הנושה המסתורי בתיק אי.די.בי נחשף: החברות טריסליון ודסיליון שבשליטת דוד אדרי

שתי החברות טריסליון ודסיליון בשליטת דוד אדרי, הנאשם המרכזי בפרשת תרמית ני"ע בפסגות, הן הנושות המסתוריות מתיק אי.די.בי שביקשו לשנות את אופן ספירת הקולות בהצבעה למינוי תובע וחוקר מטעם הנושים, כך התיר לפרסם השופט חגי ברנר.

ברנר מסר אמש החלטה בה כתב כי לא מצא שישנו בסיס משפטי להסתרת זהות הלקוח של עו"ד גיא גיסין והורה לחשוף את זהותו, שהיתה כבר ידועה לשופט ונמסרה לו במעטפה סגורה לפני כחודש. יצויין כי לפני חודש פנה "כלכליסט" לעו"ד גיסין וביקש התייחסותו לשמועות לפיהן לקוחו הוא אדרי עצמו, אך גיסין הכחיש ואמר כי אדרי אינו לקוחו. כעת אישר גיסין שהלקוח הן שתי החברות בשליטתו של אדרי.

אדרי, סמנכ"ל הברוקראז' בפסגות לשעבר, מואשם בהרצת אגרות חוב ממשלתיות במכרז החלף ובאגרות חוב של דלק נדל"ן וכן הוא מואשם בביצוע עסקאות במר"מים שהשפיעו על שעריהם תוך שהוא נתון בניגוד עניינים אישי. לפני חודש הוא הגיש מענה מפורט לכתב האישום וטען כי כל פעילותו בחשבון הנוסטרו של פסגות היתה גלויה ופתוחה בפני הממונים עליו ובפני הנהלת חברת פסגות והיתה בידיעתם ועל דעתם.

את הבקשה בשמן של החברות, שבאותו שלב ביקשו "לשמור על פרטיותן" וסירבו להזדהות, הגיש גיסין בחודש ספטמבר. הוא ביקש לערוך חישוב שונה של הקולות באסיפות הנושים, כך שבפועל יצא ממנה כי התובע והחוקר שייבחר הוא עו"ד יוסי שגב ולא עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט שהוכרזו כזוכים לפי שיטת ההצבעה עליה החליטו נאמני אי.די.בי, חגי אולמן ואייל גבאי.

בהמשך טען עו"ד גיסין כי הבנקים הצביעו פה אחד נגד אחד המועמדים (שגב) והוא אף ביקש לפסול את קולותיהם של בנק לאומי, בנק מזרחי וקרדיט סוויס, בנימוק שאלו נמצאים בניגוד עניינים שכן התובע שיבחר ידרש לחקור את התנהלותם של בנקים אלו. ההערכה היא כי הבנקים הצביעו נגד שגב נוכח המאבק שהוא מנהל בתיק טאו נגד בנק לאומי. בהקשר זה יש לציין כי עו"ד גיסין שמנהל המאבק העשוי להוביל לבחירתו של עו"ד שגב, נשוי לעו"ד סיגל רוסק-גיסין, שהיא אחותה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח.

כל יתר הצדדים לתיק התנגדו לבקשה, טענו שממילא חישוב קולות חלופי יותיר את התוצאה על כנה, כשרק לפי חישוב אחד שאינו מוכר בדין לטענתם יוכרז עו"ד שגב כזוכה.

לאחר שהשופט ברנר קיבל התיק לטיפולו נוכח העובדה שהשופט איתן אורנשטיין פסל את עצמו לאחר פניית "כלכליסט" ומאחר שהיה שותף של עו"ד שגב במשך שנים רבות, דרש ברנר מגיסין לנמק מדוע הלקוח אינו מזדהה. גיסין הסביר שהמבקשות המחזיקות באג"ח פרטי אינן מחוייבות בגילוי פרטיהן והן זכאיות להסתיר את זהותן כנהוג בהצבעת מחזיקי אג"ח. עוד טען כי אין המדובר בעניין אישי של הלקוח אלא בעניין משפטי וציבורי עקרוני.

על כך כתב השופט ברנר כי "טענות אלה אינן ממין העניין, שכן אין עסקינן בחובת גילוי לפי דיני ניירות ערך, אלא בחובת גילוי מכוח סדרי הדין הנוהגים בבית המשפט ומכוח עקרון פומביות הדיון". ברנר הוסיף כי הכלל הוא שבעל דין המגיש בקשה לבית המשפט חייב להזדהות בשמו המלא ו"קל וחומר שהוא חייב להזדהות לפחות מול יריבו". השופט ברנר הוסיף ש"זכותו הבסיסית של כל בעל דין היא לדעת מיהו יריבו המשפטי, על מנת שיוכל לכלכל צעדיו וטענותיו בהתאם".

לפיכך הורה ברנר על פרסום זהות הלקוח, וציין כי ככל שמי המשיבים לבקשה יבקש להשלים את תשובתו לבקשה בעקבות הפרסום, הוא יעשה כן תוך חמישה ימים ממועד הפרסום בפועל. לאחר מכן תוכרע הבקשה לגופה ויקבע מי התובע שייצג את הנושים.