אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת תערוכה: "קירות נמסים"

ביקורת תערוכה: "קירות נמסים"

האוסף של יגאל אהובי מאפשר לקהל ליהנות מאמנות ברמה גבוהה, והצפייה ביצירות בסדר גודל כזה בארץ אינה עניין של מה בכך

11.01.2015, 09:30 | רעות ברנע

השלישית בטרילוגיית התערוכות "בבל" שנאצרו מתוך העבודות באוסף האמנות של יגאל אהובי (עד 10 באפריל, אוניברסיטת תל אביב, הכניסה חופשית).

דבר המבקרת: הרבה נאמר על חבירתו של יגאל אהובי לגלריה שבאוניברסיטה, בעיקר טענות כי איל הנדל"ן ואספן האמנות "קנה" את מקומו והפך את השיח האמנותי האקדמי לכזה ששולט בו הממון. עכשיו, עם התערוכה השלישית מתוך האוסף שמוצגת באוניברסיטה, אפשר כבר לומר שבין אם הטענות נכונות ובין אם לא - אוסף אהובי מאפשר לקהל ליהנות מאמנות ברמה גבוהה, והצפייה ביצירות בסדר גודל כזה בארץ אינה עניין של מה בכך.

"לתת כותרת", אנדרו וקואה "לתת כותרת", אנדרו וקואה "לתת כותרת", אנדרו וקואה

במרכזה של "קירות נמסים", שאצרה שרית שפירא, נמצא המושג "קיר" במובנו האדריכלי או התיאורטי. בחלק מהעבודות קל להבחין ב"קיר" הזה, באחרות קשה, אבל זה לא גורע מהאפשרות ליהנות מהן. אחת העבודות המוצלחות היא "Mirror Wall" של האמן ההולנדי ייפ היין, העשויה משטח גדול דמוי מראה שמייצר ויברציות כאשר הוא קולט בחיישניו את הצופה המתקרב. הוויברציה שמתווספת לאפקט המראות המעוותות מחזקת את תחושת הערעור וחוסר היציבות של הצופה.

העבודה "לתת כותרת" של האמן הגיאורגי אנדרו וקואה מציגה אשה בתנוחת הקוברה מעולם היוגה. הקיר הפעם הוא המשטח שעליו היא מתוחה, וגם הקיר הדמיוני בינה ובין הקהל.

רבות מהעבודות המוצגות מתייחסות לדימויי נשים ולכוחות הייחודיים להן, בהן עבודה קטנה ולא אופיינית של פיקאסו, רישום עיפרון של ילדה על נייר מ־1951. עוד בולט הציור "מגרש משחקים" של האמנית הישראלית נטליה זורבובה, שמתעד רגע אחד בבאר שבע בזמן אזעקת צבע אדום. הבחירה לתאר את הסצנה בצבעוניות עזה הופכת את הרגע הזה לחזק וזכיר עבור הצופה.

שורה תחתונה: הזדמנות להתרשם מאמנות טובה, ובחינם.

תגיות