שוויון מלאכותי

ענף כדורגל הנשים צמח והגיע לממדים חדשים של חשיפה ופופולריות בשנים האחרונות. ב־2012 המשחק על מדליית הזהב באולימפיאדת לונדון הביא 4.35 מיליון צופים אמריקאים למסכים, ואף משחק על מדליית זהב לא הביא יותר צופים בסטרימינג מאשר ארה"ב־יפן בוומבלי. בפייסבוק, שחקניות כגון הופ סולו ואלכס מורגן מככבות עם יותר מ־1.7 מיליון לייקים (מעט שחקני פוטבול אמריקאי, הספורט הפופולרי בארה"ב, זכו לכל כך הרבה לייקים). ולפני כחודש כ־55 אלף אוהדים נהרו לוומבלי כדי לצפות בנבחרות הנשים של אנגליה וגרמניה — יותר מאשר במשחק הגברים בין אנגליה לנורבגיה.

אבי וואמבק (משמאל) מול ברזיל. אבי וואמבק, כוכבת ארה"ב. "גברים היו שובתים אם היו מכריחים אותם לשחק על דשא מלאכותי" | צילום: איי אף פי

ועדיין, כדורגלניות מרגישות חוסר כבוד מוחלט מצד הרשויות. התחושה הזאת התחדדה כאשר פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, הודיעה שמונדיאל הנשים ב־2015 בקנדה ישוחק על דשא מלאכותי.

מה הבעיה? הרי משחקי נשים רבים מתקיימים על דשא מלאכותי, וחלק מחברות הדשא המלאכותי בארה"ב אף מעניקות חסות אישית לכדורגלנים כדי שיפרסמו את המוצר שלהן. ואולם, פיפ"א כארגון דורשת דשא אמיתי בכל אצטדיון שמארח משחקי גברים במסגרת המונדיאל וטורנירים אחרים.

פצועות יותר

קודם כל, מה הבעיה עם דשא מלאכותי? הדשא טוב לאימונים בעצימות נמוכה אך לא למשחקים תחרותיים. על פי האקדמיה לניורולוגיה בארה"ב, זעזועי מוח הרבה יותר נפוצים על דשא מלאכותי — בעיקר אצל נשים. זאת מאחר שנשים נוטות להילחם יותר מגברים על כל כדור וגם להיפצע יותר (ולשחק פצועות. הן גם נוטות להתחזות פחות מגברים). דשא מלאכותי גם אחראי לפציעות אחרות מלבד זעזועי מוח — מ"כוויות" מהמשטח ועד קרסולים שבורים. "אני שונא את זה", אמר רובי קין, כוכב נבחרת אירלנד, כשנשאל לגבי דשא מלאכותי. "אף אחד לא צריך לשחק על זה. בטח שלא במונדיאל".

אבי וואמבק, כוכבת נבחרת ארה"ב, טענה ש"גברים היו שובתים אם היו מכריחים אותם לשחק על דשא מלאכותי", אספה מספר כדורגלניות מכל הנבחרות והגישה תביעה בבית המשפט הגבוה לצדק באונטריו, בטענה שפיפ"א והתאחדות הכדורגל הקנדית מפלות נשים. וכאן העלילה מסתבכת וחושפת את פניה האמיתיים של פיפ"א — גוף שמלבד היותו מושחת, מנוהל על ידי שוביניסטים ומיזוגנים.

פיפ"א וההתאחדות הכדורגל הקנדית מבזבזות זמן ודוחות את הטיעונים והשימועים כמה שיותר, אך זה לא מנע מהתביעה לחשוף לחצים שמופעלים על הכדורגלניות כדי שיוותרו על המאבק. בשבוע שעבר קבע בית הדין כי הכדורגלניות יוכלו לתבוע את פיפ"א גם על "פעולות תגמול" שנוקטות ההתאחדויות נגד שחקניות שהצטרפו לתביעה נגד הדשא המלאכותי במונדיאל.

לטענת התביעה, שחקנית נבחרת מקסיקו תרזה נויולה ושחקניות נבחרת צרפת קמיל אבילי ואליז בוזליה הוזהרו על ידי ההתאחדויות המקומית שלהן שהן ייענשו על שיתוף הפעולה עם וואמבק. לנויולה נאמר שלא תוזמן לנבחרת המקסיקנית אלא אם תסיר את שמה מהתביעה, ולאבילי ובוזליה "גרמו להאמין שפיפ"א תביא בחשבון את שיתוף הפעולה שלהן בעת הבחירה על זכויות האירוח של מונדיאל 2019". שלוש השחקניות הסירו את עצמן מהתביעה, והתובעות טענו עוד כי גם ההתאחדות בקוסטה ריקה אמרה לשחקניות הנבחרת כי "המקום שלהן בנבחרת בסכנה, בשל הלחץ שהופעל מצד פיפ"א והתאחדות הכדורגל הקנדית".

כדורגל נשים בקנדה. השחקניות טוענות שפיפ"א דוחה פגישות ודיונים משפטיים כי אם עד אפריל־מאי לא יניחו את האדמה באצטדיונים שבהם יתקיימו המשחקים, לא יוכלו לגדל בהם דשא | צילום: איי אף פי

"לא חיים באיגלו"

ההתאחדות הקנדית דחתה את כל ההאשמות וטענה שהמשחקים על הדשא המלאכותי נובעים מתנאי החורף הקשים בקנדה שלא מאפשרים לגדל דשא (טענה הזויה מאחר שיש הרבה מאוד מגרשי דשא בקנדה — "אנחנו לא חיים באיגלו", טען כתב הספורט הקנדי, דקלן היל) וכי העלויות להחליף את המגרשים גבוהות מדי (3 מיליון דולר). בפיפ"א טענו שהם לא קיבלו כפי שצריך את התלונה המשפטית. במקביל, פיפ"א עושה הכל כדי להימנע מפגישה עם "המורדות". השחקניות קיבלו הצעה להיפגש עם מזכ"ל הארגון ז'רום ואלקה, אך הפגישה לא יצאה לפועל, כשבפיפ"א משקרים שהפגישה דווקא נערכה — זאת לאחר שעורכי הדין של השחקניות הראו מסמכים שוואלקה דחה בקשות לשיחות ועידה ופגישות. ואלקה נשאל על ידי התקשורת מדוע סירב לבקשה, אף שטען כי הוא רוצה רוצה לקיים "דיאלוג פתוח", והאיש שבעבר כונה על ידי שופט ניו יורק "שקרן", ענה כי הוא "ישוחח עם השחקניות, אבל לא עם עורכי הדין", והוא יקיים מפגשים אישיים ולא שיחות טלפון. "אני מוכן לדון עם כל השחקניות, עם הצוותים הטכניים, עם כל המאמנים. אבל פנים מול פנים", הסביר. "אני מוכן לנסוע לכל מה שצריך כדי לעשות את זה".

השחקניות טוענות שפיפ"א דוחה פגישות ודיונים משפטיים כי אם עד אפריל־מאי לא יניחו את האדמה באצטדיונים שבהם יתקיימו המשחקים, לא יוכלו לגדל בהם דשא. בינתיים קפטנית נבחרת קנדה בריסטין סינקלייר היתה השחקנית היחידה שהשתתפה בהגרלת הבתים לטורניר שייערך בין 6 ביוני ל־5 ביולי.

אלכס מורגן. יותר לייקים מלרוב כוכבי הפוטבול בארה"ב | צילום: איי אף פי

"זה שטויות"

כשנשאל ואלקה לגבי האפליה של פיפ"א בנושא הדשא המלאכותי, ענה, "זה שטויות", וטען ש"פיפ"א עובדת יום יום כדי לפתח את כדורגל הנשים בעולם. זה טירוף שנשים טוענות לאפליה". ואלקה, שאישר הוצאה של יותר מ־25 מיליון דולר על הפקת סרט עלילתי על פיפ"א ("סרט הספורט הגרוע בכל הזמנים", על פי "הגרדיאן"), סכום שאפשר היה להחליף בזכותו את כל מגרשי הדשא המלאכותי בדשא אמיתי בקנדה ולהישאר עם עודף של 22 מיליון דולר — טען גם שזה "שטויות" שפיפ"א משלמת פחות לשחקניות בגלל אפליה.

נבחרות הגברים במונדיאל 2014 קיבלו יותר מ־576 מיליון דולר כספיזכייה בעוד נבחרות במונדיאל הנשים יקבלו כ־15 מיליון דולר. "השאלה לגבי כספי הזכייה היא מטופשת", אמר ואלקה. "ב־2014 שיחקנו את המונדיאל ה־30 וב־2015 יתקיים מונדיאל הנשים השביעי. עוד 23 טורנרים, עד שהנשים יקבלו את אותם סכומי הכסף של הגברים. בינתיים מונדיאל הגברים מכניס 4.5 מיליארד דולר ומממן את כל הטורנירים האחרים שלנו".

היחס הפטרוני נוגד תקנון פיפ"א שטוען כי הארגון "צריך לתמוך בנשים ובגברים באופן שווה". בכלל, המציאות מראה שתקנון לחוד ומציאות לחוד. יש לציין שרק לפני שתיים פיפ"א מינתה את האשה הראשונה לוועד המנהל שלה (לידיה אנסקרה מבורונדי). "זה פשוט עצוב", אומרת מרתה, כוכבת נבחרת ברזיל. "אני לא מאמינה שהם ישנו משהו שם בפיפ"א לגבי המשטח, אני לא מבינה למה פיפ"א עקשנית".

ספ בלאטר. נשיא לשעבר של ארגון "החברה לקידום לבישת ביריות", | צילום: רויטרס

שיתלבשו יפה וישתקו

כל זה מתחבר לשוביניזם עמוק שזורם בעורקי פיפ"א. ב־2004, כשנשאל ספ בלאטר איך אפשר לקדם את משחק הנשים, הוא טען ברצינות ש"צריך שנשים ישחקו במדים יותר נשיים. כמו בכדורעף. הן יכולות, למשל, ללכת עם מכנסיים צמודים". בלאטר התנצל על דבריו שגררו ביקורות מצד שחקניות אבל הערה של הנשיא לשעבר של ארגון "החברה לקידום לבישת ביריות", חשפה את פני הארגון. פיפ"א, שלה יש יותר ממיליארד דולר ברזרבות בבנק, משקיעה כמה מיליונים בודדים בשנה בכדורגל נשים — בעיקר דרך התאחדויות כדורגל, שרובן פשוט מעלימות את הכסף המיועד לכדורגל נשים בסבך בירוקרטי לא שקוף.

כעת פיפ"א מנסה להילחם בקרב יחצני ואפילו לקחה שער של סטפני רוש, שחקנית חובבנית מאירלנד, להיות אחד המועמדים לשער השנה — הכל במטרה "לקדם את המשחק הנשי". אבל איך אפשר לקדם את המשחק הנשי כשהרשויות האחראיות עליו מפלות אותו בצורה כל כך ברורה?