צילום: אוראל כהן
כמה זה בזמן של צעירים
מנכ"ל מותג שעוני היוקרה ריימונד ווייל ונכדו של המייסד מבין שהגיע הזמן לשינוי ומבטיח ירידה במחירים. "האקסטרווגנזה נגמרה", הוא אומר, "נשיק מוצרים סקסיים"
בראשית שנות השבעים עבר עולם ההורולוגיה (מדעי מדידת הזמן) טלטלה שזכתה לימים לכינוי "משבר הקוורץ": עם השתלטותם של השעונים מבוססי מנגנון הקוורץ האלקטרוני על השוק הלכה והתכווצה תעשיית השענות השוויצרית. לפי "הניו יורק טיימס", בין השנים 1970 ל־1983 נסגרו כמחצית מיצרניות השעונים השוויצריות, כשני שלישים ממקומות העבודה שסיפקו נעלמו, וחמור מכל — הן איבדו את מעמדן כאוטוריטה בעולם השענות.
בתוך כל הסערה הזאת, היהודי השוויצרי ריימונד ווייל דווקא ראה את הזדמנות חייו. ב־1976, בשיא המשבר, הוא החליט להקים את מותג שעוני היוקרה המשפחתי, שהפך לאחד הידועים בעולם. בינואר השנה מת ווייל בגיל 87, כשהוא מותיר את הניהול בידי חתנו אוליבר ברנהיים ונכדיו, אלי ופייר ברנהיים. "המשימה האישית שלי היא להביא קהל צעיר יותר ולהשיק מוצרים שיהיו סקסיים בעיניו", אומר מנכ"ל ריימונד ווייל אלי ברנהיים בראיון ל"כלכליסט" במהלך ביקור בישראל, בה נמכרים שעוני המותג ברשת פדני. לכך, לדבריו, יהיו כמובן גם השלכות על המחיר: "אנחנו מבינים שאם נציע תמיד רק את הדובדבנים שעל הקצפת, לא נמכור דבר".
שעון כסגנון
כחלק ממגמת ההצערה של המותג יעודכן גם החיבור לתעשיית המוזיקה. בני המשפחה ידועים באוריינטציה המוזיקלית שלהם: בתו של ריימונד ואמו של אלי היתה פסנתרנית וירטואוזית מקצועית, ואילו אלי עצמו היה נגן צ'לו מדופלם. ב־1983 תמכה החברה בסרטו המפורסם של מילוש פורמן על מוצרט "אמדאוס", והשיקה קולקציה תחת שם זה. זו היתה יריית הפתיחה לחיבור ההדוק עם תעשיית המוזיקה, הן כפטרונית והן בשמות המוענקים לקולקציות והן באלמנטים המופיעים בהן. כיום, מספר ברנהיים, אחרי שנים שבהן נקשר שם החברה במוזיקה קלאסית, יש בכוונתו להכניס לקשר הזה קצת אדרנלין. כבר בשנה הבאה, הוא מבטיח, לא ידברו שיתופי הפעולה רק לאנשים עם שיער מאפיר. "הקהל שלנו הוא בני 35 ומעלה", הוא מודה, "אבל כל מותג צריך לרענן ולעדכן".
כיום יש שעונים וטלפונים חכמים, לא חייבים לרכוש שעון.
"אנחנו יכולים להשתמש בכל מיני מכשירים: בלקברי, אייפון, סמסונג - אבל בסוף היום אנשים רוצים זהות אישית ולא להידמות זה לזה. שעונים הם חלק מהסגנון האישי, ותמיד יהיו".
לדברי ברנהיים, המגמה המובהקת היחידה בעולם השעונים היא החזרה לשורשים: לא עוד שעוני "שואו אוף" גדולים ונוצצים. "האקסטרווגנזה נגמרה", הוא אומר, "אנשים לא רוצים שעון מזהב טהור שעלה הון, זו לא התדמית שהם מבקשים לעצמם".
עצמאים בשטח
המותג ריימונד ווייל משתייך למעגל מצומצם של יצרני שעונים שוויצריים שנותרו עצמאים ולא נרכשו בידי קבוצות גדולות. הצעות לרכישה מגיעות לדברי ברנהיים כל הזמן, אך לבני המשפחה אין כל כוונה למכור. "בהרבה מהשווקים המוצרים שלנו במקום שני או שלישי בהיקפי המכירות", הוא אומר, "העובדות בשטח מוכיחות שגם חברה משפחתית עם משאבים מצומצמים יכולה להתמודד במגרש של הגדולים".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה