כל הדברים שלא יקרו בגלל בחירות 2015

1. התקציב הבא לא יאושר לפני יולי, כל התוכניות המיוחדות בסכנת ביטול

הפיצוץ הסופי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר יאיר לפיד - הגונג שמסמן את נקודת מותה הסופי של הקואליציה הנוכחית ואת הפתיחה הכמעט רשמית לבחירות 2015, שולח לא רק את הפוליטיקאים הביתה, אלא גם את כל הדברים שהיו אמורים לקרות במסגרת תקציב 2015 וחוק ההסדרים, ועכשיו יצטרכו להמתין הרבה מאוד זמן. אלה אולי בחירות על כלום, אבל ההשפעה שלהן על החיים שלנו ממשית מאוד.

תקציב 2015 היה אמור להיות מאושר בכנסת עד סוף דצמבר השנה. בפועל, התקציב לא יאושר ושנת 2015 תתחיל לתפקד עם תקציב המשכי. המשמעות היא שבמקום שתקציב כל משרד יגדל השנה, כל משרד ייאלץ להסתפק במנה חודשית שתיגזר מגובה התקציב בשנה הקודמת. כלומר, במקום לגדול, תקציבי המשרדים ילכו אחורה.

אם הבחירות יערכו בסביבות מרץ, בהנחה שיידרשו חודשיים לפחות להרכיב את הממשלה הבאה (הרכבת הממשלה הנוכחית ארכה שלושה חודשים) ולאחר מכן עוד שלושה חודשים לפחות להביא את התקציב לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת, קלושים הסיכויים שתקציב 2015 יאושר בכנסת לפני יולי-אוגוסט. כלומר, משרדי הממשלה יצטרכו לפעול מרבית השנה הבאה בלי תקציב מאושר, על בסיס מנות חודשיות.

המשמעות היא עצירה כמעט מוחלטת של כל התוכניות המיוחדים, כל הפרויקטים התוספתיים, כל מה שהוא לא תשלומי שכר לעובדי מדינה ותשלומים שוטפים לספקים של הממשלה שכבר חתמו על מכרזים. בקיצור, השירותים הציבוריים הולכים להיפגע, ובעיקר במקומות שבהם הם דרושים במיוחד. וכל זה בזמן שהמשק נמצא בהאטה כלכלית, על סף מיתון.

למשל, לא יהיה כסף לתוכנית הלאומית 'אפשריבריא' לשיפור הרגלי התזונה של הישראלים, לא בטוח שיהיה כסף לתוכניות חינוכיות לטיפול בנוער מנותק ובנוער בסיכון, לא בטוח שיהיה כסף למימון לימודי החופש הגדול בשנה הבאה, לא בטוח שיהיה כסף לקיצור התורים בבתי החולים הממשלתיים, לא בטוח שיהיה מספיק כסף למענקי המדען הראשי.

ובגלל שהתקציב יאושר לקראת תום השנה הבאה, רק משרד הביטחון יצליח לנצל את מלוא הכסף שיועמד לרשותו. משרדי הממשלה האחרים לא מצליחים להשתמש במלוא הכסף בתוך חודשים ספורים, וכך ייצא שהמדינה תסיים עם עודפים תקציביים אדירים בשנה הבאה. כלומר, שציבור משלם המסים ישלם חלק מהמסים שלו לריק.

2. כל הרפורמות והצעדים שכלולים בחוק ההסדרים הנוכחי יצטרכו לחכות הרבה הרבה זמן עד שיאושרו בכנסת לקראת סוף השנה הבאה. הנה החשובות שבהן:

הסדרת מערכת היחסים בין המדינה לקק"ל

משרד האוצר ביקש לחייב את קק"ל בחוק להעביר למדינה מדי שנה סכום כסף של כמה מאות מילוני שקלים, עד מיליארד שקל, לטובת פרויקטים בתחום הדיור והתשתיות. הסעיף הזה נמצא במוקד מחלוקת פוליטית עמוקה בין שר האוצר לבין הפוליטיקאים מן הימין, שמגוננים על קק"ל ואינם מוכנים לכפות עליה נורמות של שקיפות ציבורית, אלא מעדיפים שהכסף ימשיך לזרום לפרויקטים שונים על פי שיקול הדעת של קק"ל בעיקר.

הגבלת מערכת הבריאות הפרטית

חוק ההסדרים היה אמור להגביל את בתי החולים הפרטיים, בעיקר את אסותא, כך שאם הפעילות בהם תגדל מעבר לתקרה מסוימת הם יידרשו לשלם למדינה מס כבד של עד 67% על כל שקל נוסף. התוכנית היתה אמורה לגרום לאסותא לעצור את קצב הגידול שלה, ולהסיט בחזרה חלק מהניתוחים אל בתי החולים הממשלתיים. במקביל, משרד הבריאות תכנן להוסיף לבתי החולים הממשלתיים עוד 350 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הקרובות, על מנת לממן את עלות הניתוחים שיתווספו למערכת הציבורית. כעת, אף אחד מהצעדים לא יוכל לקרות לפני 2016, אלא אם האוצר ימצא דרך יצירתית במיוחד לממן אותן.

מיסוי תיירות מרפא

בנוסף, ביקשו משרדי הבריאות והאוצר להטיל מס של 15% ומע"מ על כל פעילות תיירות המרפא, באופן שהיה גורם לבתי החולים לצמצם מעט את הפעילות. בנוסף, כל פעילות הבאת תיירי המרפא, שחלק גדול ממנה (כך לפי האוצר) נעשה בכסף שחור, הייתה מחויבת במע"מ ובחשבוניות כך שסוכני תיירי מרפא ומעאכרים רבים שפועלים בתחום היו חייבים להתחיל לשלם מס למדינה על הכנסותיהם. גם זה לא יקרה לפני 2016.

הנפקת החברות הממשלתיות

תוכנית נוספת שתיכנס להקפאה היא ההצעה של רשות החברות להכניס לבורסה חלק גדול מהחברות הממשלתיות על ידי הנפקת חלק קטן מהמניות שלהן. הצעד הזה היה אמור להכניס נורמות ניהוליות וארגוניות חדשות בחברות הממשלתיות, שכן חברות שמונפקות בבורסה מחויבות בהגשת תשקיף ובפרסום דוחות כספיים כל שלושה חודשים, צעד שהיה אמור לשנות את האופן שבהן הן מתנהלות. זה לא צפוי לקרות עכשיו, והחברות הממשלתיות, לפחות חלקן, יוכלו להמשיך להיות חממת ג׳ובים למקורבי פוליטיקאים.

עבודה מועדפת בתחנות דלק

גם בשנת 2015 יוכלו חברות הדלק להמשיך ולהעסיק צעירים בתחנותיהן, ובעיקר בחנויות הנוחות שלהן, ולהמשיך לסבסד חלק מהרווחים שלהן על חשבון משלם המסים, שמשלם מענקי עבודה מועדפת ליוצאי צבא שעובדים בעבודות אלה. תוכניות האוצר לשים סוף לעניין יצטרכו לחכות.

הגדלת סמכויות המפקח על המחירים

חוק ההסדרים החדש היה אמור להגדיל באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח על מחירים במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה השונים, באופן כזה שהיה מאפשר למפקחים על המחירים לפעול ביתר אגרסיביות מול חברות ויצרניות בענפים שונים. לבדוק ביתר קלות איזה חברות מפעילות כוח מונופוליסטי וגורפות רווח לא הוגן על חשבון הצרכנים, וכיוצא באלה. כל זה יצטרך לחכות.

הקמת רשות מדען ראשי

המדען הראשי, שהיום מהווה יחידה במשרד הכלכלה, היה אמור להפוך בחוק ההסדרים לרשות עצמאית ונפרדת, כזו שנהנית מחופש פעולה מקצועי ותקציבי. המטרה היתה להפחית את התלות של הרשות באילוצים התקציביים והפוליטיים, לטובת הגדלת גמישות ההשקעה בחברות וסטארטאפים. גם זה יצטרך לחכות.

מיסוי ספורטאים זרים

יו"ר מכבי תל אביב יכול לנשום לרווחה, מיסוי הספורטאים הזרים יצטרך גם הוא לחכות.

הגבלת כוח אדם במגזר הציבורי

במסגרת חוק ההסדרים ביקש משרד האוצר להפעיל כמה צעדים משמעותיים לצמצום או הגבלת כוח האדם במגזר הציבורי. למשל, להקטין את מכסת השעות הנוספות ולהקפיא קליטת כוח אדם נוסף. כל אלה לא יקרו עכשיו. מה שכן יקרה באופן אוטומטי הוא תוספת שכר של 1% לכל עובדי המדינה שתיכנס לתוקף בינואר הקרוב, עם תקציב או בלי תקציב, עם ממשלה או בלי ממשלה. העלות לתקציב תהיה מיליארד שקל.

3. מע"מ 0% וחברים

ולבסוף, מע"מ 0% לדירות חדשות. מה שהיתה אמורה להיות תוכנית הדגל של שר האוצר לפיד ולככב בקמפיין הבחירות הבא שלו, הגיעה ממש עד קו הגמר אך לא חתצה אותו, ולא תיכנס לתוקף. לפיד צפוי להשתמש בתוכנית בקמפיין הבחירות שלו בכל מקרה, אבל מהכיוון ההפוך - להזכיר לציבור שהוא רצה לחלק דירות בלי מע"מ לזוגות צעירים, אבל זה נתניהו שעצר את היוזמה בגופו.

כעת, אחרי חודשים ארוכים של המתנה (לפיד הכריז על התוכנית בחודש מרץ השנה), בהם חלק ניכר מהזוגות הצעירים ישבו על הגדר וחיכו שהתוכנית תיכנס לתוקף, הם יצטרכו לחזור לשוק. בינתיים, מחירי הדיור עלו, וסביר להניח שהזוגות הצעירים שהמתינו עד כה עם רכישת הדירה יעלו הילוך, מה שעלול ליצור ביקוש מוגדר בשוק הדירות, ולהזניק את המחירים עוד יותר. מה שברור הוא, ירידת המחירים שהובטחה פה בשנים האחרונות, לא קרובה להגיע.

על הדרך, ישנן עוד כמה הצעות חוק ממשלתיות שייקברו קבורת חמור בגלל התפרקות הקואליציה. הצעת החוק הממשלתית של המשרד להגנת הסביבה שהייתה אמורה להטיל מס על שימוש בשקיות ניילון ולספק לציבור שקיות בד רב פעמיות הלכה לעולמה. גם הצעת החוק הממשלתית להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית עד 3.5 מיליון שקל בשנה לכל היותר תקועה עמוק עמוק במגירות ועדות הכנסת, ותחכה עד דלא ידע.

גם עתידו של חוק רישוי רכב-עתיד לא ברור

"חוק רישוי רכב", החוק המיועד להסדיר את ענף הרכב הישראלי עשוי להיתקע בגלל הבחירות הקרובות ואף להתבטל. מדובר בחוק ששורשיו טמונים עוןד בימי המחאה החברתית של קיץ 2011 - עת הודיע שר התחבורה ישראל כץ על הקמת ועדה בראשות ירון זליכה, שתפעל להסדרת ענף הרכב ומעמד העוסקים בו.

בפועל עברה הוועדה מספר גלגולים, עד לתצורה הנוכחית הנדונה זה מעל שנה בוועדת הכללה. חוק רישוי רכב במתכונתו הנוכחי כולל בתוכו אינספור סעיפים השואפים לשנות את פני ענף הרכב הישראלי. כך לדוגמה מסדיר חוק רישוי רכב את מעמדם של יבואני הרכב המקבילים, יבואני הרכב הזעירים המייבאים רק קומץ מכוניות, הסייגים המוטלים על יבואני רכב שיסרבו לטפל במכוניות שלא יובאו על ידם, התקנים לייבוא של חלקי חילוף והגדרת הדרישות המקצועיות מיבואני חלפים, מוסכניקים ויבואני רכב. בימים אלה נמצא החוק ממש בישורת האחרונה ועל פי הערכות היה אמור לעבור כמקשה אחת בעוד כחודש.

כעת עתידו של חוק רישוי רכב אינו ברור. נכון לעכשיו צפויה וועדת הכלכלה לקיים בשבוע הבא דיון נוסף בחוק, אך טרם הובהר האם דיון זה אכן יתקיים כסדרו. על פי הערכות, במשרד התחבורה יפעלו להחלת דין רציפות - הליך שנועד לקדם הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה - אך המשך חקיקתה נעצר עקב פיזור הכנסת.

תומר הדר