כמה מרוויח אתר קופונים ממכירת שובר למסעדה?

שוק הקופונים בישראל כבר לא מעורר באזז כפי שעורר בתחילת דרכו לפני כמה שנים, אבל הוא עדיין חזק. לפי גורמים בשוק, נרכשים יותר מ-250 אלף קופונים בכל חודש, והאתרים - הגדולים לפחות - גוזרים קופון נאה. מחקר של דן אנד ברדסטריט שפורסם לפני כשנתיים העלה כי גודל השוק היה כ-350 מיליון שקל, והמצב לא השתנה בהרבה.

בשובר המוזל שאנחנו קונים יש כמה וכמה אנשים שגוזרים קופון בדרך מלבד בית העסק. ישנם, כמובן, אתרי הקופונים, דוגמת גרופון, באליגם ו-buy2. האחוז שאותו אתר גוזר מכל עסקה משתנה, כמובן, כאשר על מסעדות ובתי קפה השיעור הממוצע הוא כ-15%. בדרך ישנו לעתים מה שמכונה בתעשייה האגרגטור, אותו אתר שמאגד את כלל אתרי הקופונים. הוא מרוויח כ-3% מן העסקה. בנוסף, ישנה עמלת סליקה של בין 1% ל-2%, ועל כך יש להוריד את כל ההוצאות הנוספות כמו שירות לקוחות, אנשי מכירות ותוכן, פיתוח ומשרדים.

"זה משתנה ממוצר למוצר. ככל שיש למוצר ביקוש גבוה יותר, כך העמלה שלו נמוכה יותר", אומר ויוי הרגס, מי שמנהל את אתר dailyD , אחד האגרגטורים שכאמור מרכז את עסקאות כל האתרים. "כשמדובר במותג, אז מתח הרווחים מאוד נמוך. סדר גודל של 5% רווח על השובר. מסעדה שהיא לא מותג תשלם 15%. אתרים גדולים מוכנים לקבל מותג ולעבוד בעמלות מאוד נמוכות בשביל המיתוג של האתר". לדבריו, רוב הקופונים הם בתחום המוצרים, "אף על פי שעדיין החלק שמוביל את התחום זה החלק של הלייפסטייל. מסעדות ואטרקציות שונות". במוצרים שיעור הרווח על כל מוצר גבוה יותר מבחינת אתר הקופונים.

מבחינת מודל רווח ישנו גם סוג הקופונים השני, שבו גובים כמה שקלים עבור הקופון ולאחר מכן הצרכן ניגש לבית העסק. במודל הזה אתר הקופונים מקבל לרוב את כל הסכום. לדברי רוי אלדר, שהקים בעבר את אתר הקופונים זינג ומכר אותו, "הבעייתיות במודל של הכמה שקלים היא שאין בזה המון רווח. אם מדובר במוצר של 50 שקל, זה 10%. אם זה מוצר של  200 שקל, אז הפסדת. מה שכן, אתה יכול לטעון שזה מביא יותר מכירות באופן כללי". לדבריו, "הכסף הכי גדול היה בהסכם עם חברת תעופה שנתנה אמנם 7% בלבד, אבל הדילים היו בהיקף גדול". כמי שניהל אתר קופונים בעבר, הוא מסביר שהקושי הגדול באתר כזה הוא איכות הדילים ורמת האמינות. "יש תחרות על כל דיל", אמר. זאת גם הסיבה לירידה בכמות האתרים בתחום.

"נכנסו גם אלטרנטיבות חדשות כמו אתרים בחו"ל שהנגישות שלהם גבוהה יותר כתוצאה מהורדת מכסים. זה הפך להיות פקטור. אתרי הקופונים פתרו את החלק בשרשרת הערך שגוזר את מרווח השיווק. בפנאי אתה רואה שיש שימוש מאוד יפה ויציב בקופונים. התחום נשאר יציב", אומר צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט.

לדברי גורמים בשוק, יש אתרים שלא מפרסמים קופון אם הם מעריכים שהוא לא יעבור את ה-4,000 או 5,000 שקל רווח. אותם אתרים סוגרים בסופו של דבר את החודש עם רווח נאה. "יש אפשרות לבצע הערכות, אבל קשה לומר מה הרווחיות בשורה התחתונה", אומר ברקי. "מדובר בחברות פרטיות שיש בהן הרבה משתנים שלא נוכל להעריך אותם". בהערכה גסה, בחישוב של כ-10% על כל קופון, מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. החלק שכל אחד מכם תורם לכך מופיע בטבלה הבאה.