אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוזר מגיב לביקורת על גילה: "תקיפת רגולטור שפועל להגנת הציבור מעוררת סימני שאלה" צילום: אוראל כהן

האוזר מגיב לביקורת על גילה: "תקיפת רגולטור שפועל להגנת הציבור מעוררת סימני שאלה"

בכנס התאגידים של רשות ני"ע דחה יו"ר הרשות את הביקורת על עודף ברגולציה: "תורמת לאמון הציבור, ליציבות בשווקים, ולאמון החברות בשוק ההון המקומי"

29.12.2014, 09:20 | תומר גנון

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר מתייחס היום למתקפה על הרגולטורים, ובאופן ספציפי לביקורת שמופנית בימים האחרונים לממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, בעקבות החלטות על פירוק מונופול הגז. "לפני כשנה נוהל נגדי קמפיין אישי עם פרסומים אגרסיביים וכיתובים בלתי מחמיאים שתכליתם פגיעה ברגולטור שתפקידו להגן על המשקיעים. בימים האחרונים מותקף הממונה על הגבלים עסקיים, דיויד גילה, בקשר עם החלטתו בעניין פירוק מונופול הגז. אופן תקיפת הרגולטור שפועל להגנת אינטרס הציבור מעורר סימני שאלה. אפשר להתווכח או לטעון כנגד הפרוצדורה, אבל מה שהכי חשוב הוא הדיון היותר רציני: מה חשוב למדינת ישראל בעתיד?", אמר האוזר, בפתח נאומו בכנס התאגידים של רשות ני"ע.  

קראו עוד בכלכליסט

"הבון-טון בקרב חלק גדול מקרב פעילי שוק ההון הוא של עודף ברגולציה", הוסיף האוזר. "החברות מדברות על אימת 'מלתעות' הרגולציה. המשקיעים מדברים על חוסר אמון בשוק ההון שגורם להם להדיר רגליהם ממנו. אני מאמין גדול ברגולציה חזקה וחכמה, לא רק משום שהיא תורמת לאמון הציבור וליציבות בשווקים הפיננסים, אלא גם משום שהיא יכולה לתרום לאמון החברות בשוק ההון המקומי. אמון הציבור מחייב וודאות רגולטורית וטיפול בלתי מתפשר באכיפת החוקים שאנחנו מופקדים עליהם. יחד עם זאת, אחרי גל רגולציה כבד של כל הרגולטורים מאז 2008, הגיע העת לשים את הדגש על הזרמת חמצן לעסקים", אמר האוזר.

לדבריו, במציאות של מדיניות פיסקלית מוגבלת בפתרונות ומדיניות מוניטרית שמיצתה במידה רבה את נשק הריבית, שוק ההון יכול וצריך להיות אוהל החמצן של הכלכלה הישראלית שתומך בתעסוקה ובצמיחה. "אם ננוח על זרי דפנה נמצא עצמנו מהר מאוד מתחת לזרי הדפנה", אמר יו"ר הרשות.

האוזר התייחס לבעיית המעבר של חברות לחו"ל והוויתור על אופציית המסחר בבורסה של תל אביב. "בעת הזו, כ- 30% מהחברות שוקלות להימחק מן הבורסה בת"א. בעת הזו, אנחנו גם עדים לתופעה של חברות טכנולוגיה חדשות שמעבירות פעילותן מישראל לחו"ל. על כל 1 דולר "אקזיט", מדינת ישראל מפסידה 3 דולר. זה אובדן דרך של מדינת ישראל, של כולנו, משום שחברות שמעתיקות פעילותן העסקית לחו"ל, גורעות מקומות עבודה, מפחיתות את תקבולי המיסים ואינן תורמות לצמיחה".

 "אנחנו יודעים שבורסה היא מקום מפגש של יזמים ומשקיעים עם פוטנציאל עצום לתרומה כלכלית וסביבה תחרותית. בסביבה תחרותית, המשק הכלכלי נהנה ממגוון מקורות, מירידת מחירי הון, ירידת עלויות ליזם ולכן גם לעידוד הצמיחה ולירידת מחירים במשק. הקושי לגייס הון בבורסה והעדר עניין להשקיע בבורסה יועצם אם לא נגרום לכך שהבורסה תהיה רלבנטית יותר לא רק כתשתית לגיוס הון להרבה יותר חברות, אלא כזו המציעה מגוון מוצרים למשקיעים. הבורסה היום רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שלה בתרומה לחברות, למשקיעים ולמשק הכלכלי וחייבים לשנות זאת", אמר האוזר.

שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע, צילום: עמית שעל שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע | צילום: עמית שעל שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע, צילום: עמית שעל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
בזמן דיוני וועדת ששינסקי הניחו כולם כי מחיר הגז בישראל יהיה 4.5 דולר
כיום הוא עומד על 6-7 דולר. מה השתנה? המונופול. זה הכל. גז באירופה וביפן יקר יותר כי הם קונים גז מרוחק - גז נוזלי או שעבר 3000 ק"מ צינורות של רוסיה ונמכר בתנאי מונופול רוסי מול אירופה. בכל המדינות שהן עצמן מפיקות גז -- משלמות הרבה פחות 1.5-4 דולר ליחידת אנרגיה. אי אפשר להמשיך עם המונופול הזה שגם סוחט את הממשלה.
אלון  |  29.12.14
לכל התגובות