הכדורגל הישראלי פספס את גל זכויות השידור הגדול

על פי מחקר של TvSportsMarket שוק זכויות השידור הספורטיביות ברחבי העולם בשנת 2014 עמד על 36.8 מיליארד דולר. מדובר על זינוק של 34% מאז 2010 - תקופה בה מיתון כירסם בהכנסות של כמעט כל תעשייה אחרת.

אוהדי הפועל באר שבע. יציעים ריקים הופכים כל מוצר טלוויזיוני ראוי לבית קברות טלוויזיוני | צילום: ראובן שוורץ

שווי זכויות השידור של ה-NFL צמח ב-52% והיא "השיאנית" במובן הזה אך השוק הזה הולך לצמוח ובהרבה. הפרמיירליג צפויה להשיג הרבה יותר כסף על הסכם זכויות החדש שלה בגלל תחרות בין סקיי, אל ג'זירה ו-BT. עד 2017 תהיה צמיחה של 92% (!) בשווי זכויות השידור של ה-NBA ובהודו יהנו מעלייה של 29% בהכנסות מזכויות שידור. בכלל, על פי המחקר כל הליגות בעולם יהנו מעלייה מובטחת (מבחינה חוזית) של 21% בהכנסות מזכויות שידור.

למה זה קורה? כל ליגה וסיבתה היא אבל הרבה בגלל כניסות של פלטפורמות חדשות - שידורי אינטרנט, מובייל וכ'. והסיבה העיקרית: ספורט הוא המוצר הטלוויזיוני היחיד שחייבים לצרוך בלייב. ספורט אי אפשר להקליט ולראות אחר כך כמו כמעט כל מוצר טלוויזיוני אחר.

את הצמיחה הזאת ליגת העל הישראלית בכדורגל פספסה לחלוטין. הכנסותיה העונה מזכויות שידור עומדות על כ-45 מיליון שקל. מדובר על ירידה של כ-20% מההסכמים שנכנסו לפני חצי עשור וירידה מהכנסה של 80 מיליון שקל מזכויות שידור ב-2002.

הסיבות לכך רבות ומגוונות. הכדורגל הישראלי היה בועה שהתפוצצה, גופי השידור כבר לא יכלו לשדר את הכדורגל ויותר מהכל - הכדורגל הישראלי הפך ל"נישה" כפי שהגדיר זאת בכיר בחברת הלווין "יס". העובדה שהישראלי הממוצע אוהב כדורגל מחו"ל וצופה בברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס וריאל מדריד מדי שבת (כ-30 שידורים מחו"ל בסוף שבוע) מוסיפה תחרות לא קלה לליגה הישראלית.

עם זאת, כיום נראה שלכדורגל הישראלי יש הזדמנות לחזור ללב המיינסטרים הישראלי וגם ליהנות מהצמיחה העולמית מהכנסות מזכויות שידור. זה תלוי בעיקר בקבלת ההחלטות של מנהלת הליגה.

אצטדיונים חדשים ושיאי קהל חדשים מראים שיש רעב לכדורגל ישראלי ומקומי. אבל שיווק המוצר הטלוויזיוני בצורה טובה יותר הוא רק פתרון חלקי. מנהלת הליגה צריכה מוצר חדש, מושך ומעניין, שלוקח בחשבון את כל הבעיתיות שלו ואת האתגרים שהוא עומד מולם.

על מוצר כזה נכתב כאן כבר כמה שנים ועכשיו גם מציפים אותו גורמים בפני מנהלת הליגה. "המוצר" נקרא "שירים ושערים טלוויזיוני". 5 משחקים לפחות באותה שעה ובאותו זמן ביום שבת. משחק מרכזי נוסף בשבת ועוד אחד ביום ראשון או שני.

מצלמות בכדורגל הישראלי. למה מצלמים יציעים ריקים? | צילום: ראובן שוורץ

במקביל, כל אוהד של קבוצה ספיצית יוכל לראות את המשחקים באון-ליין (אולי בתשלום). מה נותנת תוכנית כזאת?

א' - עוגן שידורים קבוע בשבת לטלוויזיה וגם לרדיו.

 ב' - דינמיות ואקשן על המרקע (מעבר בין שידורים ומגרשים) במקום בתי הקברות הטלוויזיונים שהם משחקים בין בית"ר ירושלים להפועל רעננה או מכבי פתח תקווה נגד הפועל עכו.

ג' - המוצר הזה מעניק לקהל האוהדים (שאחראים להכנסות גבוהות יותר לליגה מאשר זכויות השידור - כ-60 מיליון שקל)

את האפשרות לתכנן את השבת שלוהם בצורה הרבה יותר טובה מאשר היום (משחקים מפוזרים בין משחקים באירופה שאולי שווה להישאר בבית בשבילם).

ד' - זה מוצר מהודק בלייב שיכול להימכר למגוון ערוצים - מערוץ הספורט, דרך ערוצי צ'רלטון ועד, אפילו, ערוץ 10 או ערוץ 2 - יותר טוב מכל ריאלטי סוג עולב.

ה' - הוא משאיר את האופציה למכירת מוצרים כגון תוכנית הסיכום והמשחק המרכזי בדרכים הרגילות ופותח אפשריות להכנסות מזכויות שידור באינטרנט, סלולר, רדיו ועוד.

היתרונות למוצר כזה רבים וישנן דוגמאות מוצלחות בעולם לתוכניות שירים ושערים מוצלחות - גם בלי להראות את השערים בזמן אמת (כמו שקורה בסקיי מדי שבת באחת מהתוכניות הפופולאריות ביותר של הערוץ - Soccer Saturday). ערוץ RedZone בפוטבול, למשל, אפשר לאוהדים לקפוץ בין מגרשים ונהפך לפופולארי ביותר בערוצי הכבלים - וגם הגביר את הפופולאריות של המשחק בקרב הצופים הנטרליים.

כיום המנהלת כלואה בחוזי שידור עד 2016 אבל עבודת השטח חייבת להיעשות כבר עכשיו.

צריך לדאוג כאן בעיקר למוצר ולאוהדים (שמכניסים הכי הרבה כסף לליגה הזאת) ופחות לספונסרים (המשחקים בשני מתקיימים בעיקרון רק בגלל שהטוטו רוצה את זה - כי זה מגביר את הכנסותיו ביום שני החלש מבחינת הימורים). צריך לשכנע את הקבוצות ואת זכייני השידור שככה צריך לצרוך את הכדורגל הישראלי. למה? כי הדרך הנוכחית הביאה רק לקריסת רייטינג, להכנסות מועטות מזכויות שידור ולהפיכתו של הכדורגל הישראלי לנישה.