בארי טאף: "לא הגיעה השעה שבנק ישראל ימכור דולרים"

גם אתמול המשיך הדולר את מסעו המופלא צפונה ושערו היציג עלה ב־0.9% נוספים, לרמה של 3.994 שקל. הפעם אחת הסיבות העיקריות להמשך הראלי בשוק מטבע החוץ היתה התחזקות המטבע האמריקאי מול המטבעות האחרים בעולם. כתוצאה מכך שערו היציג של היורו נותר אתמול כמעט ללא שינוי, ברמה של 4.9259 שקלים.

העלייה גם נובעת מחששם של המשקיעים מפני הלא נודע בבחירות. החשש העיקרי הוא שעל רקע אי־הוודאות הפוליטית משקיעים זרים יקטינו את השקעותיהם בארץ, ובמקביל משקיעים מקומיים יעבירו חלק גדול יותר מהשקעותיהם לחו"ל. פעילות זו צפויה להגדיל את הביקושים לדולר ולהעלות את מחירו, ולכן הפעילים בשוק המט"ח מצטיידים בדולרים כבר עכשיו.

חלקו של בנק ישראל בהשפעה על הדולר קשור באופן חלקי לרכישת סכום מצטבר של 865 מיליון דולר בתקופה של אוגוסט־אוקטובר (נתוני נובמבר יתפרסמו רק בשבוע הבא). מדובר בסכום רכישות קטן יחסית, בוודאי בהשוואה לרכישות חודשיות גדולות הרבה יותר שביצע בנק ישראל בעבר, והוא כשלעצמו לא מסביר את העליות החדות בדולר.

קרנית פלוג | צילום: יהודה עשור

אולם מה שמסביר את תרומתו של בנק ישראל להחלשת השקל הוא השינוי שביצע הבנק בשיטת הפעולה שלו. במקום לרכוש כרגיל עודפי היצע במט"ח, כעת הוא מפתיע את הפעילים בשוק ומבצע לפעמים רכישות דולרים גם במקביל לרכישות של גופים אחרים.

תרומה נוספת לעלייה בשער הדולר בתקופה זו היתה שתי הפחתות ריבית שביצע בנק ישראל בסוף יולי ובסוף אוגוסט.

השאלות המסקרנות כעת הן עד מתי תימשך דהירת הדולר, מה התרסקות השקל תעשה למשק, ומה יכול להביא לבלימת התהליך ואף להיפוך המגמה.

"יש אצלנו שאננות יתר"

מי שיכול, אולי, לענות על שאלות אלה הוא בארי טאף, שבמשך שנים היה הפנים של מדיניות שער החליפין של בנק ישראל וניהל את מחלקת מט"ח וחטיבת השווקים של הבנק.

"לדעתי יש לסיפור זווית שרוב האנשים מפספסים", הוא אומר. "כולם אומרים שהתחזקות הדולר חיובית כי היא עוזרת ליצואנים. אבל החולשה של השקל היא לא הגורם, אלא התוצאה של מצבו הגרוע של המשק".

אבל הנסיגה במצב המשק לא התחילה לפני ארבעה חודשים, אלא קודם.

"קשה מאוד להסביר התפתחויות בשווקים פיננסיים. מתחילה להתפתח תופעה, ואז נוצרים תהליכים שמזינים את עצמם, למשל תופעת העדר. לדעתי יש אצלנו גם שאננות יתר לגבי התוצאות של מבצע צוק איתן ושל החרמות נגד מדינת ישראל בחו"ל".

לדבריו, "הנבואה שלי לא יותר טובה מהנבואה של כל אחד מהרחוב, אבל הניחוש שלי הוא שהשקל ימשיך להיחלש עוד איזושהי תקופה כי כעת יש מומנטום לפיחות. לא יפתיע אותי בכלל אם הדולר יגיע ל־4.20 שקלים. אחר כך, בטווח הבינוני והארוך, מה שיקבע יהיה התנאים הבסיסיים של המשק, כמו החשבון השוטף במאזן התשלומים והמצב המדיני".

בארי טאף | צילום: מיקי נועם אלון

אם היית בבנק ישראל, היית מציע להתחיל למכור חלק מיתרות המט"ח?

"בפירוש לא. הדולר צריך להתחזק עוד הרבה לפני שלבנק ישראל תהיה סיבה למכור דולרים. הבנק לא צריך לממש רווחים, אלא להשתמש ביתרות המט"ח לצרכים מוניטריים ויציבותיים".

מי שיכולים, לדבריו, לעצור את התרסקות השקל הם המוסדיים, "שמנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. מה שקרה הוא שהחל מחודש אוגוסט גופים אלה הפסיקו לבצע פעולות גידור דולר־שקל, וזה תרם מאוד להתחזקות הדולר. כאשר אותם גופים יחליטו שהשקל נחלש יותר מדי וישובו לבצע פעולות גידור, יכול להיות שזאת תהיה הנקודה שתבלום את המשך העלייה בדולר, ואולי אף תחזיר אותנו לתוואי של ייסוף השקל. זאת בשל העובדה שפעולות הגידור שלהם הן בעצם השקעה בשקלים".

המוסדיים משקיעים בחו"ל

דברי טאף בעניין פעולות הגידור של המוסדיים עולים בקנה אחד עם ההסבר שהשמיע בנק ישראל לפני כמה חודשים על התופעה ההפוכה של התחזקות השקל. ראשי הבנק טענו אז כי הפעילות שמנהלים הגופים המוסדיים בשנה האחרונה בשוק המט"ח היא אחת הסיבות העיקריות להמשך התחזקות השקל.

בשנים האחרונות משקיעים המוסדיים חלק גדל מנכסיהם בהשקעות בחו"ל. השקעות אלה מגדילות את הביקושים למט"ח, ולכן הן תורמות להחלשת השקל.

במחצית הראשונה של השנה החולפת התחילו המוסדיים לנקוט פעולה בעלת אופי הפוך: כדי למנוע ירידה בתשואות שלהם לטווח קצר במקרה של ירידה בשער הדולר, הם ביצעו פעולות גידור דולר־שקל להשקעות שלהם בחו"ל. פעולות אלה הגדילו את הביקושים לשקל, ותרמו בכך להתחזקותו מול המטבעות החשובים בעולם. פעולות הגידור של המוסדיים קוזזו רק בחלקן על ידי המשך ההשקעות שלהם בחו"ל, כי הם גידרו את כל מלאי ההשקעות שצברו בעבר ולא רק את רצף ההשקעות החודשי. כל זה השתנה כאמור בחודש אוגוסט. המוסדיים הפסיקו לגדר, והדולר בתגובה שינה כיוון והתחיל לעלות.