מחוקקים סוף סוף את הברור מאליו

חוק הפיקוח על חברות הדירוג אמנם לקוח ברובו מחקיקה בינלאומית, אך מקריאת סעיפיו המתבקשים מפחיד לחשוב כיצד התנהלו חברות הדירוג עד לחקיקתו. סעיפיו המרכזיים של החוק עוסקים במהות מרכזית אחת: לדאוג שחברת הדירוג המתפרנסת מהחברות שאותן היא מדרגת, תדע להתעלות מעל האינטרס הכלכלי ולספק דירוגים בזמן אמת ובכלל זה דירוגים פחות מחמיאים למדורגת.

נגד הדנ"א העסקי

מדובר באתגר לא פשוט לחברת דירוג שרוצה שהלקוחות שלה יישארו איתה לאורך זמן, לגייס לקוחות חדשים ולפעול במקצועיות כשתוצר עבודתה שעליו משלמת החברה המדורגת עלול שלא למצוא חן בעיניה. הרי מרבית החברות העסקיות מספקות תוצרים לשביעות רצון הלקוחות, בעוד התוצר של חברת הדירוג עלול לגרום לקריסתה של חברה – אותה חברה ששילמה עליו.

אחד מסעיפי החוק החשובים ביותר הוא דווקא המצאה מקומית ישראלית: חיוב חברות לחשוף דירוגים מקדמיים לחברות שבסוף לא בחרו בהן כי לא היו מרוצות מהתוצר. חשיפה זו עשויה לשפוך אור על דירוג שקיבלה אותה חברה מחברה מדרגת מתחרה ולאפשר לבחון אמינותו.

בחברת הדירוג s&p מעלות מבהירים שוב ושוב כי כללי ניגוד העניינים הקבועים בחוק ובכלל זה הפרדה בין הפעילות העסקית שיווקית לפעולת הדירוג, קיימים אצלה ממילא בהיותה חלק מחברת דירוג בינלאומית. גם אם נניח שזה נכון, לראשונה תהיה עין ישראלית בוחנת ליישום הכללים הללו – רשות ניירות ערך.

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל

להחיל את מידרוג

יתרה מכך, המתחרה מידרוג לא היתה כפופה עד כה לסד כללים דומה, וגם אם החילה אותו על עצמה עצמאית, הציבור הנסמך על הדירוגים לא באמת יכול לסמוך על כך. במידרוג לא רצו להגיב לחוק החדש ולהתייחס לסוגיה זו. יהיה מרתק לראות את הדו"חות שתשגרנה מעתה חברות הדירוג לעיני הציבור והרשות שיחשפו את שיעור ההצלחות שלהם ושיעור הכישלנות ויאירו אור על נושאי המשרה שלהם שלראשונה יצטרכו לשאת באחריות כבדה במקרה של הטעיית הציבור.

החוק יכול גם לשמש מנוף להחזרת היוקרה שאבדה לחברות הדירוג, משום שתחת פיקוח ואחריות שכוללת גם סנקציה כספית כבדה, ידאגו חברות הדירוג בראש ובראשונה לאינטרס המשקיע ולא לגוף המממן אותן.