מחיר מציאה? גיל אגמון מגביל את שכרו ל-5.7 מיליון שקל בשנה

המנכ"ל ובעל השליטה של דלק רכב, גיל אגמון, מבקש להגביל את שכרו. בזימון אסיפת בעלי מניות שפורסם היום (ג') מבקש אגמון להגביל את עלות שכרו השנתית הממוצעת ל-5.7 מיליון שקל.

מדוע דווקא 5.7 מיליון שקל? הסיבה לכך היא עבודת מחקר השוואתית שבוצעה עבור החברה על ידי חברת הייעוץ PWC. עבודה זו בדקה את רמת שכר המנכ"ל הממוצעת בחברות ת"א 100, וגילתה כי ב-2013 עלות השכר הממוצעת, שלוקחת בחשבון את כל רכיבי השכר, עמדה על 5.7 מיליון שקל בדיוק.

חוזה ההעסקה של אגמון הוא חוזה העסקה מאוד לא שגרתי. זאת, משום שאגמון למעשה אינו מקבל שכר חודשי כלל, אלא רק בונוס הצמוד לרווח לפני מס של החברה. הבונוס הזה מוגבל היום בסכום מקסימלי תלת שנתי של 24 מיליון שקל - רף אותו מבקש אגמון לצמצם ב-28.8% לסכום מקסימלי של 17.1 מיליון שקל לחוזה החדש שלו, שייכנס לתוקף ב-2015.

אבל זאת לא המגבלה היחידה שמבקש אגמון להטיל על עצמו. כיום השכר של אגמון נגזר מהרווח לפני מס של החברה, כאשר אגמון מקבל 2% מהרווח לפני מס שעבר את רף ה-150 מיליון שקל בשנה. כעת מבקש אגמון להעלות את הרף הזה ל-200 מיליון שקל בשנה. כמו כן מבקש אגמון לבטל בונוס מיוחד שהיה זכאי לו במסגרת ההסכם הקודם, אם הרווח לפני מס בתקופת החוזה היה עולה על 1.2 מיליארד שקל במצטבר.

בין אם בעלי המניות של אגמון יאשרו לו את ההסכם החדש ובין אם לא - הכסף שאגמון מפיק לכיסו מדלק רכב נובע בעיקר מהדיבידנדים של יבואנית הרכב. אגמון מחזיק ב-37.5% ממניות דלק רכב. החברה חילקה מתחילת השנה דיבידנדים של 540.5 מיליון שקל, וזה אומר שחלקו של אגמון עומד על 202.7 מיליון שקל. זה אומר בעצם שעוד לפני סופה של 2014, אגמון כבר שילשל לכיסו סכום הגבוה פי 11.8 מתקרת השכר התלת שנתית שלו לפי הסכם ההעסקה החדש.

גיל אגמון | צילום: יובל חן