אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המקח והממכר של הסדרי הטיעון: כסף או משמרת צילום: אוראל כהן

המקח והממכר של הסדרי הטיעון: כסף או משמרת

הסדר הטיעון עם פזית ולד שגנבה 31 מיליון שקל מחברת yes מעלה שאלות אתיות לגבי ההסדרים שהופכים למו"מ שבו הכסף קובע את אורכה של תקופת המאסר שתוטל

09.12.2014, 08:50 | זוהר שחר לוי

בשבוע שעבר חתמה פזית ולד, לשעבר חשבת בכירה ב־yes, על הסדר טיעון. ולד הואשמה בתחילה בגניבה של 31 מיליון שקל מכספי החברה. לפי הסדר הטיעון, ולד תודה בגניבה של 24 מיליון שקל, תרצה שבע שנות מאסר ותישא בקנס קל של 7,000 שקל בלבד.  

קראו עוד בכלכליסט

ההסדר, שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", הוגש לשופט מיכאל קרשן, וזה הרשיע אותה על פי הודאתה. גזר דינה צפוי בקרוב. החריג בהסדר הטיעון הוא כמובן הקנס הנמוך שצפוי להיות מוטל עליה. כך מי שהודתה והורשעה בגניבת מיליונים ותשלם סכום לא פרופורציוני של 7,000 שקל במסגרת ההליך הפלילי. הסדר הטיעון של ולד הוא אחד משורה ארוכה של תיקים שנגמרים בלי משפט. לא קשה להבין את מניעי הנאשמים. הרבה יותר קשה להבין את מדיניות התביעה.

"ההסדר חורג לקולא"

כשנשאלה נציגת הפרקליטות עו"ד נעמה תור זאבי מדוע העסקה מקלה באופן מיוחד עם ולד בהיבט הכספי, היא הסבירה שהשיקול היה שבמקביל תנסה yes לגבות את הכספים בהליך אזרחי בתביעה שכבר הוגשה ואף הוטלו במסגרתה עיקולים. "ההסדר חורג לקולא, כי אני יודעת איפה נפגעי העבירה (yes — זש"ל) נמצאים במישור האזרחי, ומצבם לא טוב. הנאשמת בזבזה את הכסף שגנבה", אמרה תור זאבי. בא כוחה של ולד עו"ד אורי קינן ציין בדיון: "אם היתה לנו אפשרות לשים על שולחן הפרקליטות סכום כסף, ההסדר היה שונה מבחינת תקופת המאסר".

"הסדר טיעון", מספר פרקליט בכיר, "מאפשר לנאשם לתפור לעצמו את חליפת ההרשעה. יש נאשמים שיעדיפו שיפגעו להם בכיס כדי לא לרצות מאסר כלשהו ויש כאלה שלהפך. למשל, נדב גרינשפון, ששילם 750 אלף שקל ולא ריצה יום אחד, לעומת ולד, שתרצה שבע שנים ותשלם קנס מזערי. תראי מה קרה לנשיא לשעבר משה קצב; הוא ויתר על הסדר מקל והימר על זיכוי ובסוף הורשע בעבירות חמורות ונידון למאסר ממושך".

86% מהתיקים הפליליים שהתנהלו בבתי המשפט המחוזיים וכ־83% מהתיקים הפליליים בבתי משפט שלום בשנת 2012 הסתיימו בהסדרי טיעון. אלה ללא ספק נתונים גבוהים למדי. העומס על מערכת המשפטי מחד והאפשרות של נאשמים להודות בעבירות פחותות ו"לזכות" בעונש מקל מאידך מובילים את הפרקליטות ואת הסנגורים לחתימה על עסקאות פעם אחר פעם.

פזית ולד בבית המשפט, צילום: אוראל כהן פזית ולד בבית המשפט | צילום: אוראל כהן פזית ולד בבית המשפט, צילום: אוראל כהן

בפניה להסדרי טיעון המדינה למעשה מוותרת על מיצוי הדין, על הרתעה ואף נאלצת להתמודד עם תסכול ציבורי ועם הפגיעה ברגשות הקורבנות של אותם נאשמים שזכו להקלות כחלק מהסדר טיעון. לפי מחקר שפרסמו במאי 2012 ד"ר קרן וינשל־מרגל וד"ר ענבל גלון ממחלקת מידע ומחקר בבית המשפט העליון, בשיתוף ד"ר אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה, רק כ־6% מהנאשמים במשפטים פליליים בוחרים לכפור באישומים ולנהל משפט.

לפי נתונים שקיבלו החוקרים מהפרקליטות שיעור התיקים שנסגרו בהסדר טיעון בשנים 2007–2010 היה 41% בממוצע.

"כורח בל יגונה"

עו"ד ז'ק חן, סנגור בכיר בתחום הצווארון הלבן ולשעבר סגן פרקליט המדינה, מתרשם כי "משאבי המערכת אינם מאפשרים ניהול משפטים. זו הסיבה העיקרית שהעליון הכיר בהסדרי הטיעון ככורח בל יגונה. מובן שבמציאות הזאת עולה מאוד הסיכוי להודאות שווא של נאשמים החוששים מהרשעה בעבירות חמורות יותר ובנשיאה בעונש כבד יותר".

חן אף מזכיר ששיעורי ההרשעה הגבוהים של נאשמים שבחרו להיאבק על חפותם המוחלטת אינם תורמים לצמצום סכנה זו".

מימין: עו"ד ז מימין: עו"ד ז'ק חן ועו"ד אפרת ברזילי | צילום: אלכס קולמויסקי עמית שאבי מימין: עו"ד ז

והסדרי הטיעון לא מבטאים חולשה של התביעה?

חן: "הפרקליטות לא תוותר על הרשעה באישומים חמורים אם היא סבורה שתוכל להוכיח אותם בבית המשפט. לכל היותר היא תוותר על אישום חמור אחד אם במסגרת ההסדר יודה הנאשם באישומים חמורים אחרים. בהחלט ייתכן שהיא תפגין רגישות גבוהה לסיכוי לזיכוי באישום חמור כשמדובר בתיק מערכתי, ואז גם תהיה מוכנה לוותר עליו במסגרת הסדר שבו יורשע הנאשם בעבירה פחותה".

הפרקליטות מונעת מהחשש שתיקים ייגמרו בזיכוי?

"בסיטואציות גבוליות הרגישות של הפרקליטות לביקורת במקרה של זיכוי יכולה בהחלט להשפיע על נכונותה לעריכת הסדר מקל. לא הייתי מותח ביקורת על הזהירות הרבה שנוקטים בפרקליטות, ובלבד שאותה זהירות תופגן בכל התיקים".

"קשה להגיע לתוצאות"

עו"ד אפרת ברזילי, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות וכיום שותפה בכירה במשרד GKH, מסבירה כי "נושא ההסדרים קשור בעומס על המערכות ובקושי לנהל תיקים מההתחלה ועד הסוף ולהגיע לתוצאות".

לפי ברזילי, יש לפרקליטות כללים להסדרים המעוגנים בפסיקה. "הרעיון הכללי הוא שהפסיקה מבינה שאף אחד לא יחזיק מעמד אם לא ייעשו הסדרים ומנגד הפרקליטות לא רוצה להתגמש לחלוטין מבחינת הענישה", מוסיפה ברזילי.

מהם המניעים להשגת הסדר?

ברזילי: "עדיין נשארים במסגרת החתירה לתוצאות אמת ולעשיית צדק, הבעיה היא שיש שאלה של יכולות מיקוח ומה הלחצים שפועלים על כל אחד מהצדדים שלא תמיד ההסדר משקף אותם. יש מצבים שבהם התביעה לחוצה בגלל בעיית משאבים. לפעמים לנאשם יש בעיה של משאבים; נורא יקר לנהל תיק. יש עוד שיקולים מהסוג הזה, ואין ספק שהם משחקים תפקיד, וכשמדובר בתביעה יש פשרות".

לפי ברזילי, הפחד הגדול בהסדרים הוא ממקרים שבהם נאשם מודה רק משום שהוא לא יכול לנהל את התיק בלי קשר למה שהוא חושב שעשה או למה שעשה באמת. "דבר נוסף שחשוב לומר הוא שברור שלתביעה אסור לנפח כתב אישום מלכתחילה כדי שיהיה לה קלף מיקוח. יש סנגורים שחושבים שזה קיים, אני מעריכה ומקווה שלא".

לדברי עו"ד נתי שמחוני, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, "לנו כסנגורים מלאכה לא קלה בניווט הדברים עד כריתתו של הסדר הטיעון. אמנם אנו פועלים מול הפרקליטות, אך לעתים זו משימה לא פשוטה להביא את הלקוח, שמבקש למצות את ההליך, כמי שמאמין בחפותו – להפנמה, הבנה והכלה שההסדר עולה בקנה אחד עם טובתו".

ומה עם האינטרס הציבורי?

שמחוני: "לעתים יש ביקורת על הפרקליטות בשל הסדרי טיעון המקלים לכאורה עם נאשמים. עם כל הכבוד, זו ביקורת שנשמעת, ככלל, מגורמים שאינם בקיאים ברזי התיק ובשיקולים שעמדו ביסוד ההסדר והיא אינה במקומה. לא בכדי קבע העליון כי התערבות ערכאת הערעור בעונש שנגזר, שעה שהצדדים הסכימו על מתחם ענישה במסגרת הסדר טיעון, תהא מצומצמת ביותר. מכאן גם נגזרת המסקנה שצודק ונכון שהפרקליטות תימנע מלערער על עונש שניתן בתוך המתחם שהיא עצמה נתנה לו את הסכמתה ולא תגרור את הנאשם לסבב נוסף ומיותר בערעור".

"מסר של אחריות"

לדברי עו"ד טל שפירא ממשרדו של עו"ד נבות תל־צור, "הסדרי טיעון הם מוסד חשוב ומבורך, אשר יש להתנגד בתוקף לכל ניסיון לכרסם בו". משרד תל־צור נטל חלק בטיפול במספר הסדרי טיעון בתיקים מתוקשרים, ובהם זה של מנהל רשות המסים לשעבר ג'קי מצא וזה של יו״ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר. "הסדר טיעון מבטא מסר ציבורי של נטילת אחריות מצד הנאשם, מביא לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי, מצמצם את עינוי הדין של הנאשם ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו", גורס שפירא.

עו"ד ציון סהראי, המתמחה בייצוג לקוחות בעבירות צווארון לבן והלבנת הון, מוסיף שבשנים האחרונות "האינטרס של התביעה בהסדרי טיעון הוא אינטרנט כלכלי מובהק, בעיקר בעבירות צווארון לבן". בנוגע למניעי הנאשמים, מזכיר סהראי, "האינטרס של הנאשם הוא לצמצם את הסיכון שבכניסה לבית הסוהר ואת המחיר שישלם. יחד עם זאת, בל נשכח שיש נאשמים חפים מפשע, שעבורם הרשעה שניתן בגינה עונש מזערי היא קטסטרופה והסכמה להסדר היא דילמה של ממש". סהראי מאמין שהכל פונקציה של הראיות בתיק. "כבר ניהלתי תיקים שבהם ההסדר נולד רק לאחר שנשמע חלק ניכר מהמשפט והתובע הרגיש שהוא עשוי להסתיים בזיכוי, או שבית המשפט רמז שכדאי להגיע להסדר מקל".

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה