צילום: שאטרסטוק
הצילו! מישהו השתלט לנו על העסק המשפחתי
תכנון מראש של העברה בין דורית יכול למנוע השתלטות של אחד הבנים על העסק המשפחתי על חשבון אחיו
לא מעט משפחות, שבבעלותם עסק משפחתי, מכירות היטב את הסיטואציה הבאה: עם הגיעם לבגרות ולאחר שסיימו את לימודיהם, מחליטים הבנים והבנות של מייסדי העסק המשפחתי, כל אחד בתורו, להתבסס כל אחד בתחום שבו בחר, באקדמיה, במסחר, בהיי טק וכיוצ"ב.
קראו עוד בכלכליסט
בן אחד (יכול שתהיה דווקא בת), בעידודם של ההורים המייסדים, מסכים להשתלב בעסק המשפחתי. אותו בן שמחליט להישאר בעסק המשפחתי, נחשב, יש אומרים בצדק, כמקריב "קורבן משפחתי". בדיעבד בחלוף השנים יתברר כי הוא ביסס את כל הקריירה שלו על העסק המשפחתי שהקימו ההורים ובתוך כך ויתר על אופציות אחרות שעמדו לרשותו למימוש עצמי ולהשתלבות בשוק העבודה.
בד בבד עם השתלבותו של הבן בעבודה בעסק המשפחתי במחיצת הוריו, מתחילה להיווצר מערכת יחסים קרובה יותר בין הבן לבין הוריו. אכן כך הם פני הדברים כשנפגשים עם ההורים כל יום בעבודה, בעוד האחים והאחיות האחרים פזורים ברחבי הארץ (והעולם) עם משפחותיהם.
ככל שההורים מתבגרים יותר, הם מתרחקים אט אט מהניהול השוטף של העסק והבן, ניתן לקרוא לו כבר "הבן הממשיך", מקבל לידיו יותר ויותר סמכויות ניהול.
במשך הזמן מתברר כי הבן הממשיך הוא לא רק בן נאמן להוריו אלא אף מנהל מוכשר מעין כמוהו. הוא משלב שיטות ניהול ושיווק חדשניות, מגדיל מהותית את היקף המכירות וההכנסה מהעסק המשפחתי גדלה בהתמדה. מהרווחים הנאים נהנים ההורים והבן הממשיך.
תוך שהוא מהדק את הקשר המשפחתי עם ההורים על חשבון הקשר שלו עם אחיו ואחיותיו, מתחיל הבן הממשיך לדרוש להקטין את חלקם של ההורים בהכנסות השוטפות של העסק המשפחתי ולהגדיל את חלקו הוא. הוא מנמק זאת בכך שהוא הרי "זה שעובד ומביא את ההכנסות" וההורים הם למעשה אלו ש"גוזרים את הקופון" על עבודתו הקשה.
דרישתו נענית ללא היסוס ע"י ההורים.
בשלב הבא כבר מבקש הבן הממשיך להשתלט סופית על העסק המשפחתי ולהעבירו לבעלותו. הוא הרי "קידם אותו, והביא אותו למה שהוא", והוא הרי האח היחיד שנשאר עם ההורים לעבוד בעסק בעוד אחיו ואחיותיו "נטשו" את ההורים והלכו "לרעות בשדות זרים", כל אחד ע"פ נטיית ליבו.
הבן הממשיך מבקש לקבל מההורים מתנה יקרת ערך בדמות הבעלות על העסק המשפחתי אשר עשויה להבטיח את עתידו הכלכלי ואף את עתיד ילדיו. לכן, בשלב זה מצויים ההורים בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, קשה להם לעמוד בפני הלחצים הקשים של הבן הממשיך. הוא יכול לאיים (ואולי אף מאיים בפועל) כי יעזוב את העסק ויעשה לביתו במקום אחר (אולי אצל מתחרה) אם לא יענו לדרישתו. איום כזה משאיר את ההורים חסרי אונים. הן מבחינת עתידם הכלכלי והן מבחינת החשש להמשך הקשר המשפחתי עם הבן.
מצד שני, ילדיהם האחרים של ההורים - האחים והאחיות של הבן הממשיך, קרוב לוודאי שיתייצבו כאיש אחד כנגד המזימה להעביר את העסק המשפחתי לידי אחיהם - הבן הממשיך ועוד ללא תמורה. ילדיהם האחרים של המייסדים רואים בעסק המשפחתי נכס משותף של כל בני המשפחה. אמנם הבן הממשיך זכאי למשכורת נאה תמורת עבודתו ואולי אף לבונוסים נדיבים תמורת הישגיו, אולם לקבל לבעלותו את העסק המשפחתי ? לזה ככל הנראה לא יסכימו. אם ייכנעו ההורים לדרישותיו של הבן הממשיך, הם עלולים לסכן את יחסיהם עם שאר הילדים ונכדיהם.
על מנת שלא להגיע לסיטואציה בעייתית שכזו, עדיף לתכנן מראש, מוקדם ככל הניתן את מה שקרוי "העברה בין דורית" של העסק המשפחתי.
בתהליך זה, אשר ככל שיעשה מוקדם יותר טובים סיכוייו להצליח, משתתפים כל בני המשפחה; ההורים הבנים והבנות, בתכנון העתידי של העסק המשפחתי ונכסי המשפחה האחרים.
בסופו של התהליך, יתכן וההורים יקבעו כי הבן הממשיך יהיה "נאמן" של כולם בניהול העסק המשפחתי ובפיתוחו, כמקובל בהרבה עסקים משפחתיים. במצב כזה יהיה הבן הממשיך זכאי לשכר ולתנאים נדיבים ביותר כמנהל בכיר של העסק המשפחתי ואף לסמכויות ניהול מרחיקות לכת, אולם העסק לא יעבור לבעלותו.
יתכן ויהיו גם מצבים בהם יוסכם כי אכן העסק המשפחתי יעבור בשלב מסוים לבעלות הבן הממשיך ובד בבד וכנגד זאת יועברו לאחיו ואחיותיו נכסים אחרים של המשפחה ע"מ ליצור איזון בין ילדיהם של המייסדים. בכל מקרה, היתרון שבתהליך מובנה של העברה בין דורית הינו שהדברים נעשים מראש, בהסכמה ולא תחת לחץ. הכותב הוא עורך דין העוסק בייעוץ לעסקים משפחתיים והינו המרכז האקדמי של קורס "עסקים ומשפחה" שנפתח השבוע באוניברסיטת בר אילן.
תגובה אחת לכתיבת תגובה