הצעת החוק "שוטף+30" טורפדה בשל דיל פוליטי עם החרדים

הצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) המחייבת את מוסדות המדינה לשלם לספקים בתוך 30 יום ממועד הוצאת החשבונית (שוטף + 30), אשר עברה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה, טורפדה היום בכנסת בשל מה שמסתמן כדיל פוליטי עם מפלגת יהדות התורה.

הצעת החוק משפיעה בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, אשר תזרים המזומנים שלהם יותר פגיע ורגיש מאשר העסקים הגדולים, ומהצד השני היא פוגעת בעיקר ברשויות המקומיות – אשר יאלצו להתחיל לשלם לספקיהם בתוך 30 יום, בעוד שחלק נכבד מתקציב הפיתוח שלהם מגיע מהממשלה באיחור רב יותר מאשר 30 יום – מה שעלול לסכן את הרשויות המקומיות החלשות.

ההצעה לא עברה קריאה ראשונה ולכן לא תזכה בדין רציפות – המשמעות היא שבכנסת הבאה הצעת החוק תצטרך להיות מקודמת מההתחלה, ולעבור שוב את כל התהליך שעברה עד כה – לרבות אישור ועדת הכלכלה.

ההצעה הייתה אמורה להיות מונחת על שולחן הכנסת השבוע, אך עוכבה מסיבות לא ברורות על ידי יו"ר הוועדה – ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה). גורמים מטעם ארגוני המעסיקים הקטנים והבינוניים בכנסת סיפרו כי על ברוורמן הופעלו לחצים כבדים מטעם מרכז השלטון המקומי. בעקבות פניות מצד התקשורת, הניח אתמול ח"כ ברוורמן את ההצעה על שולחן הכנסת – והעביר את הכדור לועדת ההסכמות – ועדה המגבשת את כלל הסיעות בכנסת, ובעיקר את נציגי הקואליציה (ח"כ זאב אלקין) והאופוזיציה (ח"כ איתן כבל). חברי כנסת בליכוד אמרו ל"כלכליסט" כי ההצעה לא תעבור בשל לחץ שהפעיל יו"ר מרכז השלטון המקומי (איגוד ראשי הרשויות בישראל) – חיים ביבס, על ראש הממשלה בנימין נתניהו. ואולם בעקבות פניות מצד התקשורת, תפוח האדמה הלוהט עבר דווקא אל ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה – וראש עיריית בני ברק לשעבר – אשר הביא את סיעתו להתנגד.

"כשהכנסת מחליטה על פיזור, יש צורך לאחר מכן בהסכמת כל סיעות הבית כדי להעלות חקיקה במליאה. אם סיעה מגישה התנגדות, הנושא לא עולה בועדת ההסכמות. יהדות התורה, עקב לחץ מצד ח"כ יעקב אשר הגישה התנגדות", הסביר גורם שהיה עד לאירועים בכנסת. "זה התחיל אצל ברוורמן שעיכב את זה מסיבות לא ברורות, אחרי זה – זה עבר לעיכוב אצל הליכוד, ועכשיו זה עבר לעיכוב אצל החרדים. ברור שזה חלק מדיל פוליטי יותר גדול עם החרדים – למה שהם יסכימו לקחת את זה על עצמם? יש כאן פוליטיקה מאד חזקה מכל כיוון שהוא. בגלל שעיתונאים החלו לרחרח הפוליטיקאים העבירו את זה הלאה כדי לא להיתפס כמי שפוגע בעסקים הקטנים."

איך לראשי רשויות יש כוח להשפיע כל-כך על הפוליטיקאים?

"אנחנו לפני בחירות פנימיות (פריימריז) – לרשויות המקומיות יש משקל ויכולת למנוע את בחירתם של הפוליטיקאים. לראשי ערים של כל מפלגה יש יכולת השפעה גדולה על הבחירות הפנימיות בתוך המפלגה הזאת. ביבס הוא גם ראש מטה הפריימריז של ביבי. יש לו הרבה כוח."

ברוורמן הכחיש את העובדה כי עיכב את ההצעה: "מה פתאום! מישהו עושה פה ספין. אני תומך בהצעה בלי בעיות. יכול להיות שמישהו בליכוד מנסה לעכב את זה מצד ראשי הרשויות. לי אין שום בעיה עם זה. אני לא מבין למה עיכבו את זה מהבוקר? בטח היה לחץ של ראשי הרשויות בליכוד. אתה יודע איך הדברים האלה מתנהלים מאחורי הקלעים?"

דוברת ח"כ זאב אלקין (הליכוד) אמרה הבוקר בתשובה לפניית כלכליסט מדוע אלקין מעכב את ההצעה: "שום דבר לא תקוע אצל אלקין. יש ועדת הסכמות, אם כולם מסכימים אז אלקין לא יעכב את זה. אם אילטוב יבקש מאלקין זה יעלה. אם מישהו יתנגד זה כבר משהו אחר."

חיים ביבס יו״ר מרכז שלטון מקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות בתגובה: "הצעת החוק הזו נועדה לקדם אינטרסים של קבלנים ושתדלנים על גבן של הרשויות המקומיות בכלל והרשויות החלשות בפרט. משמעות החוק היא קריסה כלכלית של רשויות חלשות שאין ביכולתן לעמוד בתנאי התשלום הללו אלא אם תתחייב המדינה בעצמה לספק את תקציבי הפיתוח לרשויות באותן תנאי תשלום. אם לא יועברו תשלומי המדינה באופן זהה לאלו שנדרשות הרשויות לעמוד בו יתגלגלו העלויות לכיסו של האזרח, מה שבהכרח יעלה את הארנונה ואת יוקר המחיה הכבד ממילא על כלל תושבי מדינת ישראל".

 

מיעקב אשר נמסר: "העליתי הסתייגות לנוסח הצעת החוק כבר בוועדת הכלכלה. ההצעה מסכנת את הרשויות המקומיות החלשות ועלולה לגרום לקטסטרופה. צריך לבצע תיקונים בהצעת החוק - אין ספק שהעסקים הקטנים והבינוניים צריכים לקבל תשלום מהיר, אבל למה הקבלנים? שם מדובר על סכומים של מיליונים. הרשויות המקומיות מתנגדות לחוק באופן גורף, אבל אני חושב שהוא צריך לעבור תיקונים. לצערי ח"כ אילטוב לא הגיע להסכמה מול הרשויות. ניתן יהיה להגיש הצעה מתוקנת בכנסת הבאה".