מאזינים לגוף דרך היד: הישראלי הבכיר בסמסונג רוצה לרפא אתכם מרחוק

למתבונן מרחוק הצמיד על ידו השמאלית של רם פיש נראה כמו עוד שעון חכם, מהסוג שמציף את תערוכות הטכנולוגיה והגאדג'טים בשנים האחרונות. ואולם, כשפיש מסיר מזרועו את הסימבנד (Simband) וחושף את צדו הפנימי, מתגלה מערך מבריק וצבעוני של חיישנים שמיועדים כולם למטרה אחת: לאסוף כמה שיותר מידע על גופו ובריאותו של המשתמש.

אם חשבתם ששעון שמודד דופק זה חידוש, הפיתוח שפיש עומד מאחוריו יעדכן אתכם גם על לחץ הדם ורמת החמצן בו, ימדוד את טמפרטורת הגוף, יבצע בדיקות אק"ג ובעתיד אפילו יאפשר בדיקת סוכר לא פולשנית. ניתן יהיה אפילו להחליף חלק מהחיישנים במכשיר כדי להתאים אותו למצבים רפואיים ספציפיים.

"אבחון מרחוק יאפשר לאנשים כמוני וכמוך לזהות סיכונים בריאותיים בזמן", אומר בראיון ל"כלכליסט" פיש, אחד הישראלים הבכירים כיום בעמק הסיליקון, המשמש כסגן נשיא סמסונג לתחום הבריאות הדיגיטלית - ענף שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. בעוד בתחום התוכנה נכנסו לתחום אפל וגוגל, עם פלטפורמות הבריאות HealthKit ו-Google Kit בהתאמה, בצד החומרה מנסים סטארט-אפים, חברות בתחום הרפואה וגם ענקיות אלקטרוניקה דוגמת סמסונג להביא את הרפואה הדיגיטלית לכל בית.

"הרעיון מאחורי מכשירים דוגמת הסימבנד הוא לשנות את הרפואה מחוץ לבתי החולים", מסביר פיש, "אם מאה איש שחולקים גיל ומבנה גוף יענדו צמידים כאלה ואחד מהם יחלה, ניתן יהיה ללמוד מזה כדי להציע טיפול מונע ל-99 האחרים. הסימבנד מחובר לפלטפורמת ענן שמנתחת את המידע שאוספים החיישנים מהגוף האנושי במטרה להפיק תובנות רחבות יותר. אפשר למשל לבדוק איך לחץ הדם משתנה לאורך היום, השבוע או החודש, להשוות אותו לאנשים אחרים בעלי נתונים דומים, ולפעול בהתאם".

לפי שעה, סימבנד עדיין מיועד לחוקרים בתחום הרפואה ולא לצרכנים הפרטיים. "אני רוצה לוודא שהטכנולוגיה מוכנה לשימוש ומסוגלת לתת ערך אמיתי לפני שהיא מגיעה לשוק", מסביר פיש, אך מבהיר ש"אלה בדיקות שאורכות שנה-שנתיים, לא עשורים".

8200 לגוף האנושי

פיש עזב את ישראל בתחילת שנות התשעים כדי ללמוד הנדסת מחשבים באוניברסיטת קייס ווסטרן בקליבלנד. לאחר שהשלים תואר שני במוסד עבר לסן דייגו, שם עבד בחברת PCSI על הטלפון הסלולרי הראשון שכלל דפדפן. "שם הבנתי שרעיון טוב זה נהדר, אבל האתגר האמיתי ליזמים הוא לבחור את התזמון הנכון", הוא משחזר.

ב-2005, אחרי כמה שנות עבודה בעמק הסיליקון, הקים פיש את הסטארט-אפ fotav שפיתח פתרון תקשורת למוצרי אלקטרוניקה ונרכש בידי נוקיה. לתחום הבריאות הדיגיטלית הוא נכנס עם החברה הבאה שייסד, BlueLibris, שפיתחה מוניטור בריאות לביש לקשישים. "לא רציתי למכור את החברה, אבל הייתי חייב בגלל סיבות פיננסיות", שיחזר פיש. בהמשך הספיק פיש לעסוק בפיתוח האסטרטגיה סביב האייפוד של אפל, לפני שיריבתה סמסונג החזירה אותו לתחום הבריאות הדיגיטלית ב-2013.

ישראל, אמר פיש, היא מקום חם במיוחד לסטארט־אפים בתחום זה. "זה המרכז העולמי של הרפואה הדיגיטלית", הוא אומר. "יש כאן שילוב בין שלושה גורמים: תרבות שמאפשרת ליזום ולקחת סיכונים; המצב שבו רבים עוסקים ברפואה או בהנדסה, מה שמקרב בין שני התחומים; והעובדה שבעשרות השנים האחרונות פותחו בישראל הטכנולוגיות המתקדמות בעולם להאזנה לאויב. להקשיב לגוף זה אתגר דומה: עיבוד אותות, מזעור, ניתוח ביג דאטה. זה כמו 8200 לגוף האנושי".

במסגרת עבודתו על הסימבנד, למשל, מסתייע פיש בסטארט-אפ הישראלי Sensifree. "זו החברה הראשונה בעולם שמסוגלת לבחון מדדים בגוף בלי לגעת בו", הוא מספר. חברות ישראליות נוספות שסמסונג משתפת איתן פעולה הן Elfi Tech ו-EarlySense העוסקות באבחון לא פולשני של מצבים רפואיים שונים, ו-Sleeprate המייצרת ערכה לזיהוי הפרעות שינה וטיפול בהן.

בלי פרסומות

פיש מדבר בהתלהבות על השימושים האפשריים של פיתוחי הבריאות הדיגיטלית. "אחת מהחברות שאנחנו עובדים איתן אוספת מידע על הגוף כדי לסייע במניעת סוכרת. כולם בתעשייה מדברים על ביג דאטה, ניתוח של הררי נתונים, אבל הם הופכים את זה לסמול דאטה - שינויים קטנים ומעשיים בהתנהגות שמונעים התפתחות מחלות".

השימושים אינם מוגבלים רק לתחומי הרפואה הטיפולית או המונעת. "יש חברה שמנתחת את רמת הפחמן הדו־חמצני בדם, המלמדת על מצב הריאות והלב. עבור ספורטאים יש כאן הזדמנות לחלץ תובנות מדהימות כדי להבין מהי רמת הכושר שלהם ואיך להתאמן טוב יותר. אנחנו נמצאים עכשיו בדיונים עם הוועד האולימפי האמריקאי כדי לבדוק איך אפשר להשתמש במכשירים מסוג זה לשיפור ביצועים".

מנגד, איסוף הנתונים האינטימיים על גופנו ושיגורם לענן צפוי לעורר, באופן טבעי, חשש לפגיעה בפרטיות המשתמשים. "אנחנו מודעים לכך שזה לא מידע שאתה רוצה שיתועל למכירת פרסומות, וצריך להיזהר מאוד במה שעושים איתו", מתייחס פיש לסוגיה. "הרעיון הוא שאתה, כצרכן, תהיה הבעלים היחיד של המידע על הגוף שלך. אנחנו הבנק שמחזיק ושומר אותו, והחברות שאנחנו עובדים איתן יצטרכו לקבל ממך אישור מפורש כדי להשתמש בו". לדברי פיש, סמסונג טרם החליטה כיצד להרוויח מסימבנד מבחינה מסחרית, והיא עדיין מתייחסת אליו כפלטפורמת מחקר ש"מאפשרת לחברות, סטארט-אפים, אוניברסיטאות ומכונים להתמחות במחקר בתחומים שבאמת מעניינים אותם".

דאגה נוספת שמעורר הפרויקט היא שהאקרים יצליחו לפרוץ למערכת הרגישה. "אנחנו נוקטים מאמצים מורכבים ונרחבים כדי למנוע זאת", אמר פיש, "יש אלמנטים מאובטחים בחיישנים ואנחנו נעזרים בהצפנה המתקדמת ביותר כדי למנוע פריצה לכל נקודה במערכת".