אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באוצר הכינו הצעת תקציב שאף שר לא ירצה להעביר צילום: אוראל כהן

בחירות 2015

באוצר הכינו הצעת תקציב שאף שר לא ירצה להעביר

פקידי האוצר לא מחכים לבחירות וכבר החלו לגבש הצעת תקציב חדשה שתוגש לשר או השרה הבאים, יהיו אשר יהיו. בין רעיונות חדשים להצעות ישנות מתחבא מוקש העלאת גיל הפרישה במשק

07.01.2015, 07:53 | שאול אמסטרדמסקי

בעוד הפוליטיקאים נערכים לבחירות במשרד האוצר, הפקידים כבר מכינים תוכניות ליום שאחרי. במערכת הבחירות הקודמת נפוצו שמועות שבאגף התקציבים מחברים שני תקציבים: אחד למקרה שנתניהו יהיה ראש הממשלה, והשני למקרה ששלי יחימוביץ' תזכה בתפקיד או שתמצא את עצמה במשרד האוצר. 

קראו עוד בכלכליסט

אלא שזה לא באמת עובד ככה. פקידי האוצר מכינים תוכניות לממשלה החדשה בתחומים רבים, אבל כולן מתוך תפיסת עולם אחת. באוצר אוהבים לצייר תמונה כאילו יציגו לשר האוצר החדש, יהיה מי שיהיה, אפשרויות לבחור מביניהן. בפועל הם לא באמת מציגים חלופות שמייצגות תפיסות שונות. סביר להניח שהפקידים לא ייתנו לשר לבחור בין העלאת מסים ותוספת שירותים חברתיים לבין הורדת מסים וצמצום השירותים.

השאלות הראשונות שיעלו על השולחן יהיו לגבי מדיניות המסים ולגבי גובה הגירעון המרבי לשנים הקרובות. באוצר מתכננים ככל הידוע להציע לממשלה הבאה להקטין את הגירעון במקום להגדיל אותו, כפי שהציעה הממשלה היוצאת בגלל התוספת לתקציב הביטחון.

מלבד זה, הפקידים יציעו לשר האוצר החדש סל של צעדי מדיניות רב־תחומיים, שאותם יביאו בהמשך לממשלה במסגרת חוק ההסדרים. באוצר טענו אתמול כי ינסו לרענן את הרעיונות שלהם ולהביא הצעות חדשות ומפתיעות. למשל, ייתכן שתובא הצעה להקים קרן פנסיה ממלכתית בדמי ניהול מופחתים לחוסכים בעלי שכר נמוך, וייתכן שתובא הצעה לשינוי מחדש של איגרות החוב המיועדות שהמדינה מוכרת לקרנות הפנסיה כרשת ביטחון.

יוזמות ישנות שיועלו מחדש

עם זאת, בצד הצעדים החדשים סביר להניח שפקידי האוצר יביאו גם את הצעדים המסורתיים שהם מנסים להביא כמדי שנה. בין צעדים אלה נכללים מסורתית היוזמות למיסוי קרנות ההשתלמות וביטול פטורים ממס דוגמת הפטור ממע"מ על פירות וירקות.

הצעה נוספת שתיבחן היא זו שהוצעה לשר האוצר היוצא יאיר לפיד במסגרת הכנת חוק ההסדרים המקורי ל־2015: הטלת מס דיפרנציאלי על מקבלי פנסיה תקציבית; להגדיל מ־2% בשנה ל־5%–6% את ההפרשות של עובדים שעדיין לא פרשו אבל יקבלו פנסיה תקציבית, או לחלופין לקבוע כי הפנסיה התקציבית תשולם רק מגיל הפרישה במשק ולא מיום פרישתו בפועל כיום.

צעדים נוספים שטרם הוחלט אם ייכללו בהצעת התקציב החדשה הם שינויים שעשויים להיכנס בחוק הקיים לעידוד השקעות הון, שמעניק הטבות מס מרחיקות לכת לחברות הגדולות. ועדה מקצועית בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן היתה אמורה לסיים את עבודתה בנושא ולהגיש המלצות לממשלה, אולם התנגדות מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל להמלצות המתגבשות תקעה את עבודת הוועדה. ההמלצות צפויות להיות מוגשות לממשלה הבאה כדי ששר האוצר הבא יחליט מה עמדתו בנושא.

כמו כן, גם חלק מהמלצות הוועדה בראשות שרת הבריאות היוצאת יעל גרמן מחכות לשר האוצר הבא, ובתוכן ההצעה לשנות לחלוטין את אופי הביטוחים המשלימים שקופות החולים משווקות לציבור. היועץ המשפטי לממשלה פסל את שילוב הצעה זו בחוק ההסדרים הקודם, אולם ייתכן שהפעם יהיה גמיש יותר בעניין בגלל הזמן הרב שחלף.

גיל הפרישה החדש יהיה 70?

 

נושא נוסף שעשוי להיכלל בהצעת התקציב החדשה הוא העלאת גיל הפרישה לנשים, ולמעשה העלאת גיל הפרישה הכללי במשק - מהלך שבאוצר שואפים לבצע זה כמה שנים.

מאז שהכנסת דחתה את הצעת שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־67 - ודחתה את ההעלאה ל־2017 וגם אז ל־64 בלבד - באוצר מתכננים להביא את ההצעה הזו שוב. ההצעה כבר נכללה בטיוטת חוק ההסדרים הקודם שהוגש ללפיד כשרק נכנס לתפקידו, אולם זה החליט שאין מקום לצעד כזה בחוק ההסדרים.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

הפקידים ככל הנראה כבר מכינים את ההצעה מחדש, ובמשרד מדברים זו תקופה ארוכה על כך שגם גיל הפרישה לגברים צריך לעלות, לפחות לגיל 68, ויש המאמינים - גם באוצר וגם בבנק ישראל - שאין מנוס מהעלאת גיל הפרישה בהדרגה ל־70, ייתכן שעל ידי מנגנון שמצמיד את העלאת גיל הפרישה באופן אוטומטי לעלייה בתוחלת החיים, בלי התערבות המערכת הפוליטית.

בוגר אגף תקציבים: אנשי האגף חסרי ידע מקצועי

בלי קשר לתוכניות הספציפיות שיוגשו לשר האוצר הבא, בינתיים יש מי שטוען שבאגף התקציבים קיימות בעיות מובנות שיוצרות אגף חלש מקצועית, גם אם כלפי חוץ הוא נראה כמו אגף כוחני מול משרדי הממשלה האחרים והפוליטיקאים.

נייר עמדה חדש שפורסם במכון קהלת על ידי ד"ר ראובן פרנקנבורג, ששימש בעצמו בתפקידים שונים במשרד האוצר במשך לא פחות מ־40 שנה (בתחילה באגף תקציבים עד שהפך לסגן הממונה על תקציבים ובהמשך במגוון תפקידים באגף החשב הכללי), טוען כי אגף התקציבים סובל מחולשה מובנית.

פרנקנבורג טוען למשל כי "הרפרנטים והרכזים של אגף התקציבים מגיעים לתפקידם במצב של לוח חלק. הם סיימו לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה וזאת כל הכשרתם לתפקיד. את הממשלה, את תפקידיה ואת המבנה שלה הם מכירים, אם בכלל, רק מקריאת עיתונים או מצפייה בטלוויזיה.

הם לא קיבלו הכשרה בניהול משא ומתן, הם לא למדו מעולם תיאוריה של שיטות תקצוב, ואף על פי כן הם יכולים למצוא את עצמם בקלות, חודש אחרי קליטתם במשרד, יושבים מול מנכ"ל משרד ממשלתי ודנים איתו על תקציב משרדו, או מסבירים הקצבה תקציבית בוועדת הכספים".

לפרנקנבורג יש הצעות כיצד לשפר את אופי אגף התקציבים. כך למשל הוא מציע לשנות את דרישות ההשכלה של המועמדים לאגף ולקבוע כי לפחות 20% מהם לא יהיו רק כלכלנים (מצב זה משתנה באופן טבעי בשנים האחרונות עם קליטתם של פקידים רבים שלמדו בתוכנית המשולבת לכלכלה, פילוסופיה ומדע המדינה). בנוסף הוא מציע להתנות את הקבלה לאגף בניסיון מעשי בתקצוב בגוף ציבורי אחר, כמו משרד ממשלתי או חברה ממשלתית. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי באגף וחלק ניכר מסגני הממונה הנוכחיים בילו זמן מסויים בלימודים מחוץ לאגף.

בנוסף, לפי פרנקנבורג "אגף התקציבים אינו מיישם את שיטות התקציב המתקדמות שפותחו באירופה ובארה"ב במאה עשרים: תקצוב על בסיס אפס, תקצוב לפי תוכניות ותקצוב לפי ביצועים. האגף פועל לפי עקרון ההדרגתיות או השינוי התוספתי. פירוש הדבר הוא שהתקצוב מתייחס תמיד לתקציב האחרון שאושר על ידי הכנסת". משמעות הערה זו היא שהתקציב יכול היה להיות יעיל יותר, לבדוק אם תוכניות מסוימות עובדות או לא, ובהתאם לכך להתפתח, אולם כרגע הוא פשוט פועל לפי עיקרון האינרציה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות