אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההבטחות של הרצוג משאירות יותר סימני שאלה מתשובות צילום: נמרוד גליקמן

בחירות 2015

ההבטחות של הרצוג משאירות יותר סימני שאלה מתשובות

יו"ר העבודה הבטיח למקד את מערכת הבחירות בכלכלה וחברה, והתוכנית הכלכלית החלקית שהציג לא כוללת בינתיים פירוט עלויות ומקורות מימון. כלכליסט מציג את המספרים מאחורי הרעיונות

29.12.2014, 07:04 | שאול אמסטרדמסקי

פחות מ־80 יום נותרו עד בחירות 2015, והשיח הכלכלי של המתמודדים לכנסת מתחיל להתחמם. אחרי הפרחת סיסמאות כלליות מאוד בשבועות הראשונים של תקופת הבחירות הראשון להציג תזה רחבה יותר הוא יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג. בוועידת "כלכליסט" בשבוע שעבר הוא תקף את נתניהו והודיע כי לא יאפשר להסיט את מערכת הבחירות למישור הפוליטי או המדיני־ביטחוני, אלא ימשיך לדבר על כלכלה וחברה. גם יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון הבטיח כי מערכת הבחירות תעסוק בצמצום הפערים החברתיים, אך לא פירט.

קראו עוד בכלכליסט

הרעיונות שהציג הרצוג הם עדיין כלליים בלבד ורחוקים מלהיות תוכנית כלכלית מגובשת כמו זו שהציגה בבחירות הקודמות ראשת העבודה דאז שלי יחימוביץ'. יחימוביץ' פירטה בהרחבה, לאורך 67 עמודים, מה היא מתכוונת לעשות בשורה ארוכה של נושאי מדיניות כלכלית, ובעיקר - וזה נדיר אצל הפוליטיקאים - כמה כל צעד אמור לעלות או כמה כל העלאת מס אמורה להכניס לקופה.

הרצוג הבהיר אתמול בשיחה עם "כלכליסט" כי התכוון לתוכנית של עשר שנים ולא של חמש שנים, וכי בכל מקרה בהמשך מערכת הבחירות הוא מתכוון להציג תוכנית מסודרת של המקורות התקציביים שיממנו את החזון שהניח. "כלכליסט" מציג את כל המספרים והמשמעויות שמאחורי הרעיונות הראשוניים של הרצוג ואת הפער בין ההבטחות למציאות.

מי יממן את הגדלת ההוצאה הציבורית?

הרצוג: יש להגדיל את ההוצאה הציבורית בישראל לממוצע ה־OECD, כלומר תוספת של 40 מיליארד שקל לתקציב המדינה בתוך עשר שנים.

המציאות: הגם שמדובר באמירה כללית, זו האמירה הכלכלית מרחיקת הלכת ביותר של הרצוג בוועידת "כלכליסט" בשבוע שעבר. היא צנועה בהרבה מהתוכנית השאפתנית שיחימוביץ' הציגה בבחירות הקודמות (שעלותה הסתכמה ב־139 מיליארד שקל בחמש שנים), כך שהיא ממקמת את הרצוג מימין ליחימוביץ' על הסקאלה הכלכלית. ואולם, מדובר בגידול של פי חמישה בתקציב בהשוואה לתכנון הנוכחי של משרד האוצר (8 מיליארד שקל בתוך חמש שנים), כך שהיא ממקמת את הרצוג משמאל לנתניהו ולפיד על הסקאלה הכלכלית. בכל מקרה, התוכנית שלו מחייבת העלאת מסים משמעותית בכל תחומי המס, פחות או יותר.

הרצוג לא הזכיר בנאומו דבר על מדיניות המס הנכונה מבחינתו. אבל עוד לפני שיעלה מס כלשהו, כדאי שיציץ בעמוד 244 בספר התקציב המתוכנן לשנה הבאה. הוא יגלה שם שהבטחות הממשלה חורגות מהמותר בסכום מצטבר של 22 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות. נוסף על כך, בצד הכנסות המדינה חסרים 41 מיליארד שקל. אם הרצוג רוצה שההצהרות שלו ייראו רציניות, הוא חייב להתחיל להסביר מאיפה בדיוק הוא הולך להביא את הכסף.

אם הוא ירצה לממן את התוכנית שלו, לא יהיה מנוס מביטול הטבות מס לחברות הגדולות, מהטלת מס ירושה, מהעלאת מס הכנסה ומהעלאות מס נוספות. אחרי הכל שם נמצאים הסכומים הגדולים. כל זה בהנחה שהוא לא רוצה להעלות את המע"מ, שמצוי גם ככה בשיעור שיא.

אי אפשר להזיז את שוק הדיור בחצי שנה

הרצוג: "מכרזי מינהל מקרקעי ישראל הם עושק. מחיר הקרקע ליחידת דיור בנס ציונה או בכפר סבא הוא 800 אלף שקל. אני מציע בהוראת שעה שמכרזי המינהל לא יהיו יותר מ־50% מערך השמאי".

המציאות: הכנסות רשות מקרקעי ישראל ממכירת קרקעות מתוכננות להיות 5.3 מיליארד שקל ב־2015. מיליארד שקל מתוך הסכום הזה אמורים לממן הנחות על הקרקע (עוד לפני התוכנית של הרצוג), עוד 1.7 מיליארד אמורים להיות מוזרמים לבעלים אחרים על הקרקע (בעיקר לקק"ל), עוד מיליארד שקל אמורים להיות מוזרמים למשרד הביטחון לטובת פינוי בסיסי צה"ל ומעבר לנגב ועוד קצת יותר מחצי מיליארד מוקצים לתפעול השוטף של רשות מקרקעי ישראל.

שלי יחימוביץ, צילום: אוראל כהן שלי יחימוביץ | צילום: אוראל כהן שלי יחימוביץ, צילום: אוראל כהן

זה משאיר קצת יותר ממיליארד שקל להנחה נוספת שמתכנן הרצוג. לכן גם אם תוכנית כזו תקודם, היא לא תוכל להתבצע בכל מכרזי הרשות, אחרת היא תקטין את כמות הכסף שהרשות אמורה להעביר לצה"ל, וכך תתקשה להגדיל את היצע הדירות במרכז.

נוסף על כך, כבר היום מחיר המינימום במכרזים שבהם רשות מקרקעי ישראל משווקת קרקעות באזורי הביקוש הוא 50% מההערכה של השמאי לערך הקרקע בפועל. בפריפריה מחיר המינימום אפילו נמוך יותר, ולמרות זאת לעתים חלק מהמכרזים נכשלים כי אין מספיק הצעות או שהן נמוכות ממחיר המינימום.

גם אם זה היה מחיר המקסימום והיה צורך לערוך הגרלה בין הניגשים למכרזים אלה - שכן סביר להניח שרבים היו קופצים עליהם - עדיין לא בטוח שההנחה במחיר היתה מתגלגלת לצרכן (במלואה או בחלקה) ולא סתם מגדילה את שורת הרווח של היזם או הקבלן.

ולבסוף, אם להתייחס להכרזה קודמת של הרצוג, לא ברור איך צעד כזה יכול להפחית את מחירי הדיור ב־50% בתוך חצי שנה, כשמדובר רק בשלב שיווק הקרקעות, הרבה לפני שניתנו היתרי בנייה והבנייה החלה בפועל. אמנם שוק הדיור מושפע מציפיות, אך כשמדובר בממשלה, לרוב חצי שנה לא מספיקה אפילו להניב חוק מתהליך שכבר עבר את התנגדויות כל הגורמים שבדרך. קשה לראות איך תוכנית כזו, שתזכה להתנגדות חזיתית מצד משרד האוצר בשל הפגיעה בהכנסות רשות מקרקעי ישראל, תיכנס לתוקף מהר כל כך.

דיור ציבורי הוא סדין אדום למשרד האוצר

הרצוג: יש להגדיל בעשרות אלפי יחידות את הדיור הציבורי ולהגמיש את הקריטריונים לזכאים.

המציאות: הרצוג היה שר הבינוי והשיכון אי שם ב־2005 למשך עשרה חודשים בלבד. כבר אז הוא הספיק לגעת בנושא הדיור הציבורי, אבל הוא לא בנה דיור כזה, אלא הוציא לפועל מבצע למכירת דירות של דיור ציבורי בפריפריה לאנשים שגרים בהן, בהנחות גדולות (בצד הגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי משרד השיכון).

לפחות חלק מהתמורה היה אמור לשמש לפתרונות דיור לנכים ונזקקים, אולם בפועל מבקר המדינה ומרכז המחקר של הכנסת הראו לאורך השנים שחלק הארי של הכסף הלך לסוכנות היהודית (להחזר הלוואות) ויתרתו פשוט נבלעה בתקציב המדינה, מבלי שנעשה בו שימוש לבניית דיור ציבורי חדש.

בשורה התחתונה, כפי שהרצוג עצמו ציין בשבוע שעבר, בניית דירות חדשות בדיור הציבורי היא סדין אדום עבור משרד האוצר. רק ראש הממשלה יכול לנסות לכפות על האוצר שינוי מדיניות בעניין הזה, וגם אז יהיה לו קשה.

הרצוג לא ציין כמה דירות הוא היה מעוניין לבנות בדיור הציבורי. בהנחה שמחיר דירת 3 חדרים יכול לנוע בין 250 אלף שקל למיליון שקל, תלוי באיזה אזור מדובר, עלות בניית כל 1,000 יחידות דיור ציבורי יכולה לנוע בין 250 מיליון שקל למיליארד שקל. זה סכום גדול שהרצוג יצטרך להסביר בדיוק מאיפה הוא יביא.

בתי הספר ימשיכו לגבות תשלום חריג

הרצוג: יש להקטין את נטל תשלומי ההורים לבתי הספר.

המציאות: תשלומי ההורים לבתי הספר בישראל מגיעים ליותר מ־3 מיליארד שקל בשנה, ובעשור האחרון שורה של פוליטיקאים מהשמאל ומהימין הבטיחה להקטין אותם. בפועל הסכומים רק הלכו וגדלו, ומשרד החינוך מתקשה לשלוט במנהלי בתי הספר שגובים בפועל הרבה יותר מהמוגדר בהוראותיו. בשנת 2011 הראה מבקר המדינה שההורים שילמו סכום הגבוה במיליארד שקל מהמותר.

הרצוג לא נקב בסכום ובמנגון המדויק שבאמצעותם הוא מעוניין לטפל בתופעה, אולם הזכיר את דו"ח טרכטנברג באותה נשימה. במסקנות ועדת טרכטנברג הומלץ לסבסד בצורה פרוגרסיבית, ב־500 מיליון שקל בשנה, את תשלומי ההורים (כלומר, כרבע מהיקף תשלומי ההורים המותרים). בכל מקרה, לא ברור כיצד משרד החינוך יכול למנוע בפועל את גביית היתר של בתי הספר כפי שקורה היום.

הורדת המע"מ על מזון תסייע חלקית

הרצוג: יש להנהיג מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון.

המציאות: הרצוג לא פירט דבר וחצי דבר מלבד האמירה הזאת, ולכן לא ניתן לדעת לאילו מוצרי מזון הוא מתכוון ובאיזה שיעור הוא מתכוון להפחית את המע"מ על מוצרים אלה. העלות למדינה (באובדן הכנסות) יכולה לנוע ממאות מיליוני שקלים בשנה ועד למיליארדים (הכנסות המדינה ממע"מ אמורות להסתכם בשנה הבאה ב־87.5 מיליארד שקל). נתניהו הציע בתחילת החודש להפחית את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים שמצויים בפיקוח ל־0%. לפי נתניהו, עלות הצעתו היא 2 מיליארד שקל בשנה.

בכל מקרה, הפחתת המע"מ על מוצרים שמחיריהם אינם בפיקוח לא תגלגל את מלוא ההנחה לצרכנים, שכן היצרנים ורשתות השיווק ישאירו חלק מהסכום בכיסיהם. כמו כן, הן בנק ישראל והן ה־OECD לא ממליצים לנקוט מדיניות כזו, שכן היא קשה לאכיפה ויוצרת לחצים פוליטיים בהכנסת מוצרים נוספים לרשימת המע"מ המופחת.

ואפילו אם הרצוג היה מעניק פטור מוחלט ממע"מ על כל מוצרי המזון שאנחנו קונים, החיסכון למשפחה ממוצעת (בהתבסס על נתוני הלמ"ס) היה כ־280 שקל בחודש. אמנם זה חיסכון לא מבוטל, אך לא כזה שהיה מעלים את יוקר המחיה, ובפועל הוא היה מגדיל את החור בתקציב המדינה ביותר מ־6 מיליארד שקל בשנה. הכסף החסר הזה היה צריך להגיע מהעלאת מסים אחרת (או מקיצוץ תקציבי זהה).

מיסוי הגז לא יפתור את כל הבעיות

הרצוג זרק לחלל האוויר עוד כמה אמירות כלליות במהלך הנאום שלו. חלק מהן לא ממש ניתנות לניתוח, וחלק פשוט לא קשורות למציאות. כך למשל, האמירה של הרצוג כי אפשר להשתמש ברווחים שיגיעו לקופת המדינה בעקבות מיסוי מאגרי הגז לצמצום ממדי העוני ב־50% בתוך עשר שנים.

לפי דו"ח ועדת אלאלוף, נדרשת תוספת תקציבית של יותר מ־6.5 מיליארד שקל בתוך חמש שנים כדי ששיעור העוני בישראל יירד לרמה הממוצעת במדינות ה־OECD (כלומר, קיצוץ של כ־40%) בתוך עשור. במילים אחרות, התוכנית של הרצוג שאפתנית אפילו יותר, ולכן צריכה לעלות יותר.

הבעיה היא שהחוק קובע כי ההכנסות ממיסוי הגז לא ייכנסו היישר לתקציב המדינה, אלא ינותבו לקרן השקעות מיוחדת שתהיה חוץ־תקציבית. הקרן הזאת תפנה לתקציב המדינה רק חלק מרווחיה בכל שנה כדי לשמר את הכנסות מסי הגז לדורות הבאים.

לפי חישובי בנק ישראל, רק בשנת 2018 יתחיל לזרום כסף לקופת המדינה מהקרן הזאת, שבכל מקרה תעביר בכל שנה רק 3.5% מהכנסותיה, סכום שנאמד בכ־70 מיליון שקל בשנה בלבד.

זה לא הפריע להרצוג לשחרר עוד אמירה כללית ומנותקת מהמציאות בוועידת "כלכליסט", שלפיה אפשר לשלב את כספי הגז "לשם הבטחת הפנסיה לאזרחי המדינה בדורות הבאים". לפחות בינתיים דומה שהרצוג, כמו פוליטיקאים שקדמו לו בעניין הזה, ממהר לנכס את כספי הגז למטרות שונות מבלי לבדוק כמה כסף בכלל צפוי להגיע לקופה מההכנסות האלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
לא עשוי מחומר של מנהיגים מנסה להיתלות על הילת אביו
חסר כריזמה וניסיון פוליטי רלוונטי איך הוא נתן לליבני עד חצי מכסא המלכות? זה בגלל שאין לו עמוד שידרה מישהו אחר לא היה נותן לה כלום, אולי סגנית ראשונה. שאלו אותו אתמול בטלביזיה מה הדבר הראשון שהוא יעשה כשהו יבחר...הוא ענה שהוא ילך להתרפס מול הפליסטינאים למרות שלדבריו הם לא היו בסדר בכל הניסיונות הקודמים הוא רוצה לתת להם הזדמנות נוספת. הוא שכח שבבחירות האלה יעלה מי שיביא הבטחה מבוססת על שיפור במצב הדיור בראש ובראשונה אחר כך יוקר המחיה ורק בסוף כל השאר בטח ובטח משא ומתן על המצב המדיני בעוד הפלסטינאים מתכוננים לסבב הבא פשוט חלאות אדם בזמן שאמבולנסים שלנו מפנים אזרחים פצועים מבקבוק תבערה אנחנו גם מפנים חולים שלהם במסוק לבית חולים בישראל. איפה האירגונים למיניהם? מנסים רק להוציא זווית רעה מהחילים המתוסכלים ולא מראים את הדברים המקרבים והטובים שקוראים ביננו לבין הפלסטינאים. כמו בתחום הזה ככה בראשי הערים ובכל דבר במדינה הדפוקה הזאת כולם יודעים כבר מה לא בסדר הדברים צפים אנשים מאושמים נכנסים לכלא והעולם ממשיך כסידרו. שמישהו יבוא כבר ויכנס בראבק בכל החרא שצף פה בלי מעצורים בלי פוליטיקה בלי לוביסטים בלי אוליגרכים ובלי משפחות פשע או משפחות ששולטות בשוק בדלק בבנקים ידם בכל ויד כל בם.
29.12.14
5.
הרצוג לא מזכיר לכם את פרנסואה הולנד ?
הרצוג נראה ומדבר כמו פרנסואה הולנד שהבטיח לצרפתים גן עדן סוציאליסטי וחיים מהאגדות והיום הם בבלאגן כלכלי והורדת דירוג . הכסף יבוא מהמסים שתשלמו , אבל יממן קודם כל את הממשלה ופקידיה ולהבטחות של הרצוג ויחימוביץ לא יישאר כסף . אבל גם המסים לא יעזרו כי ככל שהמסים עולים כך הגבייה יורדת , זה רק מראה את רמת ההבנה והיושר האינטלקטואלי של הפוליטיקאים הללו ושל מי שמאמין להם ובוחר בהם .
אני רק שאלה  |  29.12.14
4.
ביקורת לגבי התכניות
אני כלל לא אוהב את המונח "קרן השקעות מיוחדת" - זה מריח כחברה פרטית שאליה יועברו כספי התמלוגים מהגז ולא תעשה הרבה למיגור העוני... אני כלל לא אוהב את העובדה שמשתמשים במחיר "קרקע" כסיבה לבעיית נדל"ן הדיור. אם יחשפו את נתוני קק"ל, אולי נגיע למצב שבו מחיר הקרקע יהיה 20% (וגם זה יותר מדי). בינתיים אנו לא יודעים מה קרן עושה, פרט לפרסומיה (נטיעת עצים וכדומה). קק"ל היא חברה פרטית שרשומה באנגליה - שבין היתר - מטרתה רווח כספי למחזיקים הפרטיים בה (יהודים עשירים מהעולם שמחזיקים את הישראלים כאסירי קרקעות ע"י העברת כספי מיסים מישראל)... אני כלל לא אוהב את נושא ההשקעה הציבורית. זה מחייב את המדינה להשקיע באזרח שאינו מעוניין להשקיע בעצמו. זה כאילו שלא למדו מה-30 השנים האחרונות - להעלות את ההכנסות מהמדינה באמצעות מיסים מהכנסות בסופו של דבר תמיד מתורגם לשחיתות. הורדת המיסוי למרויחים 50 אלף לחודש ומטה והעלאת המיסוי למרויחים 50 אלף ומעלה עבור שכירים, זוהי הדרך להשיג את השוויון המיוחל, ולבדוק מחדש את מיסוי רווחי נכסים ודיבידנדים (בין אם החברות פרטיות או ציבוריות) - ייתכן שצריך תיקון גם שם...
תל אביבי  |  29.12.14
לכל התגובות