הדח"צים של אי.די.בי נגד אלשטיין ובן־משה

דירקטוריון אי.די.בי פתוח לא מצליח להגיע להסכמות לגבי אופן ההתמודדות עם הצורך במקורות מימון שיבטיחו את פירעון החובות של הקבוצה ב־2015 ואולי גם ב־2016. ל"כלכליסט" נודע כי שתי ישיבות דירקטוריון רצופות שנערכו הביאו לוויכוחים סוערים בין תשעת הדירקטורים של הקבוצה, כששני המחנות של שני בעלי השליטה, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה, שכל אחד מהם מיוצג בידי שלושה דירקטורים, לא מצליחים להגיע להסכמות. בתווך נמצאים שלושה דירקטורים בלתי תלויים וחיצוניים שמהווים לשון מאזניים, ועשויים להביא תוכנית משלהם לפתרון המצב. דירקטורים אלה הם גיורא ענבר שמוביל את הקבוצה, הנרי בן־שימול, שכמו ענבר מכהן באי.דיבי עוד מתקופת נוחי דנקנר, ומאיר שני, נציג בעלי מניות המיעוט שהינם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות לשעבר.

התנאי של אלשטיין

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, מעוניין אלשטיין להזרים הון של מאות מיליוני שקלים לחברה, בעוד בן־משה מעוניין לממש מניות של כלל ביטוח שבשליטת (55%) אי.די.בי פתוח. ל"כלכליסט" נודע כי אלשטיין הציע לדירקטוריון כי יזרים 700-500 מיליון שקל בהנפקת זכויות, אולם דרש כי במקרה שבן־משה לא יזרים את חלקו – כ־200 מיליון שקל – הוא יזרים את סכום בעצמו ויממש את הזכויות של בן־משה, מאחר שהצורך של החברה בהון הוא מיידי. בנוסף הציע אלשטיין כי במסגרת הנפקת הזכויות יוענקו אופציות להזרמה נוספת של מאות מיליוני שקלים. אלשטיין הודיע שההצעה שלו תקפה עד מחרתיים – 31 בדצמבר. ל"כלכליסט" נודע כי אלשטיין ונציגיו השתתפו בישיבות באמצעות שיחות ועידה מארגנטינה. באחת הישיבות, כאשר אלשטיין לא הבין מדוע הדירקטוריון לא מקבל את ההצעה שלו להזרים הון לחברה, הוא פצח בשיר חסידי והפסיק את הישיבה.

אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה | צילום: אוראל כהן, אניה בוכמן

מנגד, בן־משה לא העמיד עד עתה הצעה פורמלית, ככל הידוע. אבל בשיחות פנימיות ופרטיות הוא מגבש מתווה שבו תציע החברה כי במקום מזומן בעלי החוב יקבלו מניות של כלל ביטוח. לדברי גורמים המקורבים לחברה, ההמרה תיעשה באחד משני אופנים: שווי השוק הנוכחי של מניות כלל מול אג"ח אי.די.בי פתוח, או השווי הפארי (הערך המתואם) של האג"ח אל מול שווי כלל ביטוח בעסקת המכירה לסינים (4.6 מיליארד שקל - גבוה משמעותית משווייה כיום).

בן־משה בעמדת המתנה

עם זאת, נראה כי בן־משה לא העמיד את הצעתו לדירקטוריון כי הוא ממתין להתפתחויות כדי להחליט אם להזרים הון ולהביא הצעה שונה. בן־משה הצהיר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי יעמוד בכל תנאי הסדר החוב, וכי לפני כל הזרמה יש להיחלץ מהמבוי הסתום הניהולי שאליו נקלעה החברה. גורמים בשוק ההון העריכו כי הסיכוי למתן נכסים תמורת הון כפי שמציע בן־־משה, נמוך, שכן קיים ספק אם מחזיקי האג"ח יסכימו לזאת.

הדח"צים נגד ההתניות

הדח"צים מתנגדים להתניה של אלשטיין לאפשר לו לרכוש מניות במסגרת ההנפקה אם בן־משה לא יממש את זכותו, ורואים בכך הפרת איזון בין בעלי השליטה ובין בעלי המניות. דירקטורים אלה דורשים מבעלי השליטה להזרים הון של 700 מיליון שקל לחברה בהנפקת זכויות רגילה בלי התניות מוקדמות, ובהקדם האפשרי. במקרה כזה, ציינו הדח"צים, יוכל כל בעל שליטה להזרים את חלקו, ובעל שליטה שיעדיף שלא להזרים ימצא עצמו בנחיתות מול בעל המניות השני.

אי.די.בי פתוח שבקופתה כ־280 מיליון שקל זקוקה לכ־700 מיליון שקל נוספים כדי לעמוד בפירעון החובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח ב־2015. אלשטיין ובן־משה מחויבים, במסגרת הסדר החוב, להזרים 393 מיליון שקל ב־2015 בהנפקת זכויות, אבל גם כך זקוקה החברה ל־300 מיליון שקל נוספים.

בנוסף זקוקה קבוצת אי.די.בי ל־650 מיליון שקל לפירעון החובות בשנת 2016. אי.די.בי נושאת הערת עסק חי בדו"חות, והאג"ח שלה נסחרות בתשואת זבל של עד 25%. כמו כן, אי.די.בי לא הציגה עד היום תוכנית להתמודדות עם המצב המאתגר. בנוסף, ללא הזרמה, יקבלו מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות החזר נמוך בהרבה מכפי שאמורים היו לקבל לפי הסדר החוב.

כך או אחרת, בימים הקרובים יהיו חברי הדירקטוריון חייבים להיחלץ מהמבוי הסתום שכן ללא הזרמת בעלים, נושי החברה עלולים להגיע לבית המשפט ולבקש להכריז עליה כחדלת פירעון ובן־משה ואלשטיין עלולים לאבד השקעה של 1.5 מיליארד שקל.