סיפורו של מספר: 2008

לאורך כל השנה אמרו בשוק ש־2014 מזכירה מאוד את 2007, אבל הוסיפו באותה נשימה, שזה לא אומר ש־2015 תיראה כמו 2008. בשבועות האחרונים, לאחר שהזהב השחור הפך לברבור שחור, וכשהאוויר החם מתחיל לצאת לאטו מבועת האג"ח שהתנפחה בישראל ללא הכרה, ואג"ח בתשואות דו־ספרתיות שבות וממלאות את המסכים, אנו מתחילים לראות תופעות שמזכירות את תחילתה של 2008. שוב הראשונה שבהן היא האטיות המרגיזה והמעיקה של חברות הדירוג.

התשואות של מירלנד הן דו־ספרתיות כבר זמן מה. ביום ראשון אג"ח ד' של מירלנד נסחרה ב־39% תשואה לפדיון. למרות זאת רק ביום שלישי הכניסה מידרוג את האג"ח לבחינה מחדש. שש שנים מסתובבות חברות הדירוג ומצהירות מעל כל במה שהן הפיקו לקחים, והדירוג הוא עולם חדש. וברגע האמת — שוב, כמו ב־2008 — הן נמצאות הרבה אחרי השוק.

וזה יכול היה להיות עוד טור מקטר על חברות הדירוג, אלא שהפעם זה יהיה טור דואג — צופה פני עתיד.

חברות הדירוג הולכות להיכנס לפעילות מהותית שמקדם בנק ישראל — דירוג חבילות האיגוח שימכרו הבנקים לתיקי הפנסיה שלנו. בשלב ראשון, נזכיר, הבנקים בעידודו של המפקח על הבנקים, דודו זקן, ימכרו משכנתאות, כדי לפזר את הסיכון בהר המשכנתאות שהצטבר על מאזני הבנקים, בין כלל הגופים הפיננסיים (2007 כבר אמרנו?). על הבנקים ייאסר למכור רק את ההלוואות הטובות. זאת, כדי שברגע האמת לא יתפסו שעל המאזנים שלהם נמצא רק זבל שיערער את היציבות שלהם. איסור הפוך — למכור רק הלוואות גרועות — כמובן לא קיים. הרי אם ההלוואות הגרועות יהיו בתיקי הפנסיה, מקסימום החוסכים יפסידו עוד קצת.

איך זה יעבוד? הרי לבנקים יש המידע הרב ביותר על ההלוואות שניתנו, אילו טובות, ואילו גרועות. הם הרי נתן אותן וחיתמו אותן. כאן ייכנסו לתמונה חברות הדירוג, הן אלו שיקבעו את הדירוג של חבילות האיגוח שיימכרו לתיקי הפנסיה שלנו. לחברות יש כבר מתודולוגיה סדורה ומובנית, איך לדרג את התיקים הללו. ושוק האיגוח הולך להיות עבורן מקור פרנסה. אבל לנוכח המתרחש בשוק מתעוררת תחושה לא נוחה. שהרי אם בדירוג אג"ח פשוט התנהגות חברות הדירוג בסוף 2014 מזכירה את תחילת 2008, אז איך ניתן יהיה להניח שבדירוג תיקי איגוח, הלקחים הופקו, המודלים שוכללו, והחוסכים יכולים להיות רגועים?

המפקח על הבנקים דודו זקן | צילום: ענר גרין