הצגה: "הנפש הטובה מסצ'ואן"

מה: תיאטרון גשר מעלה את מחזהו של ברטולט ברכט בבימויו של יבגני אריה לתפאורה של מיכאל קרמנקו, מוזיקה של אבי בנימין ותלבושות של סטפניה גראורוגקייטה, עם נטע שפיגלמן, יחזקאל לזרוב, אלון פרידמן, יובל ינאי, נטשה מנור, סבטלנה דמידוב, אלכסנדר סנדרוביץ, נועה קולר ועוד.

העלילה: שלושה אלים מגיעים לעיר ענייה בחבל סצ'ואן כדי למצוא נפש אחת טובה שתצדיק את קיום העולם.

שן טה הזונה (שפיגלמן) מארחת אותם בביתה ובתמורה הם נותנים לה כסף בעזרתו היא רוכשת חנות טבק קטנה, אלא שהשכנים החמדנים נטפלים אליה ומנצלים את תמימותה. היא גם מתאהבת בטייס נצלן וכפוי טובה (לזרוב), וכדי לשמור על עצמה ולשרוד עם טוב לבה, היא מתחפשת לגבר בדמות בן דודה שווי טה.

דבר המבקרת: את המשל הברכטיאני על מאבקו של האדם הקטן בעולם החומרני והאכזר ועל מוסר האהבה והמבחנים הקשים שהיא מעמידה, העמיד יבגני אריה על במה מכוסה בוץ, נסורת ומים, כשטיפות גשם מטפטפות מחבלים תלויים והשחקנים מהלכים בין הטיפות על קורות עץ - אתגר לא פשוט עבור השחקנים שצולחים אותו.

אם לשפוט את ההצגה על פי האמצעים התיאטרליים ותמונת הבמה, היא נפלאה כי אריה אלוף בוויזאוליה, מקוריות ופתרונות בימתיים, וגם השימוש בסאונד אנושי חי של איגור ממונוב הוא לא פחות ממבריק. אלא שלפחות בחלקה הראשון של ההצגה כל זה האפיל על המחזה, וברכט והפיוט הלכו לאיבוד לטובת רעש ואסתטיקה.

היתה תחושה של רצון לשים הכל מהכל וזה הרגיש קצת לחוץ. אולם במערכה השנייה משהו השתנה, נרגע, פתאום קרו דברים, וגם היו תמונות בלתי נשכחות כמו זו של שן טה והתינוק הדמיוני עם שימוש בחפצים שעל הבמה - קטע עוצר נשימה.

שורה תחתונה: הפקה מרשימה חזותית שבה הדרמה קצת הולכת לאיבוד.