העלמת המס בלאומי: דווקא חברות הביטוח שותקות

ההסכם הפשרה של בנק לאומי עם רשויות החוק האמריקאיות על סיוע ללקוחות בהתחמקות ממס, שעלה לבנק 1.7 מיליארד שקל ושבכיריו לשעבר יצאו ממנו ללא פגע, לא עובר בשתיקה: בעלי מניות רבים דורשים לבצע בדק בית ולהשהות כל הסכם פשרה בתביעות הנגזרות שהוגשו נגד 42 מבכירי הבנק. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בכירים בבנק ובראשם המנכ"ל לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף מנהלים מו"מ לפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגדם. לפי נוסח הפשרה המתגבש תשלם חברת הביטוח 65 מיליון שקל ובכך למעשה עשוי להסתיים חלקם בפרשה. עם זאת, חברות הביטוח, שעם המוסדיים אוחזות ביותר משליש משווי האחזקות בלאומי, שותקות.

בשבוע שעבר פנתה חברת אוצר התיישבות היהודים בניהול ראובן גרסטל ואמיר פלד, המחזיקה בכ־5% ממניות הבנק, ליו"ר דוד ברודט ודרשה כי כל הסכם בעניין בקשות התביעה כנגד הבכירים יובא לאישור בעלי המניות. גםהחשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג׳ו שלחה מכתב לברודט בדרישה לכנס את בעלי המניות. "נבקשכם, בטרם יחתום הבנק על הסכם פשרה, כי תכונס האסיפה הכללית של הבנק לאישור ההסכם כנדרש על פי הוראות חוק החברות, ויינתן על ידי הבנק דיווח מיידי ומפורט אודות ההסכם המוצע ותנאיו" כתבה עבאדי בויאנג'ו. החשכ"לית פנתה גם למפקח על הבנקים דודו זקן וביקשה את עמדתו בנוגע להתנהלות הבנק.

גם איגוד בתי ההשקעות שיגר בשבוע שעבר מכתב לברודט ולמנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח, ובו דרש לקבל פרטים על ההתנהלות בהסדר מול הרשויות האמריקאיות ולהשהות כל הסכם פשרה. 

ודווקא חברות הביטוח המשקיעות כספי ציבור שותקות. חברות הביטוח הגדולות והגופים המוסדיים (גופי הפנסיה ומנהלי קרנות הנאמנות) מחזיקים יחד במניות בנק לאומי בשווי 6.7 מיליארד שקל, יותר משליש משווי האחזקות בבנק. עם זאת, איגוד חברות הביטוח לא פעל בנוגע לפרשת העלמות המס בבנק, שפגעה ברווחי המשקיעים בו. גם קרנות הפנסיה עמיתים, שבבעלות המדינה ובפיקוח האוצר, בחרו לשמור על שתיקה.

הגופים הגדולים בקרב מנהלי כספי הציבור בלאומי הם כלל ביטוח עם אחזקות של 1.17 מיליארד שקל, מגדל ביטוח עם אחזקות של 850 מיליון שקל וקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, שמחזיקות 837 מיליון שקל. חברות הביטוח, ובעיקר כלל ומגדל, הן המחזיקות המהותיות במניות הבנק (מנורה והראל מקומות רביעי וחמישי ברשימת בעלי המניות הגדולים מהציבור). הגופים הגדולים מבין מנהלי קרנות הנאמנות הם של מגדל, הראל ואיי.בי.איי (עם אחזקות של 189 מיליון שקל, 119 מיליון שקל ו־84 מיליון שקל בהתאמה).

דודו זקן | צילום: ענר גרין

אפשר לשער כי לחברות הביטוח לא נוח להתעמת עם הבנק, המספק אשראי לבעליהן ומפיץ את מוצריהן. בפברואר 2014 אישרו אותן חברות את מדיניות התגמול של בכירי בנק לאומי ואת שכר היו"ר ברודט והמנכ"לית רוסק־עמינח, למרות התנגדות המדינה והצהרת שר האוצר דאז יאיר לפיד על כוונתו לפעול להפחתת שכר בכירי הגופים הפיננסיים.

באיגוד חברות הביטוח בראשות מאיר שביט (המפקח על הביטוח לשעבר) טוענים כי אסור לפנות לבנק בשם חברות הביטוח, כיוון שמהלך כזה יכול לנגוד את דיני ההגבלים העסקיים האוסרים תיאום בין גופים מתחרים, וכי רק ועדת השקעות של גוף מוסדי יכולה להחליט לנקוט צעדים. ואולם, באיגוד בתי ההשקעות (שקיבל ייעוץ משפטי) לא ראו בהגשת המכתב המשותף מהלך המנוגד לדיני ההגבלים העסקיים.

"כלכליסט" פנה לחברות הביטוח הגדולות בנוגע לאפשרות למהלכים עצמאיים מול הבנק להבטחת זכויות החוסכים, אך אף לא אחת התייחסה לפנייה. 

"הפיקוח על הבנקים אינו מקיים חקירות פליליות"

המפקח על הבנקים דודו זקן מציע לעו"ד יוסי שגב, שדרש ממנו לפעול נגד בכירי לאומי, לפנות לרשויות אחרות. כך עולה ממכתב תשובה שהועבר בשמו של זקן לעו"ד שגב.

עו"ד שגב פנה לפני כשבוע במכתב למפקח על הבנקים, בשמו של בעל מניות בלאומי. במכתב ציין שגב כי בהסכם הפשרה עם הרשויות האמריקאיות הודה הבנק באחריות לשורה ארוכה של עבירות פליליות לפי הדין האמריקאי, ולפי שגב, קיים חשד כבד ביותר גם להפרות חמורות של הדין הישראלי. שגב טען שהמפקח חייב לפעול נגד נושאי המשרה הבנק ובמידת הצורך אף להדיחם מתפקידם.

למכתבו של שגב השיבה אירית זמיר, עוזרת המפקח על הבנקים. במכתב טוענת זמיר כי "הפיקוח על הבנקים נוקט בצעדים שונים בקשר עם הפרשה בהתאם לשיקול דעתו ובכפוף לסמכויותיו", וכי הפיקוח פועל על מנת להפחית אירועים דומים בעתיד. לפי המכתב, כל חשדות או ראיות להפרות של הדין הישראלי מצד נושאי המשרה "יש להעבירן לרשויות המתאימות, שכן הפיקוח על הבנקים אינו מקיים חקירות פליליות".