כדורגל בצל

באוגוסט 2013, ההתאחדות לכדורגל הודיעה בקול רם ש"יהיו שינויים בתקנון". וש""כל קבוצה תחויב לפרסם בכל שנה דו"ח רווח והפסד ותזרים מזומנים כדי להביאם לידיעת הציבור". על פי הודעת ההתאחדות לפני שנה וחצי "הקבוצות יפרסמו דו"ח פעילות שיכלול את כל האירועים החשובים שהתרחשו בשנה האחרונה לרבות תיאור ההחלטות שהשפיעו על פעילות הקבוצה, דרך קבלתן ואישורן. הסעיף הזה ייכנס לתוקף בקיץ הבא".

אלי שגב, יוסי מאור ושמעון גונן, הבעלים של מכבי נתניה. בור תקציבי וערבויות שלא ניתן לחלט | צילום: אורן אהרוני

עברה שנה וקצת ושום דו"ח לא פורסם. קבוצות בכלל לא יודעות שהן צריכות לפרסם דו"חות. זה מאוד מפתיע שהתאחדות לכדורגל שהסתירה את הדו"חות הכלכליים שלה, "נעלמו" לה 22 מיליון שקל והיא בגרעון של 35 מיליון שקל (גרעון שקפץ לפתע פתאום ב-18 מיליון שקל), לא מכריחה את הקבוצות לפרסם את הדו"חות שלהן.

מה שיפה בהתאחדות לכדורגל ובבקרה התקציבית זה שתמיד יש להם הסברים על למה קבוצות קורסות כלכלית.

פעם זה "בגלל בעיות אישיות של איש עסקים", פעם בגלל "אי סדריים כספיים", פעם בגלל שחייזרים הגיעו ולקחו את הכספים שמגיעים לשחקנים. ופעם זה בגלל שהכלב אכל לקבוצה את הדו"חות הכספיים ובסך הכל, "הבקרה התקציבית של ישראל היא הבקרה התקציבית הכי טובה באירופה" ו"אופ"א לומדת מהבקרה התקציבית בישראל". כן, כן. הטקסטים דומים מדי שנה.

רבים מאשימים את הבקרה התקציבית בבעיות של הקבוצות בישראל, אבל בשורה התחתונה הבקרה התקציבית מועסקת על ידי ההתאחדות לכדורגל וממלאת את ההוראות שלה. התאחדות לכדורגל היא הרגולטור והריבון. וההתאחדות לכדורגל היא האחראית לכך ששוב, כן, כמו בכל שנה, אנחנו שוב נתקלים בכותרות על בעלי קבוצה שלא יכולים לעמוד בעלויות התחזוקה של קבוצת כדורגל, ערבויות שלא מסייעות לאף אחד, שחקנים שלא מקבלים שכר וקבוצות שחיות על כספי ציבור ומתנהגות כאילו הן לא חייבות דבר לאותו הציבור.

הפועל תל אביב בחובות שעל פי ההערכות נעים בין 20 מיליון שקל ל-40 מיליון שקל. מיליארדרים מסרבים להכניס את הראש שלהם לקבוצה מחשש שזה בור ללא תחתית ויש דיווחים שהשחקנים לא מקבלים דברים בסיסיים באימונים. מכבי נתניה, קבוצה ש-50% ממנה בבעלות חברת נדל"ן מקונגו (שבגלל זה אי אפשר לחלט מהן ערבויות), נמצאת על סף פשיטת רגל. השחקנים לא מקבלים שכר כבר שבועות והעתיד לא ברור. באמת, שאף אחד לא יודע מה יקרה למועדון הענק הזה.

הפועל פ"ת חיה מהיד אל הפה. מ.ס אשדוד בבעלות ג'ק בן זקן שלא ברור מה יקרה עם הבעיות שהוא עומד בפניהן. אלי טביב, פושע מורשע שלא אמור להחזיק בקבוצת כדורגל בישראל על פי תקנון ההתאחדות לכדורגל, הוא הבעלים של בית"ר ירושלים, שגם עתידה לא נראה וורוד מדי. בליגה הלאומית המצב עוד יותר מבהיל.

אף אחד לא באמת יודע מה קורה בקבוצות. משאלות פשוטות כגון מי הבעלים ועד ענינים פשוטים עוד יותר כמו תזרים הכנסות וכמה "בעלי עניין" מכניסים לקבוצה מדי שנה. עזבו, מה התקציבים של הקבוצות - האמיתיים, לא אלו שמגישים לבקרה התקציבית (כל קבוצה מגישה תקציב מינימום אבל רק על הנייר).

העונה נראה שהליגה נפלאה. הפועל באר שבע, מכבי תל אביב ועירוני קריית שמונה - קבוצות יציבות מבחינה כלכלית בעיקר בגלל פטרונים שמשקיעים הון לא קטן בתחביב שלהם - מהוות שפיץ מעניין לליגה הזאת. מתחתיהן יש ליגה צפופה - בה כל קבוצה יכולה לסיים בפלייאוף העליון או בליגה הלאומית. אבל מעל הליגה כולה יש עננה של חוסר שקיפות ומצב כלכלי לא פשוט. העננה הזו מעיבה על התקדמות הליגה, שיכולה להיות ליגה שממלאת אצטדיונים בכל משחק ולמשוך משקיעים וגופי שידור.

התאחדות לכדורגל, מינהלת ליגה, בקרה תקציבית - אלו גופים שצריכים לדאוג לכך שהענננה הזאת תעלם. שאפשר יהיה לעשות ליגה טובה ויציבה. עסק טוב.

ולא יהיה כאן עסק טוב בלי שקיפות.

אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר. ולמרות הכסף הציבורי הרב, למרות החוקים, למרות התקנונים, את האור הזה מסתירים. יש מי שנלחם נגד האור הזה.