צילום: רויטרס
דו"ח של האו"ם: השכר במדינות המפותחות קפוא
לפי נתונים שפרסם ארגון העבודה הבינלאומי, השכר הריאלי במדינות המפותחות עלה בשיעור מזערי ב-2012-2013; בכמה מדינות, בהן איטליה ויפן, נרשמה ירידה; לעומת זאת, במדינות המתפתחות השכר דווקא עלה
דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם שהתפרסם בסוף השבוע מלמד על קיפאון מתמשך בשכר במדינות המפותחות ועלייה בשכר במדינות המתפתחות. לפי נתוני דו"ח המשכורות של הארגון, שמתפרסם פעם בשנתיים, השכר הריאלי במדינות מפותחות עלה ב־0.1% בלבד ב־2012 וב־0.2% בלבד ב־2013. בכמה מדינות, ובהן איטליה, יפן ובריטניה, משתכרים העובדים משכורות נמוכות יותר מאשר הם השתכרו ב־2007.
בארגון מדגישים כי הקיפאון במשכורות במדינות העשירות לא נוצר אך ורק בשל המשבר העולמי החריף שהחל ב־2008, אלא גם בגלל תהליכים ארוכי טווח ובמיוחד הגלובליזציה, ההתקדמות הטכנולוגית והיחלשות האיגודים המקצועיים.
אחד האינדיקטורים שעליו הצביעו מחברי הדו"ח כמשקף את השחיקה בשכר הוא העלייה האטית בשכר, בהשוואה לעלייה בפריון העבודה מאז שנות השמונים של המאה שעברה. התרחבות הפער הזה משמעותה שהעובדים מקבלים נתח קטן והולך מפירות הצמיחה הכלכלית שהתרחשה ב־30 השנים האחרונות. המגמה הזו דווקא הואטה לאחר המשבר העולמי ב־2008, אך היא צפויה להתגבר שוב עם התקדמות ההתאוששות הכלכלית.
באו"ם המליצו לממשלות לאמץ מדיניות שתביא להעלאת שכר העובדים, דוגמת העלאת שכר המינימום, ולא מדיניות תקציבית שמתמקדת בחלוקה מחדש של ההכנסות, דוגמת מיסוי ותשלומי העברה.
"מדיניות תקציבית שמטרתה חלוקה מחדש של הכנסות, שתרמה להפחתת אי־השוויון בכ־25% עד 30%, הולכת ומאבדת מכוחה", אמרה ל"פייננשל טיימס" סנדרה פולסקי, סגנית נשיא למדיניות בארגון העבודה הבינלאומי. "הסיבה לכך שהמדיניות התקציבית הופכת פחות יעילה היא העובדה שעם השנים היא נעשית לעול כבד יותר, ויש גבולות פוליטיים להשפעתה".
בניגוד לשחיקת השכר במדינות העשירות, בארגון הצביעו על עלייה בשכר העובדים במדינות המתפתחות, אם כי רמת השכר בהן עדיין נמוכה יחסית. השכר החודשי הממוצע במדינות אלו עומד על כאלף דולר, כשליש מהשכר החודשי הממוצע במדינות המפותחות. למרות עליית השכר במדינות המתפתחות ישנם הבדלים גדולים בין מדינה למדינה ובין אזור לאזור.
השכר הממוצע לשעה עלה בשנה שעברה ב־6% במדינות אסיה ומזרח אירופה, אך רק ב־1% במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית. כמו כן, חלקה של העבודה בצמיחת התוצר המקומי הצטמצם בסין, מקסיקו וטורקיה. פירוש הדבר הוא שהעובדים במדינות הללו נהנו פחות מפירות הצמיחה הכלכלית.
בשנתיים האחרונות אי־השוויון בהכנסות גדל במחצית מהמדינות, מפותחות ולא מפותחות כאחד, ובמקביל הצטמצם או נשאר זהה במחציתן.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה