שאלת מס: ירושה נכונה
לשיקולי המס חלק חשוב בתכנון ירושה: ליורשים כדאי לשקול לנצל הפסדים שהיו למוריש לפני הפטירה, אחרת זכותם עלולה להתאדות
קראו עוד בכלכליסט
היבטי המיסוי בירושה יכולים להיות קריטיים לא רק בשלב ההורשה עצמה, אלא גם לאחר מכן. היבטים אלה כוללים לרוב הן את חלוקת הנכסים בין היורשים והן את מכירת נכסי העיזבון. עם זאת, בלא מעט מקרים מותיר המוריש אחריו גם הפסדים לצורכי מס ואף חובות לרשויות המס.
עדיין לא אירוע מס
הורשת נכסים אינה בבחינת אירוע מס (נכון להיום), ולפיכך לא חלים עליה מס שבח, מס רווחי הון או מס רכישה. המחוקק החליט להרחיב את גבולותיה של הקלה זו וקבע כי גם חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, אפילו בצורה שונה מזו שבצוואה ואף אם לא נעשתה בסמוך לאחר הפטירה, לא תגבש אירוע מס כלשהו. מכאן באה בין היתר החשיבות לחלק בצורה מושכלת את דירות המגורים, מתוך מטרה להפחית את נטל המס הכולל במימושן.
בהקשר זה אדגיש כי דירה שמתקבלת בירושה מההורה ואשר היתה דירתו היחידה של המוריש טרם הפטירה, זכאית לפטור עצמאי ממס שבח במכירה. כך שפטור זה לא נפגע כתוצאה מבעלות על דירות אחרות שבידי היורש, ואינו פוגע בזכאות לפטור ממס שבח על דירתו האחרת של היורש, אשר תוכל להמשיך להיחשב כ"דירה יחידה".
לאחרונה עלתה בפני בית המשפט העליון שאלת חבותו של יורש בחוב מס של המוריש. באותו מקרה מכר המוריש מניות בחברה, אך מאחר שחלק מהתמורה נדחה למועד מאוחר יותר, הגיעו להסדר ולפיו תשלום המס יידחה למועד מאוחר יותר. בינתיים נפטר הבעלים והוריש את נכסיו לבניו. אחד הבנים ניסה להתכחש לחוב לרשויות המס, אך בית המשפט העליון דחה את טענתו ופסק כי עליו לפרוע את החוב לרשויות המס.
פסיקה זו חזרה ועוררה שאלה חשובה: מה דינו של הפסד לצורכי מס שנצבר בידי המוריש טרם פטירתו? האם הוא עובר ליורשים או יורד לטמיון בעת הפטירה? לפי גישת רשויות המס, כפי שבאה לידי ביטוי בהזדמנויות שונות, ההפסד הנו אישי וניתן להעברה ולקיזוז בשנים הבאות אך ורק כנגד הכנסותיו של הנישום עצמו ולא כנגד הכנסות יורשיו. אף אם היה בסיס לגישה זו, הרי שבסיס זה לא יכול להתקיים ככל שענייננו בהפסד שנצבר בשל נכס מסוים וברווח שנצבר בשל אותו נכס אחרי הורשתו. כך לדוגמה, אדם המוריש לבנו חנות אשר השכרתה הניבה הפסד בידי המוריש. לאחר קבלתה, מחליט היורש למכור את החנות כדי לכסות את ההפסדים שנגרמו בעבר, ומבקש לקזז את ההפסדים מהחנות כנגד הרווח ממכירתה. אילו לא היתה ירושה "באמצע", לא היה ספק כי הקיזוז אפשרי. האם המצב צריך להשתנות, בניגוד לכל היגיון או תכלית, כאשר הבעלים נפטר והוריש את הנכס לבנו?
חיזוק לגישה כי אין למנוע הורשת הפסד
נראה שפסיקת בית המשפט בסוגיית הורשת החובות יכולה רק לחזק את הגישה ולפיה אין למנוע הורשת הפסדים. מכאן, ככל שבאים לתכנן ירושה, על המוריש להביא בין היתר את שיקולי המס. אבל אין זה פוטר את היורשים בתורם מתכנון נכון של חלוקת הנכסים, ככל שבכוונתם לבצע חלוקה אחרת. וחשוב מכך, עליהם לדאוג לפירעון חובות המוריש מנכסי העיזבון, וכן לשקול היטב את זכותם לניצול הפסדים שהיו למוריש טרם הפטירה, אחרת זכות זו עלולה להתאדות.
תגובה אחת לכתיבת תגובה