בתי ההשקעות מיתנו את הטון בדקה ה־90

המכתב ששלח איגוד בתי ההשקעות לבנק לאומי היה אמור להיות חריף יותר במקור. ל"כלכליסט" נודע כי בטיוטה הראשונה שהפיץ האיגוד לאישור בתי ההשקעות, כותרת המכתב היתה "דרישה לכנס אסיפת בעלי מניות של הבנק כדי לדון בצעדים שיש לנקוט מול הבכירים המעורבים לכאורה". אלא שבעצת עורכי דין הוחלט לסגת מהקו האגרסיבי הזה, בין היתר לאור אי־בהירות סביב האפקטיביות של מהלך שכזה, והוחלט בשלב ראשון לדרוש עוד מידע.

משיחות עם מנהלי ההשקעות ניכר כי הם סיכמו ביניהם להציג קו אחיד ותמים דעים סביב המכתב, מבלי שאחד מבתי ההשקעות יבלוט כמי שלחץ או התנגד יותר מהאחרים, על רקע הרגישות סביב מערכת היחסים מול הבנק. אף מנהל לא רצה להיתפס כמי שמוביל קו אגרסיבי מדי, וכולם העדיפו להסתתר תחת כסות הגוף הרשמי שמאגד אותם.

חברי הוועד המנהל של איגוד בתי ההשקעות הם היו"ר חגי בדש, שהוא גם מנכ"ל בית ההשקעות פסגות; מנכ"ל אקסלנס עוזי דנינו; מנכ"ל מיטב דש אילן רביב; ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם רן שחם. ביום שני האחרון הם ניצלו פגישה של הוועד ברשות ניירות ערך כדי לקיים ישיבה בנושא בנק לאומי. זאת לאחר כמה ימים שבהם ניסו להבין איך כדאי להתמודד עם הפרשה, מתוקף היותם בעלי מניות בבנק דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהם מנהלים עבור הציבור.

בציבור ובתקשורת הופעלו לחצים כבדים על בעלי המניות לנקוט מעשה, אך בתי ההשקעות, שלרוב לא מהססים לצאת נגד בעלי הון שוררים, דווקא היססו הפעם. מדובר בבנק השני בגודלו במדינה, שמעבר להיותו ספק אשראי מהותי גם של בעלי בתי ההשקעות, הוא מהווה זרוע הפצה מרכזית למוצרים שלהם. מערכות הבנקים מחזיקות בשאלטר של בתי ההשקעות, שכן מערכות הדירוג שלהם קובעות אילו קרנות ישווקו היועצים בבנק ואילו לא. קרנות הנאמנות הן אחד ממקורות הרווח המרכזיים של בתי ההשקעות, ולכן אף בית השקעות לא ירצה להסתכסך עם המפיץ הראשי שלו.

אלא שהלחץ כאמור עשה את שלו, ובפגישה ביום שני הוחלט פה אחד שאין מנוס מלהוציא מכתב בנושא לבנק, ובכך גם להפגין אקטיביות כלפי חוץ ולזכות באהדה תקשורתית. מעבר לכך, באיגוד בתי ההשקעות ידעו כי איגוד חברות הביטוח עומד להוציא מכתב דומה וביקשו להקדימו.