רוכשי דירה במחיר מטרה יוכלו להחזיק דירה קודמת למשך שנה

במשרד הבינוי מחפשים מנגנון שימנע מעשי רמאות וניצול לרעה של תוכנית מחיר מטרה, ובוחנים אפשרות להטיל קנס של כ־250 אלף שקל על משפרי דיור שירכשו דירה במסגרת התוכנית ולא ימכרו את דירתם הקיימת בתוך 12 חודשים.

בתוכנית נקבע כי משפרי דיור יידרשו למכור את דירתם הקיימת תוך 12 חודשים מהרגע שבו קיבלו טופס אכלוס (טופס 4) לדירה החדשה, אך טרם נקבע מנגנון שיאכוף זאת או קנס שיוטל עליהם. במסגרת הדיונים הועלה כאמור הרעיון להטיל קנס של כ־250 אלף שקל, שהוא גובה ההפרש הממוצע בין מחיר דירה רגילה לבין זו שירכשו במחיר מטרה ודומה לקנס שיוטל על רוכשי דירה ראשונה שימכרו את דירתם בטרם חלפו 5 שנים.

מלחמה על חלקם של משפרי הדיור בתוכנית מחיר מטרה

תוכנית מחיר מטרה כבר אושרה במועצת מקרקעי ישראל ובימים האחרונים הושגו הסכמות עם האוצר לגביה, אבל עדיין יש ניסיון אחרון לשנות סעיפים בתוכנית. כצפוי, התוכנית לא הגיעה אתמול לאישור הממשלה, והדיונים בה יימשכו במהלך השבוע הקרוב על ידי הצוותים המקצועיים במשרדי האוצר והבינוי ויכללו בין היתר את הראל לוקר ממשרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד השיכון שלמה בן אליהו וסגן ראש אגף התקציבים באוצר ערן ניצן.

עיקר המחלוקת כעת נסובה סביב משקלם של משפרי הדיור במסגרת התוכנית – באוצר מבקשים להמעיט ככל שניתן את חלקם בתוכנית מחיר מטרה, ובקרב אנשי משרד הבינוי, הנתמכים על ידי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, אין להגביל מראש את מספר משפרי הדיור ויש לאפשר לכולם לגשת למכרזים ללא הגבלה.

תוכנית מחיר מטרה החלה את דרכה ללא חלוקה בין משפרי הדיור לזוגות הצעירים והמכרזים תוכננו להיות פתוחים לכולם. היעדר ההגבלה לפלח שוק מסוים נבעה בין היתר מכך שגם תוכנית 0% מע"מ היתה בתמונה. משזו בוטלה, במשרד האוצר התנו את תמיכתם במחיר מטרה במספר תנאים, ובהם הגבלת חלקם של משפרי הדיור בתוכנית, שקודם לכן היו קהל היעד המרכזי של התוכנית.

במסגרת הסכמות שהושגו לפני כשבוע נקבע כי חלקם של משפרי הדיור יהיה קטן משמעותית מזה של רוכשי דירה ראשונה ויעמוד על 30% בלבד, אלא שבמשרד הבינוי טרם ויתרו על הסעיף הזה.

ערן ניצן, סגן ראש תקציבים והאחראי על הנדל"ן | צילום: ענר גרין

במשרד הבינוי טוענים כי מדובר בנושא עקרוני וזו הסיבה שהעדיפו לדחות את הדיון בתוכנית בישיבת הממשלה ולנסות להגיע להבנות חדשות עם אנשי האוצר ומשרד ראש הממשלה.

במשרד הבינוי אומרים כי במידה ובתוך שבוע לא יגיעו להבנות חדשות, התוכנית תאושר כפי שאושרה במועצת מקרקעי ישראל האחרונה ובכל מקרה היא לא תתעכב ומכרזים ראשונים צפויים בעוד שבועיים. ההערכה כי לא ייגרם עיכוב נובעת בין היתר מכך שהמכרזים אורכים זמן ולאחר השיווק יש כ־2–3 שבועות שבהם הקבלנים רוכשים את חוברת המכרז ועוד כשבועיים לפחות עד לסגירת הזוכה .

באוצר רוצים לתת עדיפות לרוכשי דירה ראשונה

העיקרון שעומד מאחורי התנגדות אנשי הבינוי הוא בתפיסת השפעתה של תוכנית מחיר מטרה. כפי שרואים זאת במשרד הבינוי, מדובר בתוכנית שמטרתה להשפיע ולהוריד את מחירי הדירות ולכן לא באמת משנה מי ירכוש את הדירות כל עוד המחירים יירדו. לתפיסתם, למשפרי הדיור יש השפעה עצומה על השוק, הרבה יותר מזו של רוכשי דירה ראשונה, ולכן הגבלה של מספר משפרי הדיור תיצור אפקט פסיכולוגי שלילי על השוק ועשויה לשבש את התוצאה הסופית אליה הם שואפים להגיע.

תפיסה זו נתמכת בנתונים של משרד האוצר לרבעון השני של 2014, שלפיהם 57% מהעסקאות לרכישת דירה בתקופה זו בוצעו על ידי משפרי דיור, לעומת 43% רוכשי דירה ראשונה.

במשרד הבינוי מציעים לאפשר לרוכשי הדירה הראשונה עדיפות בהגרלה באופן שישפר את סיכויי הזכייה שלהם. האפשרות שהועלתה ביממה האחרונה תומכת בין השאר במתן שני פתקים להגרלה לרוכשי הדירה הראשונה לעומת פתק אחד שלו יהיו זכאים משפרי הדיור.

מנגד, במשרד האוצר דבקים בדגל של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שלפיו יש להיטיב בראש ובראשונה עם הזוגות הצעירים מחוסרי הדירה ולא עם משפרי הדיור, שכבר מחזיקים בנכס ויוכלו להמשיך להתגורר בו או לחילופין להתמודד בקלות רבה יותר עם רכישת דירה אחרת – גם אם מחירה גבוה יותר. מבחינת אנשי האוצר ניתן היה לבטל לגמרי את השתתפותם של משפרי הדיור בתוכנית.