"כמעט כל לקוח בלאומי ארה"ב השתמש בבנק כמקלט מס"

בנק לאומי חתם שלשום על הסדר סופי בסכום של 400 מיליון דולר שישלם כקנס לרשויות האמריקאיות על מעורבותו בהעלמות מס של לקוחותיו בארה"ב. בכך סיים הבנק את החקירה שניהלו נגדו משרד המשפטים האמריקאי והרשות הפיננסית בניו יורק בשלוש השנים האחרונות. ללאומי עדיין נותר לסגור את הפרשה מול רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), מה שעשוי לאלץ אותו להפריש סכומים נוספים לקנס. מניית הבנק עלתה אמש לאחר פרסום ההסכם ב־3.9%.

גליה מאור, המנכ"לית בשנים הרלוונטיות | צילום: אוראל כהן

במסמכי ההסדר הסופי הודה לאומי בהאשמות שיוחסו לו, שלפיהן הוא סייע ללקוחותיו להעלים מסים מממשלת ארצות הברית באופן אקטיבי. יותר מכל חושפים המסמכים שלא היה מדובר באירוע בודד או בתהליך שולי, אלא שיטה מאורגנת, שהיו מעורבים בה עשרות עובדים בכמה מדינות. בתכתובת ששלח אחד מהעובדים הוותיקים בבנק לאומי בתחום הבנקאות הפרטית לממונה עליו, וצוטטה בדו"ח נאמר כי: "כמעט כל הלקוחות שיש ברשותם חשבון אצלנו השתמשו בבנק כמקלט מס, והם מודעים לכך שאי דיווח על ההון לרשויות האמריקאיות מהווה עבירה. אנו בסה"כ מעניקים לו את מה שהוא מבקש".

הטכניקה העיקרית שבה פעל לאומי היא מתן הלוואות כנגד נייר ערבות (SBLC), שהן למעשה הלוואות פיקטיביות. כיצד השיטה עובדת? לקוח של לאומי ארה"ב נתן את כספיו הלא מדווחים לבנק, שהפקיד אותם באחד מסניפי הקבוצה בשוויץ, לוקסמבורג או ישראל. כשאותו לקוח ביקש למשוך כסף מהחשבון, הוא קיבל הלוואה מלאומי ארה"ב שנסגרה באמצעות נייר ערבות שהעביר הסניף הזר שבו נמצא כספי הלקוח. ככה הלקוח קיבל את כספו מבלי לשלם מס לארה"ב. הבנק מצדו נהנה מהכנסות ריבית ועמלות בגובה של 1% מההלוואה.

על פי הנתונים שבידי הרשות הפיננסית של ניו יורק בשנים 2002–2011, לאומי ארה"ב הנפיק כ־234 הלוואות כאלו ללקוחות אמריקאיים בהיקף כולל של 280 מיליון דולר (1.2 מיליון שקל בממוצע להלוואה), מתוכן 54 רק ללקוחות במדינת ניו יורק. הבנק הרוויח מפעילות זו 23 מיליון דולר.

לאומי ארה"ב הורה להפסיק בפעילות האסורה, אך המשיך

בנק לאומי טרח רבות כדי לטשטש את העקבות של הפעילות הלא חוקית, החל בזהות בעלי החשבון וכלה בתיעוד של הפעילות עצמה. "עד לחודש אפריל 2009 קבוצת לאומי שלחה בנקאים לארה"ב על מנת לפתוח חשבונות חדשים ולתת שירותים ביחס לחשבונות קיימים ללקוחות אשר חלקם העלימו מס בניגוד לחובותיהם על פי החוק האמריקאי", נכתב בדו"ח.

משרד המשפטים הסביר שבכדי לייעץ ללקוחות ולגייס חדשים, שלח לאומי בנקאים פרטיים מישראל וממקומות אחרים בעולם לארצות הברית להיפגש בחשאי עם לקוחות במלונות, בפארקים ובבתי קפה.

לאומי פתח חשבונות ללקוחותיו בשמות בדויים או מספריים כדי לטשטש את זהות בעל החשבון האמיתי. בחלק מהמקרים הבנק סייע ללקוחותיו להירשם תחת ישויות משפטיות בבליז, פנמה ואיי הבתולה במקום בשמם.

הפעילות הקשורה להלוואות לא תועדה: בשום מקום בתהליך לא נכתבו פרטים מזהים על בעל החשבון, וניתנה הנחיה להשתמש בכינויים גנריים כמו "מבקש ההלוואה". לאומי אף נמנע ממשלוח הודעות דואר לאותם בעלי חשבון בכדי שזה לא יהווה כתיעוד על זהותם.

בשלב מסוים, לאומי ארה"ב הודיע לשלוחות האחרות בקבוצה כי ההלוואות האסורות חייבות לכלול מעתה פרטים מזהים על הלווה. אולם בלאומי לוקסמבורג מיהרו להשיב כי "הלקוחות לא רוצים ששמם יופיע במסמכים, ושינוי כזה יכול לייצר השפעה משמעותית על הפעילות שלנו". בסופו של דבר, קצין הציות לרגולציה האמריקאית של לאומי החליט להמשיך בפרקטיקה האסורה.אותו קצין, שמונה ללא כל נסיון בתחום,מכהן כיום כמנהל אדמיניסטרציה בלאומי ארה"ב. כחלק מההסכם הרשויות דרשו מהבנק להעביר אותו תפקיד, כך שלא תהיה לו נגיעה עם פעילות הבנק בארה"ב או בפעילות הבינלאומית של הקבוצה.

לאומי ניצל את החקירה נגד השווייצרים לגיוס לקוחות

מסמכי ההסדר כוללים שורת תכתובותעובדי הבנק, שבהן הם מדווחים על ביצוע פעולות העומדות בניגוד לחוק. כך, ב־2008 אחרי שהרשויות האמריקאיות פתחו בהליכים כנגד בנק מזרחי טפחות על פעילות דומה, שלח אחד העובדים מייל שבו כתב כי "למזלנו בנק מזרחי טפחות עובר כעת שינויים, ולכן יש לנו הזדמנות למשוך מהם את הלקוחות החדשים".

יתרה מכך, הרשויות בארה"ב מציינות כי באותה השנה החלו חקירות נגד בנקים שוויצריים, ובראשם UBS, סביב אותה פרקטיקה אסורה. למרות זאת, לאומי לא שינה את התנהלותו ואף פעל ביתר שאת כדי להמשיך ולגייס את הלקוחות שנטשו את הבנקים השוויצריים. על פי ההסדר הסופי, מאז 2008 לאומי גייס עוד 263 אזרחים אמריקאים והגדיל את היקף הנכסים שברשותו ב־401 מיליון דולר - נתון שהרגיז את הרשויות האמריקאיות במיוחד.

נוסחת הקנס בהסדר מתייחסת ספציפית לנושא זה ומענישה את הבנק על הנכסים שגייס אחרי 2008, אחרי שכבר ידע כי הרשויות החלו לעסוק בפעילות הלא חוקית המסייעת לאזרחי ארה"ב לחמוק מתשלום מסים. הנוסחה קובעת כי עד שנת 2008 הקנס שישלם לאומי יהווה כ־20% מסך הנכסים של הלקוחות האמריקאים שברשותו, בעוד שהחל מאותה השנה הנתח עולה ל־30%, ולאחר 2009 מטפס ל־50%.

המסמכים גם חושפים איך בנק לאומי הלך במודעות מלאה אל תוך בוץ המסים האמריקאי שיסבך אותו שנים אחר כך. "זכרו את השורה התחתונה", תדרך אחד המנהלים בלאומי ארה"ב את עובדיו. "אני לא רוצה לדעת מי הלקוח, מה מספר החשבון שלו או מה תנאי ההלוואה. כל מה שאני רוצה לדעת הוא מה שאנחנו צריכים לדעת בצד הזה של האוקיינוס. אני מקבל ערבויות מהמרכז שלנו בתל אביב ואלו אינם כוללים את הפרטים המזהים שציינתי".

במסגרת ההסדר לאומי ישלם 270 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקאי וקנס של 130 מיליון דולר לרשות לשירותים פיננסיים בארה"ב. סך הכל מדובר בקנס של 1.47 מיליארד שקל לרשויות ובתוספות עלויות עורכי דין, רואי חשבון ויועצים, תסתכם עלות הפרשה לבנק ב־1.7 מיליארד שקל, שאותם הבנק כבר הפריש בפועל בכמה פעימות בשנים האחרונות (ראו תרשים בעמ' 14).

כמו כן, כפי שנחשף ב"כלכליסט", הבנק ייכנס לתוכנית ציות ופיקוח מיוחדת של הרשות הפיננסית בניו יורק, שתמנה מפקח מיוחד שיעקוב אחר פעילות הבנק.המפקח יגיש דו"חות רבעוניים ודו"ח סופי לדירקטוריון בנק לאומי ארה"ב ולרשות הפיננסית, שיכלול המלצות לשיפור ולתיקון ליקויים, במידה ויימצאו.

מלבד תקופת הפיקוח מצד הרשות הפיננסית בניו יורק, ההסדר כולל הגשת כתב אישום נדחה לתקופה של שנתיים אל מול משרד המשפטים האמריקאי. אם הבנק יעמוד בתנאי ההסדר במשך התקופה, כתב האישום יבוטל.

העלמות המס פגעו בכל עובד ניו יורקי שעבד קשה ופעל במסגרת חוקי המשחק הנהוגים", אמר בנג'מין לאווסקי, ראש הרשות לשירותים פיננסיים במדינת ניו יורק. "עובדי בנק לאומי ביצעו שורה של פעולות שערוריות שנועדו לסייע לאזרחי ארה"ב להתחמק מתשלומי מסים".

לדבריו, "מה שהכי גרוע הוא שבשעה שבנקים בשוויץ החלו לבלום פעילויות אסורות אלו, בלאומי החליטו דווקא להאיץ עוד יותר את הפעילות מתוך תפישה כי מדובר בהזדמנות טובה למשוך לקוחות חדשים".

מניית הבנק התאפיינה אתמול בעליות שערים ובסוף המסחר ננעלה בעליות חדות של 3.9%. עבור המשקיעים, סיום עיקר הפרשה מהווה חדשות טובות, שכן ההסדר מוריד מעל הבנק עננה גדולה שפגעה בתוצאות הכספיות של הבנק ובשיעור התשואה להון בשנתיים האחרונות.