קונים כחול-לבן: 2014 היתה שנה של תשואות בהייטק הישראלי

שנה מעניינת עברה על ההייטק הישראלי: אם ב-2013 המשק הישראלי נחשף לעסקאות ענק דוגמת ווייז הרי ש-2014 עמדה בסימן של עסקאות שהביאו תשואות משמעותיות על ההשקעה ומספר רב יותר של חברות ישראליות בצד הרוכש. מבין 82 עסקאות רכישה של חברות הייטק ישראליות ב-2014, 24 נרכשו בידי ישראליות אחרות, לעומת 19 עסקאות ב-2013. 42 חברות הייטק ישראליות בחרו ב-2014 לצמוח באמצעות רכישת חברה אחת לפחות, בישראל או בחו"ל, והיו אחראיות ל-57 עסקאות בסך הכל.

אקזיטים: צמיחה של 5%

6.94 מיליארד דולר - זה הסכום שהתקבל בשנת 2014 מ-99 אקזיטים של חברות ישראליות, כך לפי נתוני דו"ח האקזיטים השנתי של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. לנוכח נתוני האקזיטים הגבוהים בשנתיים האחרונות, מדובר בעליה מינורית של כחמישה אחוזים בהשוואה ל-6.59 מיליארד דולר שהגיעו מ- 90 עסקאות אקזיט ב- 2013.

שנת 2014 התאפיינה בעליה משמעותית במספר ובהיקף ההנפקות: 17 הנפקות הסתכמו ב-2.1 מיליארד דולר, בהשוואה לשמונה הנפקות ראשונות עם 0.36 מיליארד דולר בשנת 2013. החישוב של ההנפקות נעשה על פי כמות הכסף שגייסו החברות בהנפקות. הנפקת מובילאיי, העסקה הגדולה ביותר בשנת 2014 - הגיעה לסכום של למעלה ממיליארד דולר בבורסה של ניו יורק (NYSE), הבורסה הראשית בוול סטריט. בבורסה השניה בגודלה בניו יורק, נאסד"ק, הונפקו בשנת 2014 לא פחות מ-11 חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, בסכומים שנעו בין 35 לכ-150 מיליון דולר. ההנפקה השניה בגודלה ב-2014, בוצעה על ידי סייפצ'רג' בבורסת AIM בלונדון.

המיזוגים והרכישות של חברות הייטק ישראליות הסתכמו ב-4.84 מיליארד דולר השנה, ירידה של 22% בהשוואה ל- 6.23 מיליארד דולר ב-2013. מניתוח עסקאות מיזוג ורכישה לפי גודל עולה כי ב-2014 התרחשה עליה של 45% במספר העסקאות בטווח שבין 100 ל-500 מיליון דולר, עם 16 אקזיטים שהסתכמו ב-2.91 מיליארד דולר, בהשוואה ל-11 עסקאות ב-2013 שהסתכמו ב-2.57 מיליארד דולר. חמש עסקאות בין 50 ל-100 מיליון הניבו 425 מיליון דולר במצטבר, 73% יותר מ-246 מיליון דולר מארבע עסקאות בטווח זה בשנת 2013. גם מספר המיזוגים והרכישות בטווח שבין 10 ל-50 מיליון דולר עלה: כ-13% לעומת השנה הקודמת.

ניתוח כל האקזיטים לפי גודל מראה כי חל זינוק של 156% בהיקף ההון שנכנס מעסקאות בטווח של 50 עד 100 מיליון דולר, בעיקר הודות לעליה במספר ההנפקות - 8 עסקאות מתוך 13 היו הנפקות בורסאיות, אשר היוו 58% מסך ההון שנמדד בעסקאות בטווח הזה. במקביל, חלה ירידה של 36% במספר העסקאות מתחת ל-5 מיליון דולר, מגמה שנמשכת מהשנה הקודמת. 

ירידה בשווי העסקה הממוצע, צמיחה בתשואות

השינוי בגודל העסקאות אחראי על שתי מגמות הפוכות לכאורה. מחד, חלה ירידה בהיקף עסקת המיזוג והרכישה הממוצעת מ-62 מיליון דולר ב- 2013, ל-59 מיליון דולר ב- 2014 בעסקאות מתחת למיליארד דולר. מאידך, חלה עליה ניכרת בשווי מכפיל העסקה הממוצע (מדד ההחזר על ההון) על עסקאות מיזוג ורכישה בהיקפים אלה, ממכפיל של פי 4.29 על הכסף במכירה של חברה ב-2013 ועד למכפיל של פי 6.22 על הכסף בעסקה דומה ב-2014. מדד ההחזר על ההון, המחושב כיחס בין הסכום שהתקבל מעסקאות אקזיט לסך ההון שהושקע בחברות שביצעו אקזיט עד למועד המכירה או ההנפקה (שניהם במיליוני דולרים), משקף את הערך היחסי שהפיקו המשקיעים בחברות ממכירת חברות והנפקתן.

"למרות שהסכום שהתקבל ממיזוגים ורכישות משקף ירידה בהשוואה לשנה קודמת, 2014 היתה הרבה יותר מוצלחת במונחי ההחזר על ההון למשקיעים", אמר ל"כלכליסט" קובי שימנה, מנכ"ל  IVC. "צריך לזכור שבניגוד להנפקה, בה המשקיעים לא תמיד מפסיקים להחזיק במניות החברה ויש להם הזדמנות עוד להעלות את שווי המניות שבידיהם, כמו שקרה אחרי הנפקת מובילאיי, בעסקת מכירה המשקיעים יוצאים מהחברה", הסביר. "הכסף שמתקבל ממכירה מתחלק בין היזמים, המשקיעים ולעתים גם עובדי החברה, והמשקיעים מחפשים החזר חיובי על ההשקעה. בעולם הון הסיכון, נהוג לשאוף להחזרים של פי 3 על הכסף המושקע לפחות. מהבחינה הזו, 2014 היתה שנה מצויינת, ובשלושה סקטורים - מדעי החיים, קלינטק ותקשורת - היו מכפילים גבוהים במיוחד השנה".

"הנפקות יכולות להיות טרנד של השוק"

אלון סהר, שותף בפירמת עורכי הדין מיתר, ציין כי אמנם ההיקף הכספי הכולל של העסקאות בשנת 2014 אינו שונה באופן מהותי מזה של 2013, אך תמהיל העסקאות מלמד על שינוי. "הנתון המעניין, ואולי אף המשמח של השנה קשור למספר החברות שהנפיקו מניות לציבור", אמר סהר ל"כלכליסט". "בחלק מהמקרים ההנפקה היא טרנד של השוק שנובע למשל מנכונות של השוק הציבורי להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים, במקרים אחרים ההנפקה לציבור משקפת יכולת ממשית של התעשיה לבנות חברות גדולות יותר ולאורך זמן".

לדברי סהר, אפשר למצוא קשר בין היקף ההנפקות הציבוריות למספר עסקאות הגיוס בצמיחה (growth round) שנמצא אף הוא בעליה. " לאור הצלחות במקרים כמו מובילאיי וסייבר ארק, שתי חברות שצרפו משקיעים בשלבים מאוחרים ואחר כך פנו לנתיב ההנפקה לציבור, אנו מצפים לראות יותר ויותר חברות הפונות לכיוון זה", ציין. "יתכן ויש במגמה זו וביכולת לבנות חברות גדולות יותר, כדי להסביר גם נתונים הקשורים לעסקות המיזוג והרכישה, לפיהם מספר העסקות הקטנות מחמישה מיליון דולר, הוא הקטן ביותר מזה עשור (25 עסקאות)", סיכם.

דוח האקזיטים לשנת 2014 של IVC ומיתר מציע ניתוח של פרק הזמן הממוצע שלוקח לחברות הייטק ישראליות להגיע לאקזיט בעסקאות מעל 50 מיליון דולר, המייצגות את עיקר ההכנסות מאקזיטים. באופן כללי, טווח ממוצע של כ-10-12 שנה מזמן ההקמה של סטארט-אפ ועד האקזיט, מספק את התשואות המיטביות ואף עומד במסגרת מחזור החיים של קרן הון סיכון. שלא כמו בשנים קודמות, ב-2014 לא היתה שונות גדולה בין הסקטורים השונים מלבד קלינטק. פרק הזמן הממוצע לאקזיטים שבוצעו בשנת 2014 ביתר הסקטורים, עמד על תשע שנים מהקמה ועד מכירת החברה או הנפקתה.

ההימור המוצלח של JVP

ההנפקה המשמעותית ביותר בתחום הסייבר של העשור האחרון ארעה אף היא אשתקד: הנפקת סייבר ארק בנסד"ק. שווי השוק שה, עומד כיום על כ-1.2 מיליארד דולר, כאשר המרוויחה העיקרית היא קרן JVP שהייתה ממשקיעיה הראשונים ואף הגדילה בצורה משמעותית את אחזקותיה. JVP מחזיקה כיום 38% מהחברה וגדי תירוש, יו"ר סייבר ארק, שותף ב-JVP.

להנפקה היה אפקט משמעותי הן על מיצובה של ישראל כמעצמת סייבר והן על היותו של ההון סיכון הישראלי שחקן מרכזי ברמה העולמית בהיבט החזר תשואות למשקיעים. מחיר המנייה ביום המסחר הראשון, זינק בשלושת החודשים הראשונים ב-150% כאשר החברה המשיכה להציג תוצאות חזקות תוך בנייתה כמובילה בתחומה. השווי האחרון של החברה צפויה להניב החזר משמעותי למשקיעי קרנות JVP - הן על השקעתם המקורית לפני כעשור והן על הרכישה המשנית שביצעה JVP לפני כשנתיים.