וינשטיין מונע החלת צו ההרחבה להעלאת שכר המינימום לפני הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלח היום (ה') מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו הוא מבהיר כי אינו מאשר להחיל את צו ההרחבה של שר הכלכלה נפתלי בנט בנושא העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל גם במגזר הציבורי, לאחר ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים, זאת מכיוון שהרעיון עלה אחרי שהוחלט להקדים את הבחירות. עם זאת הוא מאפשר לצדדים להמשיך לקדם את העלאת שכר המינימום בדרך בה העלו אותו עד כה - דרך הסכם בין האוצר להסתדרות.

את האפשרות למהלך זה לא פסל היועץ המשפטי, ובמכתבו הוא ציין כי הוא מאפשר להמשיך במשא ומתן על בסיס ההסכמות שנעשו בין הצדדים בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות כלומר לפני ה-2.12.14.

עמדתו של היועץ המשפטי היא כי עדיף לעגן את ההסכם בחקיקה. עם זאת, הסכם בין האוצר להסתדרות יכול להיכנס לתוקף לפני הבחירות מכיוון שאינו מחייב חקיקה.

שני הצדדים הסכימו על העלאת שכר המינימום ל-5000 שקל, ועל כך כתב היועץ המשפטי כי "מכיוון שכבר ניתנה הסכמה של שני הצדדים בנוגע לנושא זה, אין מניעה מלעגן את נושא זה בהסכם מחייב. במידה ולא תהיה חקיקה בנושא, מסביר גורם באוצר, "ההסכם שיחתם יחול רק על עובדי המדינה ולא על כל עובדי המגזר הציבורי כך שעובדים של 752 גופים אחרים, כמו קופות החולים והרשויות המקומיות לא יהיו כחלק מההסכם, אלא אם יצטרפו באופן וולנטרי. לכן הפתרון המועדף הוא חקיקה". כלומר, היועץ מאפשר בשלב זה לשני הצדדים להמשיך במשא ומתן בתוך מסגרת ההבנות שהגיעו אליה לפני ההחלטה ללכת לבחירות.

בנוגע לאפשרות השנייה להעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי, שהעלה בנט, והיא להרחיב את הצו הקובע את שכר המינימום במגזר הפרטי על המגזר הציבורי, היועץ המשפטי כתב כי "הונחה בפני בקשתו של שר הכלכלה להפעיל את סמכויותיו, ולהודיע על כוונתו להרחיב בצו את ההסכם הקיבוצי על המגזר הפרטי והציבורי גם יחד. אין לכך מקום". לדברי וינשטיין, משום  שההחלטה התקבלה בתקופת בחירות.

סיבה נוספת לסירובו של וינשטיין לצו ההרחבה של בנט היא שהוא יביא להעלאת שכר המינימום מעבר להבנות שהגיעו אליהם נציגי המדינה (משרד האוצר) ונציגי ההסתדרות בעיקר בנוגע לשיעור הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע ובנוגע לפעימות העלאת השכר.

וינשטיין מסיים את מכתבו בכך שהוא לא נדרש בשלב זה להכריע אם בכלל שר הכלכלה יכול להוציא צו הרחבה כזה, ורומז למעשה שמהלך, ללא קשר לתקופת בחירות, אולי איננו אפשרי. גם באוצר ציינו בשבוע שעבר, כי יש להעלות את שכר המינימום בחקיקה ולא בצו הרחבה, בדיוק כפי שעשו בכל הפעמים הקודמות בהן עלה שכר המינימום.

היועץ קבע אך קבע את "גבולות גזרה"

אחד הנושאים שהיו על הפרק במהלך המשא ומתן הוא הפעימות בהם יגדל שכר המינימום. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לכך טרם תקופת הבחירו. אולם היועץ המשפטי קבע כי ניתן להמשיך לדון בסוגיה זו, אך קבע לה "גבולות גזרה".

לקביעתו, על הפעימות להיות בטווח של בין עמדת המדינה, לבין הפעימות שסוכמו בין ההסתדרות ל נשיאות הארגונים הכלכליים. הפעימות שנקבעו בהסכם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים הכלכליים נקבע כי העלאת השכר ל-5000 שקל (במקום 4,300 שקל היום) תתבצע ב-3 פעימות. הראשונה בגובה מחצית מן ההפרש בין שכר המינימום הנוכחי לבין ה-5,000 שקל והשתיים הנוספות בגובה של רבע מההפרש. הפעימות אמורות להסתיים ב-1.12017

נקודת מחלוקת נוספת שנמצאת על הפרק בכל הנוגע לשכר המינימום היא ההצמדה לשכר הממוצע במשק. דרישת ההסתדרות היא להגדיל את שיעור שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע מ-47.5% ל-52%. וכך גם סוכם בהסכם עם נשיאות הארגונים הכלכליים.

במידה והיועץ המשפטי היה מקבל את צו ההרחבה של בנט הסכם זה היה חל גם על עובדי המגזר הציבורי, אך מכיוון שההסתדרות והאוצר לא הגיעו להבנות בנוגע לכך היועץ המשפטי דחה את האפשרות להמשיך לדון בסוגיה זו בתקופת הבחירות. עמדה זו תואמת למעשה את העמדה שהגיש היועץ המשפטי של משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה. באוצר גם טענו כי אין כל סיבה לקבוע כעת, בתקופת בחירות שינוי שיחול רק ב-2017.

הסכם העלאת שכר מינימום. מימין: אבי ניסנקורן וצביקה אורן | צילום: עמית שעל

בנוגע לאפשרות השנייה להעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי, כפי שהעלה בנט, והיא להרחיב את הצו הקובע את שכר המינימום במגזר הפרטי על המגזר הציבורי, היועץ המשפטי כתב כי "הונחה בפני בקשתו של שר הכלכלה להפעיל את סמכויותיו ולהודיע על כוונתו להרחיב בצו את ההסכם הקיבוצי על המגזר הפרטי והציבורי גם יחד" והוסיף כי "אין לכך מקום" מכיוון שההחלטה התקבלה בתקופת בחירות. סיבה נוספת לסירובו של וינשטיין לצו ההרחבה של בנט היא שהוא יביא להעלאת שכר המינימום מעבר להבנות שהגיעו אליהם נציגי המדינה (משרד האוצר) ונציגי ההסתדרות. ויינשטיין מסיים את מכתבו בכך שהוא לא נדרש בשלב זה להכריע האם בכלל שר הכלכלה יכול להוציא צו הרחבה כזה, ורומז למעשה שמהלך, ללא קשר לתקופת בחירות, אולי איננו אפשרי. גם באוצר ציינו בשבוע שעבר, כי יש להעלות את שכר המינימום בחקיקה ולא בצו הרחבה, בדיוק כפי שעשו בכל הפעמים הקודמות בהן עלה שכר המינימום.

אחד הנושאים שהיו על הפרק במהלך המשא ומתן הוא הפעימות בהם יגדל שכר המינימום. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לכך טרם תקופת הבחירות. אולם היועץ המשפטי קבע כי ניתן להמשיך לדון בסוגיה זו, אך קבע לה "גבולות גזרה". הפעימות יצטרכו להיות בטווח של בין עמדת המדינה, לבין הפעימות שסוכמו בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים הכלכליים. הפעימות שנקבעו בהסכם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים הכלכליים נקבע כי העלאת השכר ל-5,000 שקל (במקום 4,300 שקל היום) תתבצע ב-3 פעימות. הראשונה בגובה מחצית מן ההפרש בין שכר המינימום הנוכחי לבין ה-5,000, והשתיים הנוספות בגובה של רבע מההפרש. הפעימות אמורות להסתיים ב-1.1.2017.

נקודת מחלוקת נוספת שנמצאת על הפרק בכל הנוגע לשכר המינימום היא ההצמדה לשכר הממוצע במשק. דרישת ההסתדרות היא להגדיל את שיעור שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע מ-47.5% ל-52%. וכך גם סוכם בהסכם עם נשיאות הארגונים הכלכליים.

תגובות

בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה, פנה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לראש הממשלה על מנת לאשר את שכר המינימום בחקיקה, במסגרת ועדת ההסכמות, במתווה שאושר על ידי ראש הממשלה. לדבריו, "עניין שכר המינימום נחתם עוד לפני הכרזת הבחירות ואין שום סיבה ש-700 אלף משפחות ישלמו את מחיר המלחמות הפוליטיות".

בעקבות הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה מתכוון יו"ר סיעת העבודה ח"כ איתן כבל לפנות לכל סיעות הכנסת על מנת לקדם חקיקה שתאפשר את העלאת שכר המינימום באופן מיידי וזאת עוד במהלך הכנסת הנוכחית - בטרם קיום הבחירות. ממטה מפלגת העבודה-התנועה נמסר: ״בניגוד לנתניהו שבתקופתו נשחק השכר בצורה דרמטית ונזכר לפתע לפני הבחירות שהוא חברתי, אנחנו נוביל מהלך דמוקרטי להעלאת שכר המינימום. אין שום סיבה שאנשים שמרוויחים משכורת שלא מאפשרת חיים בכבוד יאלצו לחכות כל כך הרבה זמן לתוספת בשכרם רק בגלל אילוצים פוליטיים ופלפולים משפטיים. זאת במיוחד לאור העובדה שכבר הושגו הבנות בנושא בין ההסתדרות והמעסיקים״.