צילום: איי פי
דקת דומיה לשדר, כפיים לתרבות הספורט
סטיוארט סקוט, אחד המגישים המוכרים והאהובים ביותר ב-ESPN, מת אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. העצב הגדול מלכתו של אחד מגדולי שדרי הספורט התחלף בהתרשמות עמוקה מהסולידריות שגילו מתחריו
סולידריות אינה בדיוק המילה הראשונה שקופצת לראש כשמבקשים לתאר את תקשורת הספורט האמריקנית - שמורכבת ממספר גופי על, שנלחמים זה עם זה על מיליארדי דולרים.
קראו עוד בכלכליסט
גם הנהלת אינדיאנפוליס קולטס, קבוצת NFL, כיבדה את סטיוארט בתחילת המשחק עם שקופית גדולה שלו במגרש ושחקני הליגה כולה עמדו לזכרו בדקת דומיה.
סקוט, שאחראי על כמה מהתיאורים הזכורם ביותר של מהלכי ספורט, הגיש את ספורט-סנטר, תוכנית הדגל של ערוץ הספורט הגדול בעולם. בשנה שעברה זכה בפרס ה-ESPY, מעין האוסקר של הספורט והנאום שהוא נתן שם הראה אותו בגדולתו: הומור, כנות ומגניבות שכל כך מייחדים אותו. הנאום, שאפשר לצפות בו כאן, כמעט משתווה לזה של ג׳ימי וולוואנו (Jimmy Valvano), מאמן הכדורסל שמת מסרטן והפרס שניתן לסקוט הוא על שמו. גם את הנאום של וולוואנו אפשר לראות כאן.
בכל מקרה, כישראלי שחי בארה"ב ובעבר היה חלק מתקשורת הספורט בישראל, לצפות בקהילה שלמה של כתבים, שדרים, מפיקים, עורכים, במאים, צלמי ואנשי סאונד, בוכים ואבלים את לכתו של אחד מהם - זו חוויה מעוררת השראה. ראו את הכנות בדבריהם, ראו שזה לא רק בגלל המצלמה אלא בגלל שסטיוארט באמת היה בנאדם שנגע בכל אחד ואחד מהם - למרות התחרות והכסף הגדול.
בזמן שכולם היו בדקת דומיה, אני הרגשתי שאני צריך לקום ולהריע. ולקוות שיום אחד גם אצלנו תקשורת הספורט תדע להתרכז בסיפורים אישיים ומאבקים מרגשים. זה טיפה יותר חשוב ממי נצפה ב"פלאקה" אחרי עוד תיקו בליגת העל. ההספדים לסטיוארט סקוט הראו מה זו בדיוק "תרבות ספורט".
וחייבים לסכם עם דבריו של סטיוארט, שמת מהמחלה הנוראית, מילים שיזכרו לנצח. "למות מסרטן לא אומר שהפסדת לסרטן. מנצחים את הסרטן על ידי איך שחיים את החיים, על ידי למה חיים את החיים ועל ידי הסגנון שבו חיית את החיים".
תגובה אחת לכתיבת תגובה