דו"ח העוני האלטרנטיבי: 50% מהעניים - עובדים

קריאה בדו"ח העוני האלטרנטיבי שמפרסם היום ארגון לתת יכולה לגרום לסחרחורת. אינספור נתונים סטטיסטיים שנאספו על ידי הארגון, ועל ידי רשת עניפה של עמותות אחרות שמסייעות לעניים (בעיקר בתחום המזון), עובדו לכדי מחקר אחד שמספק הצצה עגומה מאוד ל"איך נראים החיים של העניים והמסכנים".

להבדיל מדו"ח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי, שפורסם בשבוע שעבר, הנתונים של דו"ח העוני האלטנרטיבי אינם מבוססים על מספרים קשיחים של מקבלי קצבאות, אלא על שאלונים שמילאו כ-650 עניים מכל מגזרי האוכלוסיה שמקבלים סיוע מעמותות הסיוע, בין אם הם מוגדרים רשמית כעניים ובין אם לא.

ראשית, שיעור העניים שנמצאים בשוק העבודה גדל בתמדה בשנים האחרונות. בשנת 2010 שיעורם עמד על קצת יותר משליש (37%) ואילו השנה עומד על מחצית (50%). בשביל לבדוק מדוע העבודה אינה מספיקה בשביל להיחלץ מעוני, הדו"ח של ארגון לתת מציג את הנתונים הבאים: 71% מנתמכי הסיוע שהשתתפו במחקר משתכרים פחות מ-4,000 שקל בחודש. מדוע? משום ששיעור העניים שעובדים במשרה קבועה ומלאה (שאמורה לשלם לפחות את שכר המינימום) נמוך מאוד (בקרב גברים, למשל, הוא עומד על 11% בלבד לעומת 35% בקרב הגברים בכלל האוכלוסייה). חלק ניכר מהעניים עובדים בעבודות חלקיות, בין אם באופן קבוע או זמני (19% מהנשים עובדות במשרה חלקית זמנית, לעומת 11% בלבד בקרב כלל האוכלוסיה), מה שמקבע את השכר שלהם ברמה נמוכה מאוד (השכר הממוצע של העניים בשנה האחרונה עמד לפי הסקר על 3,488 שקל בחודש בלבד).

אגב, המחקר של ארגון לתת, שנעשה במקביל בקרב כלל הציבור, חושף מהן הסיבות הנפוצות לכך שהמצב הכלכלי מתערער פתאום, והסיכוי לגלוש לעוני גדל במידה ניכרת. 37% מהציבור השיבו לסקר כי הכנסתם מעבודה ירדה. מדוע? הסיבה הנפוצה ביותר היתה הדרדרות במצב הבריאותי, הסיבה השנייה היא אובדן מקום העבודה, והסיבה השלישית היתה שינוי במצב המשפחתי (גירושים, לידה או מוות במשפחה). הנתונים האלה מלמדים שגם חלק ניכר ממעמד הביניים (בעיקר החלק הנמוך שלו), נמצא במרחק לא גדול מהעוני.

כשהשכר כל כך נמוך, ויוקר המחיה לא פוסח על העניים, היכולת לסגור את החודש פשוט לא קיימת. מחירי הדיור והשכירות מכבידים שבעתיים על העניים. 39% מהם מגדירים את תנאי המגורים שלהם כגרועים עד בלתי נסבלים (לעומת 2% בלבד מכלל האוכלוסייה), 20% מהם גרים בדירת חדר, ו63% מדווחים כי בשנה האחרונה פיגרו לפחות בתשלום אחד של המשכנתא.

כשעורכי הסקר שאלו את העניים ואת הציבור הרחב באיזה הוצאה כספית בלתי מתוכננת הם יוכלו לעמוד אם ייאלצו לעשות זאת תוך שבוע, התקבלה תמונה שמשרטטת בצורה הטובה ביותר את ההבדל בין ישראל של מעלה לבין ישראל של מטה. התשובה השכיחה ביותר מקרב הנשאלים העניים הייתה ״עשרות שקלים״ בלבד (49%). התשובה השכיחה ביותר בקרב כלל האוכלוסייה הייתה "מאות שקלים" (38%). כשמדובר ביכולת לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של כמה אלפי שקלים, הנוכחות של העניים נעלמת כמעט לגמרי, בעוד היכולת של יתר האוכלוסייה מתחילה להישחק מסכום של 5,000 שקל ומעלה. במלים אחרות, כל האוכלוסיה נמצאת במצב לא משהו ומרבית האנשים לא יוכלו לעמוד בהוצאה בלתי מתוכננת של יותר מכמה מאות שקלים, ובקרב העניים הבעייה קשה שבעתיים. אם תתרגמו את ההוצאה הבלתי מתוכננת למשמעויות האפשריות שלה - טיפול רפואי דחוף, פיצוץ בצנרת, מקרר שהתקלקל - תוכלו להמחיש לעצמכם את ההבדל בין חיים דחוקים, לחיים של מצוקה אמיתית.