בדרך לתקשורת הממוסדת הפוליטיקאים מתפרעים ברשת

נפתלי בנט תולה שלט בעורף השמאל התל-אביבי ומיד מפרסם את סרט הגבורה, יש עתיד לועגת לבנימין נתניהו שגונב לה קרדיטים ומזמינה את הגולשים להצמיד לראש הממשלה קרדיטים מופרכים, ודף פייסבוק אלמוני – שמתאים כמו כפפה ליד למסרים של הליכוד – לועג למשה כחלון וללפיד ומכרז: "מפוצצים את מפלגות הבלון". הבציר של האינטרנט ביממה החולפת מלמד שקרבות הרחוב של בחירות 2015 מתנהלים ברשת.

"המטרה היא להגיע לתקשורת הממוסדת ושם מחפשים קרבות. הציבור יעניק את הקולות למי שהוא תופס בתור המנצח בקרבות הרחוב", מסביר נסים דואק, בעלי משרד הייעוץ התקשורתי יוניק שעובד בבחירות אלה עם מפלגת מרצ. התוכן האינטרנטי – סרטונים, ממים (תמונה עם סיסמה אירונית) או סטטוסים בפייסבוק אמורים להיות קצרים, משעשעים וחדים, ולתפוס מספיק תאוצה ברשת כדי להגיע לעיתונים ולמהדורות הטלוויזיה והרדיו.

עבור המפלגות, המנהלות קמפיינים בעלות שנעה בין 8 מיליון שקל לכמה עשרות מיליוני שקלים, ההוצאה על הפקות הרשת נחשבת אחד הסעיפים הזולים בתקציב, גם אם מוסיפים להפקה עצמה את הקידום בתשלום ברשת, כאשר בדרך כלל מדובר בחבילה של קידום בפייסבוק ובגוגל בעלות של כמה אלפי דולרים. לעומת הפקת תשדירי תעמולה ופרסום חוצות, בקמפיינים האינטרנטיים מדובר על הוצאה קלה ביותר, של כמה מאות אלפי שקלים, עד מיליון שקל, לכל הקמפיין.

בשביל יוצרי הרשת מדובר בתקופת חג, רבים מהם עובדים עבור כמה מפלגות או מועמדים במקביל – הזדמנות לעשות סאטירה ואפילו לקבל עבורה תשלום, לפחות על הנייר. התעריף של יום כתיבה עשוי להגיע ל-1,000 שקל, והפקה של סרטון פשוט המתבסס על אנימציה או חומרי ארכיון עשויה לעלות 5,000 שקל. עלותם של סרטונים מושקעים יותר עשויה להגיע גם ל-15 אלף שקל.

חלק מהיוצרים מספרים על הוראות כלליות בסגנון "תעשו משהו ויראלי", בעוד אחרים מדווחים על עבודה צמודה עם האסטרטגי המפלגתי. נוי אלוש, אחד מיוצרי הרשת הבולטים, מספר שקיבל פניות מכל הקשת הפוליטית, כולל מועמדים ממפלגות הימין שעליהן הוא יורד ברמיקסים שהוא מפרסם בשגרה. בניגוד לשאר היוצרים שמעדיפים שלא יזוהו עם הסרטונים, הוא מדווח שכיום הוא במו"מ עם אחת המפלגות ושהוא מתכוון להזדהות, ממש כמו משרד פרסום שלוקח קמפיין מפלגתי.

גם צוותי הניו-מדיה של המפלגות אחראים בעצמם לחלק מההפקות וכמובן לתחזוקת עמודי הפייסבוק, אולם הם מתייחסים לתחום כסוד מבצעי. בבית היהודי, שמקבל ביקורות טובות גם מהיריבים על הסרטונים בכיכובו של בנט, אומרים כי הם עובדים על פי תוכנית ברורה של קצב הוצאת הסרטונים, אולם לחלוטין לא הסכימו לדבר על תקציבים ותכנים. התמונה חזרה על עצמה גם במפלגת העבודה, יש עתיד והליכוד.

דואק מסביר כי מפלגות מסוימות צריכות להישען יותר על הניו-מדיה כי הן מתקשות לייצר כותרות מכוחן הפוליטי. המקרה של נתניהו שונה – עצם הופעתו גוררת התעניינות גדולה מצד התקשורת. אתמול הפתיע נתניהו כשפרסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון הפונה לציבור ומבקש ממנו המלצות למועמדים למקומות המשוריינים בליכוד. בניגוד לאווירה הלוחמנית והלעומתית בפעילות הרשת של שאר המפלגות, נתניהו נראה נינוח במיוחד.

סרטון נוסף שתפס תשומת לב הוא של מיכל רוזין ממרצ, שבה נראים חברי כנסת ממפלגות אחרות מחמיאים לה בהפוך על הפוך ומבקשים מחברי ועידת מרצ שלא יבחרו בה.

ביש עתיד ציינו שהם מאוד מרוצים מצוות הניו-מדיה שלהם, אך העדיפו לא להרחיב. בתגובה לראיון של נתניהו שלשום, טענה המפלגה שהוא לקח ממנה קרדיט על יוזמות שלה והציגה מחולל אינטרנטי, שמאפשר לכל גולש לטעון שראש הממשלה גנב קרדיט גם לו.

אולם לא בטוח שהמפלגה יכולה לקחת קרדיט על חמשת ההישגים שלה כפי שהציגה אותם. בין השאר מונה יש עתיד את "הגדלת היצע הדירות" וטוענת שהוציאה לדרך בנייה של 115 אלף דירות. בשנתיים האחרונות שווקו קרקעות של 90 אלף דירות. בירור במפלגה העלה שהם התכוונו להסכמי הגג עם הרשויות המקומיות ופרויקט "נתיב לדירה" – שני פרויקטים חשובים, אך כאלו שהם רק תחילת הדרך לבנייה שתתבצע בעוד מספר שנים. עוד טוענת המפלגה כי מדיניותה של יש עתיד הביאה להפחתת מחירי החשמל ב-10%. בענף האנרגיה לא זכורה מדיניות של יש עתיד, ומחירי החשמל יורדים בשל המעבר לגז הזול ממאגר תמר.