חקר ביצועים: השבוע של המשבר ברוסיה, מחקר מבית בנק ישראל והטרור באוסטרליה
וגם: חברת LendingClub מנצלת את הצמא של מעמד הביניים לאפיקי השקעה, אטלנטיק סיטי הופכת לעיר לימודים והאפליקציה שתעיר אתכם עם שיחה מזר מוחלט
חנוכה: עניין של איכות
"אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה", קובעת מסכת שבת בתלמוד בבלי, כלומר אסור לספור כסף לאור נרות החג. למעשה, אסור להשתמש בנרות לשום מטרה של חול, אז למה העיקרון הזה מודגם דווקא על ספירת כסף? אולי כדי להוסיף עוד ממד לעיקרון המרכזי של החג, זה שמעדיף איכות על כמות. פך שמן קטנטן? יספיק לשמונה ימים. המורדים הם מעטים? אבל ינצחו את הרבים. יש מעט כסף? לא צריך למנות את המעות, צריך ליהנות מהנרות. חג שמח.
אורי רוזביץ
פלוג: דברי ברור
לפני כמה שבועות, בעיצומו של הוויכוח על העלאת שכר המינימום, פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו הבעיה בכלכלה הישראלית היא הפריון הנמוך ולא השכר הנמוך, ובכך רמז לעמדתו הברורה בוויכוח. השבוע, אל תוך קלחת הבחירות וההבטחות הכלכליות שבה, הוסיף הבנק מחקר אחר, שלפיו הורדת המסים אינה ממריצה את המשק ומגדילה את הכנסות המדינה, ואילו דווקא העלאת המסים יכולה להגדיל את ההכנסות - בדיוק ההפך ממה שטוען בנימין נתניהו. שני הדו"חות האלה ומועד הפרסום שלהם מזכירים שבנק ישראל הוא לא רק גוף מקצועי, הוא גם שחקן עם עמדות ברורות שיש להן משקל בזירה הפוליטית. זה לגיטימי לגמרי, רק חבל שהוא בוחר להסתיר את העמדות האלה בין גרפים ודקדוקים מחקריים, במקום שהנגידה קרנית פלוג, היועצת הכלכלית הבכירה לממשלה, תשמיע אותן בקול רם וברור באוזני מקבלי ההחלטות - והציבור.
נעמה סיקולר
הלוואות פרטיות: כולם מחפשים כסף
חברת LendingClub מסן פרנסיסקו בנתה אחלה מודל עסקי, שמתבסס על סביבת הריבית האפסית: במקום לשים את הכסף בבנק ולא להרוויח כלום, היא מציעה לציבור האמריקאי להלוות אותו לאמריקאים אחרים ולקבל ריבית של כ־6%. זה לא מודל חדש, וגם בארץ פועלות חברות כאלה. אבל בשבוע שעבר LendingClub החלה להיסחר בוול סטריט לפי שווי של כמעט 9 מיליארד דולר, ועם תשואה של 56% ביום המסחר הראשון, וסיפקה תזכורת חשובה. תחת מיתוג של "הלוואות חברתיות", מדובר בחברות הלוואות שמנצלות את הצמא של מעמד הביניים לאפיקי השקעה סבירים ואת הרעב של המעמד הנמוך יותר להלוואות, ובדרך גוזרות קופון. גם אם לרגע נראה שהחברות האלה מציעות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית, שוב מדובר בבעלי עסק שרושמים רווחים נאים בעוד כל האחרים בסך הכל מנסים לגרד כמה דולרים.
גיל קליאן
אטלנטיק סיטי: עכשיו עיר הלימודים
ארבעה בתי קזינו קרסו השנה באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי, ומחקו 8,000 משרות בעיר ההימורים שזוהרה הועם בשנים האחרונות. אחד מהם ישב במלון Showboat, שנמכר השבוע לקולג' ריצ'רד סטוקטון. בתוכנית: שלוחת לימודים, מעונות סטודנטים וגם מלון אחד לקהל הרחב, שיגדיל את הכנסות הקולג' ויספק גם תעסוקה לתושבים, שכרגע יותר מעשירית מהם מובטלים. "הכניסה של סטוקטון לעיר שלי תשנה את כללי המשחק", הכריז ראש עיריית אטלנטיק סיטי דון גרדיאן, והדגים איך אפשר למנף הפסדים בכלכלה מגוונת.
תמר טוניק
Wakie: לאן עוד נגיע
Wakie היא אפליקציה שעושה מיקור חוץ להשכמה, והושקה כעת לאייפון. במקום להתעורר עם שעון מעורר, קבלו שיחת טלפון מזר מוחלט שהתנדב להעיר אתכם. במקום להעיר את בני ביתכם, תתקשרו למישהו בצד השני של העולם ותעירו אותו. השלב המתבקש הבא הוא לעבור ממתנדבים לעובדים בתשלום: אחרי הכל, אם כולם יתעוררו בזמן המשק רק ירוויח, ואין סיבה שהמעירים החרוצים לא יזכו לתגמול הולם. באופן אישי אסתפק בקפה.
דור צח
פוטין: למה לא מלחמה
לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא נותר עוד הרבה נשק כלכלי. לאורך כל שנות שלטונו הוא לא טרח לפתח מקורות צמיחה חלופיים לנפט, ולכן הוא תלוי כרגע לחלוטין בארצות הברית ובסעודיה שמשחקות "צ'יקן נפט". נשק אמיתי, לעומת זאת, יש לו בשפע. גם חיילים בשירות סדיר לא חסר. כך שכרגע, כשהתסיסה הפנימית גוברת וההון בורח, הפתרון הזול ביותר על שולחנו הוא פשוט לצאת למלחמה. זה ישחרר את המתח המצטבר ברחוב ויעשה טוב למורל, לספח איזו רפובליקה סוררת לשעבר, רצוי אחת עם כלכלה משגשגת. עד שזה ייגמר, אולי מחירי הנפט יחזרו לעלות. כך שבהחלט אפשר להניח כי בכל מדינה שגובלת ברוסיה מסתכלים על הגרפים של הנפט והרובל ומתחילים לנוע בחוסר נוחות.
סופי שולמן
רוסיה: חשש ממשבר עולמי
כל שלוש עד שבע שנים מתחולל משבר פיננסי. זו מחזוריות בריאה שמנקה את האוויר מאדי האלכוהול של מסיבת הגאות. המשבר האחרון היה ב־2008, ומאז עד עכשיו, סוף 2014, ראינו זינוק חד במחירים של מניות, איגרות חוב קונצרניות, איגרות חוב ממשלתיות, נדל"ן, מה לא. החגיגה הזאת מתנהלת כל עוד הבנקים המרכזיים שומרים על ריבית שפל. והריבית הזאת יכולה, בינתיים, גם לאחת הדרמות הכלכליות הגדולות של השנים האחרונות, זו שראינו השבוע ברוסיה. עד מתי מערכת ההנשמה של הבנקים המרכזיים תצליח למנוע את המפולת הבאה? עד שהמשקיעים יאבדו אמון ביכולת של הבנקים האלה לנהל את הכלכלה, ויתחילו לברוח מהשווקים. ואז שום ריבית לא תצליח לעמוד בפרץ.
גולן פרידנפלד
פיגוע בבית קפה בסידני
הסרט "סכנה ברחוב ארלינגטון" מתאר מהפך שעובר מרצה בקולג', בגילומו של ג'ף ברידג'ס, מפרופסור מכובד לטרוריסט שמוגדר "זאב בודד". האירוניה היא שהפרופסור הוא מומחה לטרור שפעם טען ש"אין דבר כזה זאב בודד". השבוע, כשכלי התקשורת בעולם סיקרו את הפיגוע והחזקת בני הערובה בבית הקפה בסידני, הם הגדירו את המחבל "זאב בודד". אין הגדרה גרועה יותר לטרוריסט. טרוריסט לעולם אינו בודד. מאחוריו עומדים אנשי דת קיצוניים, שהמסרים, המניפולציות והשלהובים שלהם חלחלו אליו במשך שנים; חברה מערבית ש"לימדה" אותו, בסרטים ובמשחקי המחשב שלה, איך לחטוף ולהרוג אנשים; ושרשרת ארוכה של טרוריסטים לאורך כל ההיסטוריה, שכמוהו היו אנשים מעורערים שהופעלו בידי כוחות חברתיים גדולים מהם.
אוריאל דסקל
5 תגובות לכתיבת תגובה