סיפורו של מספר: 300 מיליון שקל

ההסתדרות הציונית, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה והאפוטרופוס הכללי נכנסים לעימות על אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה). ואכן יש שם אוצר בשווי של כ־980 מיליון שקל.

חברת אוה"ה מחזיקה קרוב ל־5% ממניות בנק לאומי. בנוסף יש לחברה השקעה במספר פרויקטים של אנרגיה סולארית בישראל.

למרות היקף הפעילות הנמוך של אוצר התיישבות היהודים, היא מעסיקה 15 דירקטורים, ורושמת הוצאות הנהלה וכלליות של כ־4 מיליון שקל בשנה. מי שנהנה מהיקף ההוצאות הם המקורבים להסתדרות הציונית, המקורבים לצלחת התפקידים. מי שמפסיד הם בעלי המניות.

שווי נכסי החברה עומד על כ־980 מיליון שקל, אבל ערך השוק של המניה הוא כ־680 מיליון שקל בלבד, ועל ההפרש בין השניים – 300 מיליון שקל בעלי המניות נלחמים.

את הנכסים קל לאתר, אלו הן המניות של בנק לאומי, אבל השבתם זה כבר עניין אחר. ההסתדרות הציונית מחזיקה רק בשישית ממניות אוצר התיישבות היהודים, אך יש לה מניית שליטה המקנה לה מחצית מזכויות ההצבעה.

כעת העמותה להשבת הנכסים של נספי השואה, והאפוטרופוס הכללי, משתפים פעולה כדי לנסות ולהעביר את האוצר משליטת ההסתדרות הציונית לידיהם ולידי יתר מחזיקי המניות.

שני הגופים פנו לחברת אוה"ה בדרישה לזימון אסיפה של מחזיקי מניות שבה ידרשו מהחברה לחלק את מניות בנק לאומי כדיבידנד בעין לידי בעלי המניות. שני הגופים מחזיקים יחד ב־40% ממניות אוה"ה ויחד עם מוסדיים, המחזיקים ביותר מ־22% מהמניות, יש להם רוב מובטח. אך מניית השליטה של ההסתדרות הציונית (שמחזיקה ב־17.6% ממניות החברה) מבטלת את הרוב הזה.

השאלה היא האם ההסתדרות הציונית תשתמש במניית השליטה כדי למנוע מהציבור את האחזקה הישירה במניות לאומי, ובכך תבהיר שהיא פועלת למען פעיליה ולא למען הציבור הכללי.

אך אולי הבושה הכרוכה במהלך שכזה, והחשש שהוא לא יקבל את אישור בית המשפט, יובילו את ההסתדרות הציונית לוותר מראש, ולאפשר את העברת האוצר לידי הציבור.

מניות לאומי. רוצים את האוצר | צילום: אוראל כהן