פוטין ביקש, והאדם העשיר ברוסיה החזיר את עסקיו למדינה

האדם העשיר ביותר ברוסיה אלישר אוסמנוב נענה לנשיא המדינה ולדימיר פוטין, שקרא לאנשי עסקים להעביר את נכסיהם בחזרה לרוסיה. על רקע המצב הכלכלי המידרדר ברוסיה, הנשיא פוטין ניצל את נאומו השנתי ביום חמישי כדי לעודד אנשי עסקים רוסים להחזיר נכסים מחוץ לרוסיה אל תחומי המדינה. יום לאחר מכן אוסמנוב, שהונו מוערך ב־15.1 מיליארד דולר, כבר הודיע שחברה שלו בשם טלקומאינבסט שהיתה רשומה בקפריסין, העבירה מניות של חברת התקשורת מגפון שבידיה לידי חברה אחרת של אוסמנוב בשם AF טלקום הולדינגס — שרשומה ברוסיה. כעת מחזיקה AF טלקום בנתח של 53.8% במגפון.

במקביל, חברה נוספת של אוסמנוב בשם USM Steel & Mining שרשומה גם כן בקפריסין, העבירה מניות של חברת הכרייה מטאלואינבסט לחברה בשם USM מטאלואינבסט. כל החברות הן חברות־בנות או חברות־נכדות של USM, חברת האחזקות של אוסמנוב.

בהצהרה של USM נמסר כי "הצעד הוא תגובה לקריאת הנשיא פוטין להחזרה הביתה של חברות רוסיות ולחוק המס החדש". החוקים שאליהם התייחסו ב־USM הם אלו שבהם גיבה פוטין את קריאתו. מדובר בחוק שעליו חתם פוטין בחודש שעבר ואמור להיכנס לתוקפו בינואר 2015, כך שנוסף על הפטריוטיות של צעדו של אוסמנוב על פני השטח, ישנו גם נזק ממשי שעלול להיגרם לעסקיו אילולא היה נוהג כך.

לפי החוק, חברות בבעלות רוסית שרשומות מחוץ לרוסיה ייאלצו לשלם מס חברות זהה למס החברות הנהוג ברוסיה. כמו כן, החברות הללו לא יוכלו לקבל סיוע ממשלתי או מימון מבנקים בבעלות המדינה. המקל האחרון של פוטין כלפי חברות רוסיות שרשומות מחוץ לגבולות המדינה הוא איסור על השתתפותן במכרזים ממשלתיים.

השפעה הפוכה

למרות הצהרותיו המרגיעות של פוטין במסיבת העיתונאים השנתית, נראה שמגזר הבנקאות במדינה עומד בפני סחרור שעלול להיגרם דווקא בשל צעדי החירום של הממשלה במוסקבה.

יבגני גברילניקוב, הכלכלן הראשי של זרוע ההשקעות בסברבנק CIB, מזהיר כי הצעדים שנוקטת הממשלה המקומית כדי לתמוך במגזר הבנקאות עלולים להביא בסופו של דבר למשבר חריף אף יותר.

"אם הבנק המרכזי ברוסיה ימשיך להציע לבנקים מימון בתמורה לניירות ערך לא סחירים שהבנקים יכולים להנפיק כרצונם, המערכת תיגרר למשבר בהיקף מלא", כתב גברילניקוב בנייר עמדה.

אלישר אוסמנוב | צילום: איי אף פי

הבנק המרכזי הרוסי החליט לנקוט צעד כדי להזרים נזילות למערכת הבנקאית בתקווה למנוע מקרים של חדלות פירעון בבנקים במדינה. גברילניקוב סבור כי בסופו של דבר, הבנקים עלולים שלא לעמוד בהחזר ההלוואות לבנק המרכזי הרוסי, כששיעור הריבית במדינה עומד על 17%. להערכת גברילניקוב, פירעון החובות, שעומדים כעת על 7.3 טריליון דולר, יעלה לבנקים כ־1.2 עד 1.3 טריליון רובל נוספים בשנה, השקולים לכ־20 מיליארד דולר. כבר כעת ישנם סימנים של פאניקה בענף הבנקאות הרוסית. שיעור הריבית הבין־בנקאית — הריבית שבה בנקים מלווים כסף זה לזה — זינק ל־27.3%, הגבוה ביותר מאז 2006.

ביום שישי הודה שר האוצר הרוסי אנטון סילואנוב במסיבת עיתונאים כי יחס הלימות ההון של הבנקים במדינה אינו מספיק כדי להבטיח את הישרדותם במקרה של משבר חריף.

הצעת חוק דחופה

ברקע דבריו של סילואנוב, לבית התחתון של הפרלמנט במוסקבה, הדומא, הוגשה הצעת חוק דחופה להעברת טריליון רובל (16.5 מיליארד דולר) לבנקים במדינה כדי לחזק את הונם העצמי. על מידת דחיפות ההצעה מעידה העובדה כי היא עברה שלוש הצבעות ביום שישי, תהליך שלוקח בדרך כלל שבועות. כעת החוק ממתין לאישור הבית העליון של הפרלמנט ושל הנשיא פוטין. עם קבלת האישורים הללו ינפיק משרד האוצר הרוסי אג"ח כדי לגייס את הסכום המבוקש. סילואנוב התייחס להצעת החוק ואמר שהבנקים עשויים להתחיל לקבל את הכספים מהממשלה כבר בתחילת השנה הבאה. סילואנוב העריך כי אישור החוק יביא להעמקת הגירעון התקציבי של ממשלת רוסיה בשנה הבאה עד ל־0.8%. "טריליון רובל יסייעו להגדיל את ההון העצמי של הבנקים בכ־13%", הסביר סילואנוב.