אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עובד בסטארט-אפ? קח משכורת; אופציות הן פיקציה צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

עובד בסטארט-אפ? קח משכורת; אופציות הן פיקציה

95% מעובדי הסטארט-אפים שמקבלים אופציות מהחברה לא מנצלים אותן משלל סיבות, מייסד טוויטר ממציא מחדש את תפיסת הרייטינג ברשת, פוטין מבריח את אינטל מרוסיה ומה נועד להשיג מיזם אפריקאי להנחתת חללית על הירח

06.01.2015, 15:04 | יוסי גורביץ
בקשו משכורת

העסקה שעושה עובד ההייטק הממוצע עם החברה בה הוא עובד היא ברוב המקרים עסקת פאוסט: העובד יתן לחברה את השנים הטובות ביותר שלו, יעבוד שעות מטורפות, לא יראה חברים ובני משפחה ובתמורה כשיגיע לגיל 40 (ולעתים, הרבה יותר מוקדם) החברה תזרוק אותו לכלבים. בדרך, הוא יהפוך את המנכ"ל שלו ושורה של בכירים אחרים למולטי-מיליונרים. הוא יישאר עם אופציות.

ואופציות, מלמד אותנו הנרי וורד, מנכ"ל eShare, הן סוג של מלכודת. הוא מביא נתון מדהים: מתוך כלל האופציות למניות שמקבלים עובדי הייטק, פחות מ-5% אכן מנוצלות. כלומר, יותר מ-95% מהמניות המובטחות נשארות בסופו של דבר בידי החברות שהבטיחו אותן לעובדים.

לימדו היטב את משמעות האופציות שקיבלתם - יתכן שעדיף לקחת משכורת וזהו, צילום: shutterstock לימדו היטב את משמעות האופציות שקיבלתם - יתכן שעדיף לקחת משכורת וזהו | צילום: shutterstock לימדו היטב את משמעות האופציות שקיבלתם - יתכן שעדיף לקחת משכורת וזהו, צילום: shutterstock

איך זה קורה? באחת משתי דרכים. או שהאופציות נשארות טבועות - כלומר, מחיר המניה בפועל נמוך מהמחיר של האופציה, ואז אין טעם לממש אותה - או משום שההליך למימוש של האופציות מסובך, מורכב ומתסכל.

רוב חברות ההייטק, ציין וורד, לא טורחות להסביר לעובדים שלהם מה המשמעות של החזקה במניות ומה ההבדלים בין הסוגים השונים של מניות. הן נמנעות במיוחד מלהסביר את העובדה שכבעל מניות, יש להם זכות להשמיע קולם באשר לניהול החברה. לחברות יש תמריץ מובהק שהעובד לא יידע מה הן הזכויות שלו. כשזוכרים שהעובד הוא בדרך כלל אדם צעיר שזה עתה סיים או הפסיק את לימודיו - ושהוא מתמחה במחשבים ולא בפיננסים - מתחילה להצטייר הונאה מכוערת למדי.

בפועל, מסביר דן ליונס, אופציות הן לא כסף אמיתי; הן כסף מונופול. החברה יודעת שרוב מוחלט של העובדים שלה לא ינצלו את האופציות. אז אין לה שום בעיה להציע את אותן האופציות לשורה של עובדים. כשיעזבו את החברה בלי המניות, אפשר יהיה להציע אותן שוב.

האופציות הן זהב הלפריקונים של ימינו. לרוב האנשים, הן נמצאות תמיד מעבר לקשת. אף פעם לא בהישג יד. אתם שומעים על האנשים שהצליחו בגדול; אתם לא שומעים על הרוב המוחלט של עובדי ההייטק, שלא יצאו ממעמד הביניים. זה אותו תרגיל שעושים עם תעשיית הבידור: כולם שומעים על הכוכבת של השבוע, אף אחד לא שומע על 21,897 האנשים שניסו להיות כוכב השבוע ולא הצליחו. מסקנה: אם החלטתם לשעבד את החיים שלכם בעודכם צעירים, אל תשלחו ידכם אל האופציות. אמרו בנימוס תודה ובקשו משכורת גבוהה הרבה יותר. 

שנת מימון ההמון

קיקסטארטר, החברה שאיפשרה לאנשים עם קצת כסף בכיס להתחיל לממן פרויקטים של אנשים אחרים שלא מצאו להם מממן, חוגגת שנת שיא. ב-2014, דיווחה קיקסטארטר ש-529 מיליון דולר עברו באמצעותה ליזמים, כשהכסף הזה מגיע מ-3.3 מיליון גולשים.

צידנית עם מטען? יה, אני חייב לשים על זה כסף! צידנית עם מטען? יה, אני חייב לשים על זה כסף! צידנית עם מטען? יה, אני חייב לשים על זה כסף!

מתוך התומכים, 2.2 מיליון תמכו בפרוייקט קיקסטארטר לראשונה ב-2014 - כלומר, בערך כשני שליש היו תורמים חדשים. כ-773,000 מן התורמים תרמו ליותר מפרויקט אחד, כלומר הביעו עניין בקהילת קיקסטארטר והם צפויים להמשיך ולעשות זאת בעתיד.

כמובן, 2014 היתה גם השנה של סלט תפוחי אדמה המפורסם בקיקסטארטר, הבדיחה שהלעיגה את תחום מימון ההמונים כולו. והשנה של הצידנית שגייסה 13.5 מיליון דולר בגלל שהיא כוללת גם מטען לטלפון ופנס. לא כל פרויקט היה ראוי לתמיכה - ועדיין, קיקסטארטר איפשרה להרבה אנשים להגשים חלומות ולאנשים רבים עוד יותר לסייע בכך. 

למה טוויטר חשובה יותר

אוון וויליאמס, אחד המייסדים של טוויטר, התעצבן לפני כחודש כשהגיע הנתון שאמר שלאינסטגרם יש יותר משתמשים חודשיים מאשר לטוויטר. הוא כתב אז שמבחינתו, טוויטר עושה את מה שהיא אמורה לעשות - היא רשת החדשות המיידית שבה מפורסם כל דבר חשוב. והוא הוסיף ש"אם זה קורה, כלל לא אכפת לי (המקור היה גס יותר – יצ"ג) אם יש לאינסטגרם יותר אנשים שמסתכלים על תמונות יפות".

פרצה, כמובן, סערת רשת קטנה בעקבות הדברים. אתמול ניצל וויליאמס מיזם אחר שלו, מדיום, כדי להסביר באריכות למה הוא התכוון. לדבריו, המושג של צפיות חודשיות לא אומר כלום. הוא נתון סתמי לחלוטין.

יותר צפיות, פחות עניין. אינסטגרם, צילום: אינסטגרם יותר צפיות, פחות עניין. אינסטגרם | צילום: אינסטגרם יותר צפיות, פחות עניין. אינסטגרם, צילום: אינסטגרם

למה? כי הוא לא מודד כמה זמן המשתמש היה שם וכמה הוא קרא. האם הוא הגיע באמצעות קישור למאמר ספציפי, קרא אותו ועזב? האם הוא הגיע למאמר ספציפי מקישור, הגיע למסקנה שזה מעניין אותו פחות מתוצאות המיונים למשרת לתופס הכלבים במעלה חלודה, וערק תוך שלוש שניות? או שהוא נשאר באתר ועלעל בו עוד קצת?

וויליאמס אומר שבמדיום משתמשים במדד אחר, TTR או זמן הקריאה השלם. הוא מודד כמה זמן אנשים מוציאים על קריאת סיפור אחד ועל קריאה באתר כולו. גם זה מדד שרחוק מלהיות מושלם, אבל אין ספק שהוא לוקח בקילומטרים את המדד של "כמה אנשים פתחו את האפליקציה פעם בחודש".  

האורות כבים

הדיקטטורה הפוטיניסטית של רוסיה נותנת לנו מבט סוציולוגי מרתק על הדרך שבה חברה סוגרת את עצמה. קודם כל, לאומנות רועמת שמשתיקה כל קול ביקורתי ושאוסרת על אמירת אמת לא נוחה - למשל, כשהצבא שלך פולש לשטחים של עם אחר - גם אם כל העולם יודע את זה. אחר כך, שיגור של עדרי פטריוטים שיכורים להשתיק את הקולות המתנגדים במדיה החברתית, לעתים תוך הפעלת אלימות. אחר כך, השתלטות של אוליגרך מקורב למשטר על כלי המדיה האלטרנטיביים האלה, ובסופו של דבר - איסור על שימוש בהם.

ולדימיר פוטין לא מוטרד. המפתחים ברוסיה דווקא כן, צילום: אי פי אי ולדימיר פוטין לא מוטרד. המפתחים ברוסיה דווקא כן | צילום: אי פי אי ולדימיר פוטין לא מוטרד. המפתחים ברוסיה דווקא כן, צילום: אי פי אי

האיסור הזה, כמובן, לא מפורש; הדרישה היא שחברות המדיה ישמרו את המידע שלהן בשרתים על אדמת רוסיה, שיהיה זמין למשטרה החשאית שלה. הדרישה הזו משמעה שאף אדם שפוי לא יתן לחברות הללו מידע. והתוצאה היא שאחת אחת, הן יוצאות מרוסיה.

גוגל כבר סגרה את המשרד שלה שם. טוויטר הודיעה שהיא לא תשתף פעולה עם המשטר. ועכשיו מודיעה אינטל על סגירת כל הבלוגים, הפורומים והתגובות שלה שם, כי למה לה לחפש צרות. יש להניח שהוד פוטינותו לא מוטרד מהעניין - אבל המשמעות היא שעובדי הייטק במדינה יצטרכו להתאמץ כדי להיכנס לפורומים מקצועיים חשובים. וזו רק ההתחלה.   

קצרצרים

1. ארגון אפריקאי צעיר, Africa2Moon, מציג מטרה שאפתנית: לשלוח בתוך עשור גשוש כלל-אפריקאי אל הירח. אומות מתועשות יותר כבר הציבו אדם על הירח לפני 45 שנים, אבל שליחת גשוש כזה, עם מטרות מחקר, שישדר תמונות מהירח לרחבי האינטרנט באפריקה, צפוי לעורר הן עניין במדע שם והן גאווה מקומית. כדי ליישם את הפרויקט, פנו מקימי הארגון למימון המון. נדווח לאן זה יילך.

אפריקה בדרך, צילום: shutterstock אפריקה בדרך | צילום: shutterstock אפריקה בדרך, צילום: shutterstock

 

2. נציבות רפורמת החקיקה העצמאית באירלנד, גוף שתפקידו הוא לייעץ לממשלה בנושאי חקיקה וגם לעמוד בקשר עם הציבור בנושא, פנה כעת לעם האירי וביקש את דעותיו באשר לחוק בריונות רשת. לאירלנד אין עדיין חוק כזה, וכעת מבקשת הוועדה לשמוע הן את קולותיהם של הקורבנות והן את קולותיהם של הטרולים בטרם תחליט בנושא.  

3. בשבוע שעבר עשתה פייסבוק עוד שינוי במדיניות הפרטיות שלה, לטענתה כדי להקל על המשתמשים. אבל ברשות להגנת הפרטיות בהולנד חושבים שהמטרה, כרגיל, היא להשתמש במידע המשתמשים כדי למכור עוד פרסומות - ודרשו הסברים. בפייסבוק לא מצמצו והודיעו לרשות ההולנדית שהיא מתבקשת להעביר את השאלות שלה לרשות הפרטיות האירית, כי שם יש לפייסבוק משרד. וואלה. במקום הרשות ההולנדית, הייתי מודיע לתושבים שבעוד חודש, הגישה לפייסבוק תחסם אלא אם המשתמש יביע את הסכמתו לגלישה שם ויחתום על כך בעמוד הרשות. נראה אם אז פייסבוק תמהר לנפנף את הפקידים הממונים של העם ההולנדי.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
למחזיק אופציות אין שום זכויות הצבעה, לא רק בסטארט-אפים
רק לבעלי מניות יש זכויות הצבעה. ובד"כ בחוזה של מתן האופציות העובד נדרש לחתום שכל עוד הוא עובד בחברה, זכויות ההצבעה שלו יועברו למנכ"ל החברה. ובכל מקרה נדיר מאד שלעובד, אפילו בכיר, יהיו יותר מ-1% מהאופציות. וזה עוד הרבה פחות סביר לגבי מניות. כך שגם אם העובד יכול ורוצה להצביע, השפעתו אפסית יחסית למייסדים ולמשקיעים, והצבעה נגד עמדת המנכ"ל שלך לא תתקבל בברכה. וחוץ מזה - עם כל הביקורת המוצדקת על רוסיה ופוטין, זה מאד לא הגון להגיד שהם כבשו שטחים של עם אחר. העם החי בשטחים שהרוסים תפסו הוא ברובו הגדול רוסי. פיתרונות של טרנספר להפרדת עמים נחשבים כיום ללא מוסריים. זאת למרות יעילותם המוכחת לאורך ההיסטוריה במניעת מלחמות נוראיות. כל זה כמובן לא מתייחס לטרנספר של יהודים משטחי יהודה ושומרון, שאותו דוקא רבים בעולם מנסים לקדם. כדי להסביר למה טרנספר של יהודים מיהודה (!!) הוא לגיטימי וטרנספר של ערבים הוא לא, נדרשים פליק-פלאקים לוגיים התפתלויות ודמגוגיה רבה. אך אל חשש - בדיוק בשביל זה הומצאה העיתונות המערבית.
אופציונלי  |  09.01.15
3.
התיאור של אופציות לא מדויק
אופציה נותנת לעובד זכות לקנות מניות במחיר מסויים (ורק כשנפרדים או יש אקזיט) עד שהעובד לא קנה מניות אין לא זכויות הצבעה, וגם אחרי - לעובד יהיו בין 1% אם הוא עובד ראשון בחברה לבין 0.01% אם נכנס כשהחברה גדולה. עם כל כך מעט אין לא שום יכולת להשפיע. אם החברה מצליחה זה בונוס רציני: עם 0.1% באקזיט של 100 מיליון, העובד מקבל 75 אלף נטו, שזה יכול להיות 50% תוספת לנטו של כל השנים. מי שלא רוצה אופציות יקבל תוספת שכר שולית (1000-2000 שח) אם בכלל - מעביד מעדיף עובדים שרוצים שהחברה תצליח...
אדי  |  07.01.15
לכל התגובות