ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר הורשע בהפרת אמונים

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע הבוקר (א') את ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים. זאת, בעת ששימש כיו"ר קרן השתלמות של עובדי רשויות מקומיות.  

בית משפט שהרשיע אותו בכל הסעיפים הללו, זיכה אותו רק מסעיף של הגשת חשבוניות כפולות לעירייה ולקרן.

"את כוונתו של הנאשם ניתן ללמוד מהתנהגותו ומכלל הנסיבות. אלו, מלמדות לכוונה להטעות – לא ניתן להבין אחרת", כתב השופט עידו דרויאן בהכרעת הדין.

בספטמבר האחרון בג"ץ הדיח את רוכברגר מתפקידו, אבל איפשר לו להתמודד שוב בבחירות המקומיות והוא נבחר לכהונה נוספת ברמת השרון. עם זאת, חודש מאוחר יותר הוא הודיע על יציאתו לחופשה עד לסיום ההליכים נגדו. 

יצחק רוכברגר הבוקר בבית המשפט | צילום: עמית שעל

מכתב האישום שהוגש נגד ראש העירייה במאי 2013 עלה כי בין השנים 2006-2004 כיהן רוכברגר כיו"ר הקרן להשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, במקביל לכהונתו כראש עירייה. רוכברגר עבר על החוק מכיוון שאסור היה לו לקבל שכר מעבר לשכר על עבודתו כראש עיר.

על פי כתב האישום, רוכברגר הגיע להבנה עם בכירים בקרן כדי לאכוף את האיסור בחוק, והם הסכימו שהחל ממרץ 2005 ואילך יוגדל ל-6,000 שקל סכום ההוצאות החודשי לתפקיד – במקום 500 שקל בחודש עד אז.

לפי הכרעת הדין, גייס רוכברגר את משאבי הקרן לצרכיו. "לפי גרסתו-הוא, הנאשם גרם לקרן לרשום רישומים כוזבים בספריה ובדוחותיה, כדי לשרת את מטרתו-שלו - היכולת להערים ולעקוף את החוק האוסר עליו לקבל תגמול בנוסף לשכרו מהעירייה", נכתב.

רוכברגר, צוין עוד, גרם לקרן לכזב ולהטעות את כל המעיין בספריה ובדוחותיה, ובנוסף גרם לה להיות שותפה במזימת ההסתרה שלו. "ברור לכל עין", כך לפי ביהמ"ש, "פרט לעין אינטרסנטית של בעל הדבר, שבכך נפרדו ונחלקו כליל האינטרסים של הנאשם ושל הקרן, והנאשם העדיף חד-משמעית את טובתו-שלו על-פני טובת הקרן, תוך שהוא משתמש במעמדו ובסמכויותיו בקרן כדי לפעול לקידום טובתו זו. מעשים מסוג אלו, שגרמו להטיית משאבי הקרן לטובתו הפרטית של הנאשם ולפעולת הקרן בדרכי עקלקלות בניגוד לאינטרס שלה, אינם שורים עוד בתחום האפור, אלא הם פליליים".

השופט עידו דרויאן התייחס לנזק שנגרם לקרן בעקבות מעשיו של רוכברגר כשלדבריו, מעשיו פגעו כלכלית בקרן ובכל עמית מעמיתיה. "במקרה דנן", אמר, "'זכו' מעשיו של הנאשם - כצפוי - לפרסום גדול ושלילי ביותר, שהשליך על תדמית הקרן. הקרן הוצגה כחסרת יכולת למנוע שימוש פסול בכספי העמיתים שנתנו בה אמונם, ואף גרוע מכך - כקרן המנוהלת על-ידי הנהלה רשלנית במקרה הטוב ומועלת באמון במקרה הרע. דומה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת הנזק שנגרם לקרן, כאשר מתגלה כי כספי עמיתים הוטו לצריכה פרטית ופזרנית של יושב הראש שלה, במסווה של החזר הוצאות".