החשבת תנהל את התקציב והיועמ"ש יכריע אילו רפורמות יקודמו

הפיכתה של הממשלה לממשלת מעבר משתקת, פחות או יותר, את עבודת משרדי הממשלה, ובעיקר את עבודת משרדי המטה. זאת משום שהנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות כי בתקופת ממשלת מעבר כמעט אין אפשרות למנות בעלי תפקידים, כך שתפקידים שמחכים לאיוש יצטרכו לחכות זמן רב. כמו כן, הממשלה גם לא תוכל לקדם, לאשר או ליזום מהלכים שנויים במחלוקת, או כאלה שיחייבו את הממשלה הבאה בעלויות מרחיקות לכת, למשל הורדת מסים.

באוצר הבעייתיות הזו מקבלת משנה תוקף משום שהוא לא משרד מטה רגיל, אלא גם צריך לנהל את תקציב המדינה. החל ב־1 בינואר ניהול התקציב בפועל ייעשה על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו. כמו ב־2013, עבאדי־בויאנג'ו תהפוך להיות מעין ראשת ממשלה, לפחות בעניינים תקציביים. ואם לשפוט על פי מה שאירע לפני שנתיים, היא תנהל את התקציב באופן כזה שמי שיצטרך כסף, יקבל כסף. כך למשל, סביר להניח שמערכת הביטחון תצליח להסתדר, ושגם גופים שצריכים לקבל תקציבים במסגרת מבחני תמיכות, כמו תיאטראות או ישיבות, יקבלו מענה.

המצב הכלכלי, והעובדה שהתקציב המשכי (מסגרת התקציב של המשרדים בכל חודש תהיה 1/12 מתקציב 2014) ולא תקציב מאושר, ימנעו משר האוצר לפזר תקציבים ללא רסן משום שהחשבת לא תאפשר זאת.

גם היועץ המשפטי של האוצר יואל בריס יהפוך לדמות חזקה מאוד, שכן בכל התלבטות של הפקידים הבכירים במשרד אילו רפורמות ניתן לקדם, הוא יהיה הפוסק האחרון.

מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן אמרה אתמול בשיחה עם "כלכליסט" כי חלק ניכר מפקידי המשרד מנוסים בעבודה תחת ממשלת מעבר, וכי תהליכים שהגיעו לכדי הבשלה ברמה גבוהה יקודמו כדי שהפגיעה ברציפות בעבודת הממשלה תהיה מינימלית. כך למשל ברפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים, שזקוקה לחתימת שר האוצר.

תהליכים שטרם הגיעו להבשלה, כמו מסקנות הוועדה לשינוי החוק לעידוד השקעות הון שטרם אושרו בממשלה, ייאלצו לחכות, וייתכן שבסופו של דבר אף יירדו לטמיון.