מכונת הזמן של ביבי

תחזיקו חזק – ביבי* צודק. כשראש הממשלה בנימין נתניהו מאשים את קודמו, אהוד אולמרט, בעליית מחירי הדיור – קשה להתווכח עם העובדות. ממשלת אולמרט אישרה באוגוסט 2008 את ההחלטה 3973: "משרדי הממשלה לא ייזמו תוכניות חדשות שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע... במחוז המרכז בשנים 2009 עד 2012".

הימים ימי המשבר הגלובלי, אחרי כמה שנים של קיפאון במחירי הדיור. אולמרט רצה לפזר קצת את האוכלוסייה מאזורי הביקוש לפריפריה, ברוח החזון הציוני המוכר, אבל הישראלים ציפצפו על החלטת הממשלה והמשיכו להגר מהפריפריה למרכזי התעסוקה ולהגדיל את הביקוש לדיור בדיוק במקומות שבו אולמרט הקפיא את ההיצע. את התוצאה הקטלנית של החלטה אומללה אחת, אנחנו משלמים עד היום.

אז מה בכל זאת הופך את האשמותיו של ביבי, בראיון בערוץ 2, למגוחכות ונלעגות? אומר זאת כך, יונית – החלטה 3973 בוטלה כבר ב-2010. ביבי יודע שההחלטה בוטלה ב-2010. הוא כבר היה ראש הממשלה אז, והוא עדיין ראש הממשלה. מה הוא עשה כדי לפתור את מצוקת הדיור, במיוחד באזורי הביקוש? כיצד הוא פעל להגדיל את ההיצע ולבלום את המחירים בשנים האחרונות?

משבר הדיור מככב בסדר היום הלאומי, אבל ביבי עסוק כנראה בעניינים אחרים. טחו עיניו מלראות את הצעירים שלא יכולים אפילו לחלום על דירה במחיר סביר. להבדיל מסופות שלגים הבאות לפתע מהשמיים – משבר הדיור הוא מעשה ידי אדם. הטעות המטומטמת של הממשלה הקודמת בשלהי 2008 לא יכולה להצדיק את המחדל הכרוני ואת הקהות והאדישות של ביבי מאז חזר לשלטון במרץ 2009.

ראש הממשלה יכול לקנות לעצמו מטוס משוכלל, אבל אפילו אשף ספינים כמותו לא יכול לנסוע בזמן ולעוות אותו לצרכי בחירות. אנחנו עדיין זוכרים מי כיהן כאן כראש הממשלה בשש השנים האחרונות. אנחנו יודעים מי אחראי לאסון הדיור הלאומי, ולעוד כמה אסונות.

* למי שמתעקש על "ציפי ובוז'י", אפשר לקרוא ביבי.