המפתח להעלאת השכר במשק: השקעה בפיתוח ואוטומטיזציה של התעשייה

סוגיית שכר המינימום עלתה לראש סדר היום הציבורי בעוצמה רבה, שביתה מאיימת באופק והדעות חלוקות בעיקר סביב השאלה האם העלאת שכר המינימום תורמת לפריון ותעסוקה או שדווקא תוביל לאבטלה במשק.

תלוש משכורת | צילום: גלעד קוולרצ'יק

על דבר אחד אין עוררין. הפערים החברתיים בישראל הפכו בלתי נסבלים ועלינו לפעול לצמצומם. במונחים מעשיים משמעות הדבר היא לדאוג לכך שאלו שמרוויחים מעט – ירוויחו יותר.

יחד עם זאת ברור שעלייה חדה ומהירה מידי בשכר המינימום עשויה להוביל לכך שעובדים יפלטו ממסגרות המעסיקות אותם כעת מאחר שמעסקים מסוימים לא יוכלו לעמוד בנטל השכר הגבוה.

אך איך עושים זאת מבלי להרעיד את המשק ואת ידי המעסיקים?

גם בישראל, כמו בכל המדינות הנאורות, על הממשלה להשקיע בפיתוח ואוטומטיזציה של קווי הייצור. אם המדינה תגדיל את תקציבי התמיכה בהשקעות ההון בתעשייה ותסייע בפיתוח תשתיות הייצור, הרי שהתפוקה לעובד תעלה בשיעור מהותי, ובכך תיסלל הדרך לתשלום שכר גבוה יותר לעובדים. הדבר יביא גם לעלייתו של השכר הממוצע במשק, שהוא חשוב לא פחות, וליכולת של הצרכן הישראלי הממוצע לרכוש מוצרים לרווחתו ולרווחת הכלכלה הישראלית.

אמצעי נוסף באמצעותו יכולה וצריכה הממשלה להשפיע על תמורת המינימום המשולמת לעובדים, ועל מקור להעלאת השכר הממוצע בכלל היא באמצעות העצמת ההסדר של תשלום "מס הכנסה שלילי" – הסדר בו, כזכור, המדינה מסייעת למשתכרים הכנסה נמוכה באמצעות תשלומים המתקבלים מרשות המסים – וכן ע"י העלאת מדרגות המס כך שבידי העובדים ייוותר חלק גדול יותר מהכנסותיהם.

אני מאמין ששילוב של כלל גורמים אלו יכול לעודד את הצמיחה ויביא להיווצרות המפתח הנדרש להעלאה זהירה והדרגתית של שכר המינימום, ולהשגת הפער של צמצום מורגש בפערים החברתיים בישראל.

הקטנת הפערים תפעל לטובת הכלכלה הישראלית, החברה הישראלית ותסייע לנו לבנות חברה שבה הפערים קטנים יותר והיא חזקה ויכולה לעמוד באתגרים שכל חברה נדרשת לעמוד בהן.