"כשחרב הבחירות תתרחק - יהיו העלאות מיסים בשנת 2015"

כיצד ההליכה לבחירות תשפיע על שוק המניות, האג"ח והמט"ח? לדברי אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי של פסגות: "אם נלך לבחירות - האינפלציה תעלה".

לדברי גרינפלד, "לא צריך ללכת רחוק כדי להבין את המשמעויות של בחירות במרץ-אפריל של השנה הבאה. גם הממשלה הנוכחית נכנסה לתפקידה בשנה ללא תקציב (הושבעה במרץ 2013) מה שהביא לכך שהתקציב אושר לבסוף רק במהלך הרבעון השלישי. המשמעות היא שבמידה ואכן הולכים לבחירות, במשך רוב השנה תתנהל הממשלה ללא תקציב חדש אלא בשיטת ה-1/12 לפיה בכל חודש התקציב הוא 1/12 מתקציב 2014. בתרחיש כזה הגירעון ב-2015 צפוי לעמוד על פחות מ-3% בלבד, נמוך מכפי שתוכנן בתקציב שהציג שר האוצר. מצד שני, כל הרפורמות שתוכננו (מע"מ 0%, מחיר מטרה, הרפורמה בבריאות ועוד) יצטרכו לחכות שתוצאות הבחירות ולא יצאו לפועל בשנה הבאה. גם משרד הביטחון יצטרך להמתין לגידול התקציבי שהובטח לו ויאלץ לדחות חלק מהתוכניות שנקבעו ל-2015".

גרינפלד הוסיף כי "מבחינת השווקים, ההשפעה העיקרית של פיזור אפשרי של הכנסת והליכה לבחירות היא על סביבת האינפלציה. כפי שכבר ניתחנו לא מעט פעמים בעבר, האין-פלציה בישראל מושפעת בעיקר מצד ההיצע. בתרחיש של בחירות בשנה הבאה רפורמות ממשלתיות להוזלת יוקר המחייה עלולות להתעכב (ביטול מכסים, הגדלת מכסות יבוא ועוד) מה שעשוי לייצר מעט לחצים אינפלציוניים.

נתניהו ולפיד | צילום: אלכס קולומויסקי

בנוסף, אי הוודאות לא ממש צפויה לתרום לחוזקו של השקל כך שגם מצד המטבע ההשפעה היא בעיקר אינפלציונית. לבסוף, לאחר הבחירות הבאות ולקראת התקציב ל-2016 כדאי לזכור שתקציב הממשלה עדיין מתנהל בגירעון תקציבי מבני של כמעט 4%. לכן, הממשלה הבאה תאלץ להחליט אם להמשיך להתנהל בגירעון גבוה ולהסתכן בהפחתות דירוג או לבצע התאמות תקציביות להקטנת הגירעון. מהניסיון, במידה וההחלטה תהיה להקטין את הגירעון הרי שחלק נכבד מההתאמות יבוצעו דרך העלאת מיסים עקיפים (מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכו') שמייצרת גם היא לחצים אינפלציוניים. לכן בשורה התחתונה, ההחלטה ללכת לבחירות, אם תתקבל, צפויה להוביל לעלייה בציפיות האינפלציה ותומכת בהערכותינו שהמהלך שנרשם בשנה האחרונה ברכיב השקלי של שוק האג"ח מיצה את עצמו".

יצירות: "הדרך הקלה - העלאת מיסים"

לדברי איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות, סביר שנראה עליית מיסים עוד ב-2015. לדבריה, "כאשר חרב הבחירות מתרחקת, בעוד האתגרים התקציביים (אזרחיים וביטחוניים) גדולים גם ל- 2015 ועוד יותר מכך ל- 2016, הדרך הקלה תהיה להכביד את נטל המס על הציבור. מוקדם לקבוע מה תהא השפעת המיסוי על שיעור האינפלציה במשק, בהעדר אינפורמציה על סוגי המיסים שיועלו".

לגבי שוקי המניות אמרה ניר כי ""שוקי המניות לא אוהבים אי ודאות. וזו עובדה. הם גם לא אוהבים מסים. והנה קיבל הציבור אישור נוסף להחלטתו להסיט כספים משוק המניות המקומי לאלו שמעבר לים, כך שיש לצפות להמשך מגמה זו. בשוק האג"ח הממשלתי התמונה שונה. ריסון פיסקלי והעלאת מסים, במטרה להגביל את הגירעון התקציבי, צפויים להתקבל בחיוב על ידי המשקיעים בשוק האג"ח הממשלתי".

FXCM: "בחירות הרות אסון"

במחלקת המחקר של FXCM ישראל כתבו הבוקר: "השקל ממשיך לקרוס ולאבד גובה גם בפתיחת שבוע המסחר. גם רמת 3.90 שקל לא היוותה מחסום משמעותי, רמת המפתח הבאה היא 3.94 שקלים. ירידה חזרה מתחת ל-3.90 שקלים עשויה, אולי, לדרבן חלק מהסוחרים לממש חלק מהרווחים.כאשר בעולם הדולר נעל אתמול יום שלילי. עיני המשקיעים כעת נשואות בעיקר למערכת הפוליטית בישראל.

"אם אכן נלך לבחירות לפני אישור תקציב כה חשוב יהיה זה הרה אסון עבור הכלכלה הישראלית, ויפגע קשות באמון השוק, המקומי והעולמי, בהנהגה הפוליטית בישראל. מנגד, אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד יצליחו במגעים ביניהם להגיע לעמק השווה ולשמור על שלמות הקואליציה, הדבר ירגיע מעט את הבריחה מהשקל. בעולם, אנו דווקא עדים להתמתנות בעלייה של הדולר, וזאת על רקע הטלטלה המדאיגה בשוק הסחורות ולקראת אירועי המפתח בהמשך השבוע – החלטת הריבית של הבנק של אירופה ופרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי בארצות הברית".

בנק ירושלים: "רפורמות תקועות זה טוב לחברות"

מאיר סלייטר, מנהל המחקר של בנק ירושלים ברוקראז', אמר כי "בהליכה לבחירות יש דברים חיוביים ויש שליליים. אי אישור התקציב זה החלק המרכזי, וזה אומר שמשרדי הממשלה יעבדו לפי תקציב של 1/12. זה אומר שהיקף התקציב הוא נמוך יותר והיקף הגרעון יכול להיות נמוך וזה חיובי. בעיקרון המהלך הזה עשוי להקטין את הגירעון לשנה הקרובה, ולכן לרוב התנהלות של הממשלה לפי תקציב 1/12 היא התנהלות יותר שמרנית. פחות פזרנית. מבחינת האג"חים הממשלתיים זה חיובי.

מאגר לווייתן | צילום: אלעד גרשגורן

"יש הרבה רפורמות תקועות, או שהלכו לעולמן כמו מע"מ 0%, רפורמת הבריאות שהתכוננו אליה והיא לא הולכת לקרות בשנה הקרובה. הרפורמה של שרת הבריאות, יעל גרמן, מאוד משפיעה על חברות הביטוח לרעה, אז עכשיו הבשורה היא בשורה טובה.

"היו הרבה מאוד דיונים על שוק המזון - חוק המזון ייכנס לתוקף אבל הקלות יבוא אולי לא. במרבית המקרים אי התרחשות הרפורמה פועלת לטובת החברות הציבוריות. בנדל"ן זה לא משנה, שם השוק חיפש ודאות, לדעת אם מע"מ 0 קורה או לא קורה - ובכל מקרה הקונים היו חוזרים לשוק והקיפאון היה משתחרר. בביטוח, בנדל"ן, במזון - זה טוב לחברות, וזה קודם כל משפיע על האג"ח ואחר כך על המניות. מבחנית מניות לווייתן - חוסר הוודאות יימשך בהמלצות יצוא הגז וזה שלילי מאוד. ההמלצות די ברורות ודי הוחלט עליהן אבל הן עדיין לא קיבלו אישור סופי וזה אומר שהן יכולות להשתנות עוד".

אי.בי.אי: "ההכנסות ממיסים צפויות לרדת"

ביחס לבחירות אמרו הבוקר במסיבת עיתונאים בבית ההשקעות אי.בי.אי: "הולכים לתקציב אוטומטי של 1 חלקי 12 וזה נותן ביטחון בצד ההוצאות. יבוטל מע"מ 0% כך שזה גם חיסכון ושמירה על יעד הגירעון - וזה טוב לכלכלה. הסיכון הוא בצד ההכנסות. במשק בהאטה הכנסות ממיסים צפויות לרדת. לגבי שוק הדיור, מע"מ 0% לא היה מוריד את מחירי הדירות. חוזרים דווקא לנורמה בזה שזה בוטל. החלשות השקל באופן כללי טובה למשק והממשלה לא עשתה יותר מדי לקדם את המשק וזה דווקא חדשות טובות אם תהיה ממשלה חדשה. זה סוג של אופציית קול".

סימן שאלה על הצריכה הפרטית | צילום: עמית שעל

אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי אמר כי "יש לנו הרגשה לא כל כך טובה ל-2015, ללא בשורה כי חלק מהמרכיבים שייתרמו לצמיחה כמו בניית מפעל של אינטל הם חד פעמיים. הערכתנו שהאבטלה תעלה לכיוון 7% (לעומת 6.4% נכון לרבעון השלישי). ספק שהשכר ימשיך לעלות בשיעור נומינלי של 2% בשנה. ב-2015 אנו מעריכים אפקט חלש יותר של עלייה בעושר כי תיק הנכסים יעלה פחות ולכן הצריכה תרד. תחזית הגירעון שלנו היא צפי לגרעון גבוה מהיעד של 2015. האינפלציה ב-2014 תיסגר סביב 0%. שנת 2015 תהיה גם שנה של אינפלציה נמוכה. הערכתנו לאינפלציה של 0.5%. מעריכים שהריבית תרד עוד ב-0.15%".

מיטב דש: "לא צפויה תגובה שלילית של חברות הדירוג"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש: "מבחינה כלכלית לבחירות יש השפעה שלילית על המשק, במיוחד כעת, ערב אישור התקציב. התנהלות תקציבית לפי כלל ההוצאה החודשית של 1/12 לפי התקציב לשנת 2014 אינו מאפשר לממשלה לפעול מעבר לביצוע הוצאות שוטפות הכרחיות. כנראה שגם תקציב הבא יהיה דו שנתי לשנים 2015-2016. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם הצורך לקצץ בהוצאות או להעלות מסים כדי לעמוד ביעדים פיסקאליים בתקציב 2016, שכבר כעת נראה בעייתי.

"אי אישור התקציב לשנת 2015 משמעותו: עצירה רפורמות חשובות בתחום החברה. לעומת זאת, בתחום הכלכלי התקציב המתוכנן לא כלל רפורמות משמעותיות, מלבד חוק מע"מ אפס, השנוי במחלוקת, שעלותו הייתה גבוהה מאוד ותועלתו מוטלת בספק. מבחינת השווקים הפיננסיים, מניסיון העבר אפשר ללמוד כי לרוב במהלך חצי שנה אחרי הבחירות שוק המניות עמד ברמה גבוהה יותר מאשר לפני הבחירות. לא צפויה תגובה שלילית של חברות הדירוג על רקע נסיבות כלכליות עד אשר תקום ממשלה חדשה ותכריז על כוונותיה בקשר לגירעון התקציבי".