אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הכניעה לרשויות המקומיות בתחום הדיור היא על חשבון הפריפריה" צילום: ענר גרין

"הכניעה לרשויות המקומיות בתחום הדיור היא על חשבון הפריפריה"

לדברי ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים, רשויות רבות מעדיפות לבנות על קרקע המדינה מאות אלפי מ"ר למסחר ופחות להביא תושבים לעיר ועל האוצר להיאבק בהן כדי שיקבלו את תוכניות הבנייה למגורים

15.12.2014, 14:03 | דותן לוי

"בראשון לציון עניינו את העירייה מאות אלפי מ"ר למסחר ופחות להביא תושבים לעיר, ואנחנו נותנים להם אותם כדי שיבנו מגורים ואת המחיר משלמת הפריפריה. אנחנו מודעים לכך, זה אילוץ. עכשיו אנחנו מטפלים באזורי הביקוש אבל יש הרבה מהלכים אנטי פריפריאלים ואנחנו אומרים את זה לשרים. בסוף, מדינת ישראל תצטרך להתמודד עם הכשלים האלה בעתיד ונידרש להתמודד עם הזרעים הבעייתיים האלה", כך אמר היום (ב') ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים לענייני נדל"ן ופנים במשרד האוצר, בכנס של מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה.

קראו עוד בכלכליסט

ניצן התייחס לסחטנות של הרשויות המקומיות את הממשלה, "בדרך כלל חושבים שלממשלה יש יכולת להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות אבל בפועל, שיתוף הפעולה שלהן הוא כמעט וולנטרי ואנחנו מוצאים את עצמינו יום אחרי יום נאבקים בהן כדי שיקבלו את התוכניות שלנו ומחייבים אותנו להרים דגל לבן כדי לממן את פעילותן. הדבר הזה עשוי להתגלות כבעיה קשה לאחר שיפתר משבר הדיור, הם משתמשים בזה כמנוף ואנחנו נאלצים להיכנע לשלטון המקומי והוא צפוי ללוות אותנו בהמשך ויהיו לו השלכות".

הסיבה לכך לדבריו, היא רצון האוצר להגדיל את היצע הדירות, "אנחנו תופסים את עצמינו עם היצע שלא ניתן לממש אותו בגלל הסעיפים הקטנים שקיימים. בכל תוכנית שאישרו למשל תנאי של מחלף לצורך בניה של תוכנית. אנחנו נכנעים לתבע"ות אוטופיות לתוכנית שניתן לבנות רק אחרי שכל התחבורה קיימת וכדי שבעוד עשר שנים כשהשכונה תהיה בנויה יעמדו לא יותר מ-5 דקות בפקק.

"מי אמר שזה נכון? אולי צריך שיעמדו בפקק 15 דקות? בתוך כל הרעש של הנדל"ן אנחנו חייבים להתמקד והכי חשוב להתמקד בשיווקים. 40 אלף יח"ד בשנה זה לא מספיק, אנחנו צריכים להביא 70 אלף יח"ד ועל זה אנחנו חושבים כל הזמן. בבית שמש נדרשנו לתקצב כמיליארד שקל כדי להרחיב כביש שיאפשר להוסיף שכונת מגורים לחרדים. פעם הממשלה התעלמה מדרישות ראש העיר והיום לדרישות שלהם יש התפתחות אבולוציונית, לאט לאט הם מציבים את כל העיר כדרישה לשחרור פרויקטי נדל"ן".

בנושא שיעור הארנונה בערים השונות אמר ניצן כי "שיטת הארנונה שבה המצב נותר קפוא עשרות שנים יצרה מצב קשה מאד ואנחנו חושבים שיתכן שצריך לבחון כניסה שלנו למהלך של שינוי שיטת החישוב. זה לא קורה ביום ושר הפנים ידרש להוביל את זה אבל יש בכך צורך וזה יכול לתקן חלק מהעיוותים. מהלך כזה יקים הרבה מתנגדים, אם זה רשויות או אנשים שידרשו פתאום לשלם הרבה כסף על הבית שלהם. אנחנו חושבים שמצב נכון הוא כזה שבו ראש העיר ירצה להשביח שכונה כדי שישלמו בה יותר ארנונה".

"יש תור להיכנס להסכמי הגג"

עדיאל שמרון, ראש החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, המשיך את הקו התוקפני שבו נקט ניצן ואמר, "יש לנו קושי עם ראשי רשויות שאומרים שהם לא רוצים תושבים חדשים ברשות. בשוהם למשל ראש הרשות רוצה להישאר מועצה מקומית. דווקא בפריפריה יש רצון של ראשי ערים להגדיל את היקף התושבים לעומת ערים כמו ראשון לציון והרצליה. הסכמי הגג מאפשרים לנו להכניס גם אותם למעגל השיווקים. קיבלנו החלטה ולפיה רשויות מקומיות הם שותפים אסטרטגים אחרת, אם נלך איתם ראש בראש לא נגיע להיקף השיווקים הדרוש.

מבט על ראשל"צ מערב (ארכיון), צילום: עמית שעל מבט על ראשל"צ מערב (ארכיון) | צילום: עמית שעל מבט על ראשל"צ מערב (ארכיון), צילום: עמית שעל

"בראשון לציון אנחנו מיישמים את תוכנית התחבורה של העיר שלא הייתה מיושמת גם עוד 20 שנה, אנחנו מתקצבים מוסדות חינוך ונותנים ודאות תקציבית לתקציבים שמגיעים מיתר משרדי הממשלה כמו משרד החינוך. גם בהרצליה מחלף אפולוניה לא היה נבנה אלמלא הסכמי הגג. יש כאן הזדמנות לעיר לייצר תשתית תחבורתית טובה, תשתית ביוב ומים, תוספת תקציבית למוסדות חינוך ועוד. היום יש עומדים בתור להיכנס להסכמי הגג המגבלה היא ל-100 אלף יח"ד ואנחנו יוצרים תחרות בין הרשויות כי יש פוטנציאל ל-142 אלף יח"ד".

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים ובית הספר לכלכלה בבינתחומי אמר: "עד שלא יהיו פי 4 תוכניות מאושרות ביחס לביקושים המחירים לא יירדו. צריך להעביר את הקרקעות בתוככי הערים לידיים פרטיות על מנת ליצור תחרות ולמנוע אינטרס של המדינה שלא פעם גורמת להגבלת היקף הדירות הנבנות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות