אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר חדש: ממשלת נתניהו האחרונה – הכי פחות חברתית צילום: אמיל סלמן

מחקר חדש: ממשלת נתניהו האחרונה – הכי פחות חברתית

מחקר של המרכז להעצמת האזרח שניתח את פעילות שלוש הממשלות האחרונות מצביע על הממשלה הנוכחית כממשלה הכי פחות חברתית, שההחלטות המנהלתיות בה באו על חשבון החלטות מהותיות. עם זאת, הממשלה עסקה בדיור יותר מקודמותיה

30.12.2014, 08:17 | רוני זינגר

מחקר מקיף על פעילות שלוש הממשלות האחרונות מצביע על ממשלת נתניהו האחרונה כממשלה הכי פחות חברתית מבין השלוש. רק 7.8% מכלל החלטות הממשלה שהתקבלו הן החלטות ״חברתיות״ – כאלה הנוגעות לחינוך, רווחה, בריאות ושירותים חברתיים. זאת לעומת 16.4% החלטות כאלה שהתקבלו בממשלה הקודמת, ולא פחות מ־16% מכלל החלטות ממשלת אולמרט.

מדד הח"כים החברתיים בליכוד בראש - יריב לוין, במקומות האחרונים - אלקין ונתניהו ארגון 'המשמר החברתי' המדרג את חברי הכנסת לפי נוכחותם והצבעותיהם בחוקים חברתיים פרסם היום נתונים לקראת הפריימריז בליכוד; ראש הממשלה נעדר מרוב הצבעות החוק החברתיות ובהן ההצבעה על חוק המזון, הריכוזיות וסיוע בשכר דירה; הח"כ האנטי חברתי מבין כלחברי הכנסת - זאב אלקין רוני זינגר, 6 תגובותלכתבה המלאה

עם זאת, יש לזכור שהממשלה האחרונה גם היתה הקצרה ביותר ולכן היה גם פחות זמן להעביר החלטות בתחום. נתונים אלה ואחרים נחשפים במחקר מעמיק שערך המרכז להעצמת האזרח, ובחן את שתי ממשלות נתניהו וכן את ממשלת אולמרט שקדמה להן. המחקר מסתמך על בחינה של כלל ישיבות הממשלה, החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה והצעות חוק שנידונו.

שתי הממשלות האחרונות הרבו בקבלת החלטות מנהלתיות על חשבון מהותיות – 79% מכלל ההחלטות שקיבלה ממשלת נתניהו הראשונה ו־75% מכלל ההחלטות שקיבלה ממשלת נתניהו האחרונה נגעו לאישורי נסיעות, מינויים ומתן היתרים. רק בזמן הנותר דנו הממשלות בנושאים מהותיים – אף שכמובן לפעמים גם להחלטה אחת יש השפעה דרמטית. מהמחקר עולה כי הנושאים המרכזיים על סדר יומן של הממשלות הם מדיני־ביטחוני, דיור ונדל״ן, אנרגיה תשתיות ומים ונושאי פנים ושלטון מקומי.

נתון מעניין הוא העובדה שנושאים בתחום הדיור והנדל״ן קיבלו יותר ויותר מקום בסדר יומן של הממשלות בעשור האחרון: משיעור של 5.4% החלטות ביצועיות בנושא של ממשלת אולמרט (הממשלה ה־31), ל־ 8.8% בממשלה ה־32 (ממשלת נתניהו הראשונה) ועד ל־14.3% בממשלה האחרונה.

מליאת הכנסת, צילום: רויטרס מליאת הכנסת | צילום: רויטרס מליאת הכנסת, צילום: רויטרס

בתחום החברתי הנתונים עגומים יותר, ובשלושת התחומים המרכזיים – חינוך, בריאות ורווחה – ניכרת ירידה בהחלטות הביצועיות של שלוש הממשלות, ובדגש על הממשלה האחרונה בראשות נתניהו. בחינוך חלה ירידה משיעור של 6% בממשלת אולמרט ו־7.2% בממשלת נתניהו הקודמת לכ־2.9% בלבד בממשלה הנוכחית. ברווחה ירדו ההחלטות הביצועיות בהתאמה משיעור של 5.1% ל־4.3% ועד ל־1.7% בממשלה הנוכחית. ובבריאות משיעור של 4.9% בשתי הממשלות הקודמות לשיעור של 3.2% בממשלה הנוכחית.

בפילוח של הנושאים הביצועיים שבהם עסקה הממשלה האחרונה – כלומר נושאים שאינם החלטות מינהלתיות, בולט כאמור העיסוק בתחום הדיור: 14.3% מכלל ההחלטות בממשלה נגעו לנושא זה. במקום השני מופיע תחום האנרגיה, התשתיות והמים עם 12.4% מההחלטות הביצועיות, אחריו פנים ושלטון מקומי – 7.8% מכלל ההחלטות, ואחריו 6.8% החלטות בתחום המדיני־ביטחוני ו־6.6% החלטות בתחום פיתוח הנגב והגליל. התחום שזכה להתייחסות המועטה ביותר בממשלה האחרונה היה תחום המשפטים, רק 0.5% מכלל החלטות הממשלה האחרונה נגעו לנושא זה.

מגמה אחרת שנבדקה מציינת את שיעור החלטות ממשלות נתניהו ואולמרט באזורים גיאוגרפיים. אף שבשלוש ממשלות אלה התנהלו סבבי לחימה בעזה, קיבל נתניהו בשתי ממשלותיו רק 4 ו־6 החלטות בהתאמה לחיזוק ומיגון עוטף עזה בעוד ממשלת אולמרט קיבלה 13 החלטות שונות בנושא. המחקר הוכן במרכז להעצמת האזרח העוסק במחקר במטרה לחזק את המשילות והיציבות השלטונית בישראל.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח מסר בתגובה לממצאי המחקר: "הם מספקים הזדמנות לייצר כלי עזר לעבודת הממשלה הבאה, בגיבוש תמונה מקיפה של היקפי פעילות, עבודת מטה, וניהול עומסים, וחשוב מכך – בזיהוי מגמות מרכזיות בתחומי התוכן בהם עוסקות החלטות הממשלה.יש לקוות כי סדר יומה של הממשלה הבאה, אכן יתאם במידה רבה להבטחות המרכזיות שיציגו המפלגות לבוחרים בתקופת הבחירות, ויבטא מחויבות לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי, כפי שהשתקף במחקר זה בתחום הדיור והנדל"ן, אך לא השתקף בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. מידת התאמה זו תיבחן במחקרי המשך מתוך מטרה להעמיד כלי מחקרי אפקטיבי לטובת הממשל והאזרחים כאחד".

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מגיב 3 יקר
לא שאני עורך הסקר הזה או סקרים באופן כללי, אבל כאשר מתייחסים לממשלה כאל "חברתית", בדרך כלל(!) הכוונה לגודל ההשקעה שלה במשרדי הרווחה, חינוך, בריאות (והמהדרין יוסיפו גם תחבורה, תרבות וספורט ואפילו תשתיות ואנרגיה)... קרי, משרדים שאינם ביטחוניים (בטחון ובטחון-פנים), אינם ממוצאים כדי לתת ג'ובים למקורבים (פיתוח הגליל והנגב, עניינים אסרטגיים) ויש בהם לעזור לכלל הציבור ולא לסקטור מסוים מהמשק (כמו למשל משרד התיירות או משרד החקלאות) ושהיושב בהם לא הפנה תקציבים ממשרדו לשימושים שאינם תואמים את מהות המשרד בתואנות שווא (ראה ערך מר בנט במשרד התמ"ת, אה, לא סליחה, משרד הכלכלה כמובן... זה הרי, שינוי שם המשרד, בעלות של כמה מיליוני שקלים, יחד עם העברת כספים מסיבית להתנחלויות הן שתי הפעולות היחידות שנפתלי בנט יכול להתהדר בהן בתוקף היותו שר התעסוקה(!), מסחר(!) ותעשיה(!) של ישראל). וכן, ייתכן מצב שבו משרד הרווחה, למשל, יישלט על ידי שר חרדי שישיג עבור המשרד שלו מיליארדי שקלים ויעביר את כולם למשפחות נזקקות בבני-ברק. לכאורה צעד חברתי, למעשה צעד סקטוריאלי. זו הסיבה שקורא נבון אמור לחקור בפרטים, לקרוא את כל המחקר (או את תמציתו) ותמיד לפקפק בנתונים, או ליתר דיוק בפרשנות שלהם. ולא, אתה לא פקפקת בנתונים, אתה סתם מקנטר את הכותבים. הבדל של יום ולילה.
א.פ.  |  30.12.14
4.
ואני שואל - מה זה "חברתית"?
מי זוכה להגדיר מה היא ממשלה "חברתית"? והאם ההגדרה אינה בעצמה מוטה פוליטית? כך למשל, כותבי המחקר יכולים להחליט שהענקת קצבאות לאברכים היא "פעולה חברתית", ולזכות את הממשלה המעניקה האותן בציון לשבח, וזאת בעוד שמרבית הציבור מתנגד למתן קצבאות לצעירים בריאים בגופם ובנפשם שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם, ומתייחס אליה כאל פעולה אנטי-חברתית!!! זאת דוגמה מובהקת לאופן שבו משטים בציבור ומוכרים לו סטטיסטיקות שקריות לחלוטין.
אורן  |  30.12.14
לכל התגובות