אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביל גרוס: מחירי הנפט עשויים להביא לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב צילום: בלומברג

ביל גרוס: מחירי הנפט עשויים להביא לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב

גרוס, המנהל את קרן האג"ח בג'ניס קפיטל, הוסיף כי גם העובדה שהאינפלציה רחוקה מהיעד של 2% לא תזרז את קובעי המדיניות להעלות את הריבית

13.12.2014, 09:32 | בלומברג

ביל גרוס, שניהל את פימקו - קרן האג"ח הגדולה בעולם - עד שעזב בספטמבר לטובת ג'ניס קפיטל גרופ, טוען כי בפדרל ריזרב יאמצו ככל הנראה גישה "דובית" יותר על רקע הצניחה במחירי הנפט בשבועות האחרונים. בראיון שהעניק גרוס אתמול (ו') לסוכנות בלומברג, הוא טען כי בבנק המרכזי יצטרכו "לקחת בחשבון" את מחירי הנפט הנמוכים יותר. אתמול נחלש הנפט ב-3.6% וננעל על 57.8 דולר לחבית.

קראו עוד בכלכליסט

מגמת הנפילה בנפט הוחמרה אתמול לאחר שבסוכנות האנרגיה הבינלאומית הורידו את תחזית הביקושים העולמית, זו הפעם הרביעית בחמישה חודשים. לדבריו של גרוס, מחירי הנפט בשילוב עם העובדה כי האינפלציה רחוקה מהיעד של 2% שקבעו בפד, יגרמו לכך שקובעי המדיניות לא ימהרו להעלות את שיעורי הריבית. "מדוע שישנו את הניסוח שדיבר על שמירה על הריבית הנמוכה לאורך זמן, כשארה"ב עצמה אינה קרובה ליעד 2% של האינפלציה", טען גרוס.

מסוף נפט, צילום: בלומברג מסוף נפט | צילום: בלומברג מסוף נפט, צילום: בלומברג

עוד הוסיף כי הירידה החדה במחירי הנפט מעוותת את השווקים ומשנה את תפיסת מהימנות האשראי של חברות ומדינות. "כשכסף ממונף משנה מקום ומנסה להגיע למקלט בטוח, מה שקורה בעיקרון הוא שיש תנודות חדות במחירים", הסביר גרוס והוסיף שיש "מעט מאד נזילות" בשוקי האג"ח הקונצרני. לדבריו, "כולם מנסים להיכנס בדלת צרה ביותר".

גרוס מנהל מאז ספטמבר את קרן האג"ח בג'ניס, הקטנה באופן משמעותי לעומת קרן טוטאל ריטרן בראשה עמד בפימקו, שניהלה נכסים בשווי 162.8 מיליארד דולר. עם זאת, הקרן החדשה שלו צמחה ל-1.2 מיליארד דולר מ-13 מיליון דולר מאז הצטרף אליה. לדבריו, הקרן הקטנה יותר מעניקה לו יותר גמישות מאשר בפימקו.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
לבנקים המרכזיים לא מעניין כלכלה, אובאינפלציה, אלא מילוי כיסי חבריהם הבנקאים
ואסביר- הבנקים המרכזיים מחלקים כסף חינם לבנקים המסחריים, תוך השערה/כוונה/הנחה שהבנקים המסחריים יתנו הלוואות לכלכלה היצרנית, ובכך יביאו להנעת הכלכלה. מה עושים הבנקים המסחריים עם הכסף שקיבלו (ומקבלים) בחינם ? מריצים איתו מניות. הרצת מניות מניבה רווחים מהירים (על הנייר). מאותם רווחים (מדומיינים - על הנייר), מחלקים הבנקים המסחריים בונוסים למנכל, לסמנכל, לסמנמנכל, ואפילו לסמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנכל. אפילו סנט שחוק אחד לא מגיע לכלכלה היצרנית. את הסכיו שנתנו הבנקים המרכזיים בחינם לבנקים המסחריים, היו יכולים לתת בחינם לממשלות. מה היו עושות הממשלות אם הכסף הזה, במידה והיו מקבלות כסף בחינם ? היו בונות תשתיות חדשות, מתחזקות תשתיות קיימות, מקימות כיתות לימוד, משקיעות במחקר ופיתוח - או במילים אחרות ---- מעסיקות אנשים ---- !!!! אנשים שעובדים, מקבלים משכורת. אנשים שמקבלים משכורת קונים דברים. כשאנשים קונים דברים יש ביקוש, והמחיר עולה, ואיתו גם האינפלציה. סביר להניח שאם אני ראיתי את התהליך הזה, גם בבנקים המרכזיים ראו אותו. סביר גם להניח שהם ראו שזה מה שקורה, כבר בחודשים הראשונים של ה"הקלה הכמותית". עצם זה שהם ממשיכים לתת כסף לבנקים המסחריים, שבתורם, מריצים מניות, ולא מזיזים במילימטר את הכלכלה, מעיד על כך שהכלכלה ו/או האינפלציה לא מעניינת את הבנקים המרכזיים. מעיד על כל שכל מה שמעניין את הבנקים המרכזיים, זה לנפח את כיסי חבריהם הבנקאים.
13.12.14