הטריק של משרד הבינוי נגד חוק חופש המידע: "בן אליהו עדיין מסתיר מידע"

יממה לאחר שהתנועה לחופש המידע עתרה בנושא לבית המשפט, העביר משרד הבינוי את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו ושבו אמור המנכ"ל לפרט את נכסיו שאחזקתם עלולה ליצור ניגוד עניינים בין תפקידו כמנכ"ל משרד הבינוי לבין חברות או נכסים שבבעלותו ואת האופן שבו הוא מתחייב לפעול כדי למנוע מצב שכזה.

החשיפה של המסמך היא תוצאה של בקשות חוזרות ונשנות של "כלכליסט" במשך כמה חודשים ולאחר שהתנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בדרישה שבן אליהו יחשוף את ההסכם שחתם עליו בהתאם לחוק חופש המידע.

אלא שמנוסח ההסכם שהועבר לעיון התנועה לחופש המידע לא ניתן להבין אם בן אליהו אכן פועל בניגוד עניינים משום שפרטים מהותיים במסמך הושחרו. כך למשל, בהסכם נכתב שבן אליהו מחזיק 51% בחברה אך כל פרט מזהה כמו תחום העיסוק של החברה וכדומה נמחק, ולמעשה הסעיף היחיד שנחשף הוא זה שבו מצהיר בן אליהו שאין קשר בין פעילות החברה לתפקידו ומתחייב שלא לפעול בניגוד עניינים לנוכח תפקידו כמנכ"ל משרד הבינוי.

מימין: מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו ושר הבינוי אורי אריאל. משחירים פרטים | צילום: עומר מסינגר

כמו כן, הוא מחזיק בזכויות על קרקע פרטית שבימים אלה מקודמת תוכנית לבנייה עליה, אבל מההסכם נמחקו מיקום הקרקע או פרטים אחרים על התוכנית, ורק נכתב שאינה קשורה לפעילות משרד הבינוי או לרשות מקרקעי ישראל משום שהקרקע היא פרטית.

חשוב לציין שההשפעה על קרקע ועל השבחתה אינה קשורה רק להיותה פרטית. החלטה על שיווק או דחייה של מכרז לקרקע בבעלות המדינה באותו אזור, למשל, יכולה להיות בעלת השפעות מרחיקות לכת גם על קרקעות פרטיות. לפי ההסכם, בן אליהו מחזיק עוד קרקע, שגם לגביה לא מופיעים פרטים, אך נרשם שלא מתוכננת בה פעילות עסקית או יזמית.

השמות של קרובי המשפחה דווקא נחשפו

פרטים שכן נחשפו הם קרבתו המשפחתית של בן אליהו לעובדת משרד הבינוי ולעובד עמידר (רשות נכסי הפיתוח). דווקא במקרה זה בחרו במשרד הבינוי לחשוף את שמותיהם המלאים ואת תפקידם של השניים.

נזכיר שהעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע בהמשך לפניית "כלכליסט" דרשה לקבל את הסכם ניגוד העניינים לנוכח מידע שלפיו בן אליהו מחזיק במספר רב של דירות מגורים, מידע שכלל לא אומת בהסכם. הפנייה הראשונה למשרד הבינוי נעשתה לפני ארבעה חודשים, אך עד כה בחרו במשרד לא להגיב ולא לחשוף את המסמכים, בניגוד להוראות חוק חופש המידע.

בתנועה לחופש המידע מבהירים שלבעל תפקיד כמו מנכ"ל משרד הבינוי יש השפעה קריטית על שוק הנדל"ן והוא עלול להיקלע לא פעם לניגוד עניינים, ולכן במקרה זה שקיפות היא האמצעי היחיד לבחינה של מצבים כאלה לעומק ולסיוע לעובד עצמו להימנע מדילמות מיותרות. בן אליהו הוא עורך דין בעל ידע נרחב בנדל"ן שאף שימש בעבר מנכ"ל משרד הבינוי ולאחר מכן בשורת תפקידים, כולל במכללת שערי משפט ובחברה לפיתוח ירושלים, כך ששקיפות מלאה במקרה כזה היא פרט מתבקש.

כאמור, בעקבות המידע החסר הודיעו בתנועה לחופש המידע שלא ימשכו את העתירה עד לקבלת מלוא הפרטים. במקרה שהעתירה אכן תגיע לבית המשפט, המימון שלה צפוי להגיע מקופת הציבור.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד אלונה וינוגרד מסרה בתגובה: "התנועה לחופש המידע תמשיך בעתירה נגד משרד הבינוי לנוכח המידע שנמסר. משרד הבינוי השחיר פרטים רבים בדרך שאינה עומדת בנורמות הציבוריות או המשפטיות

המצופות".

"התנהלות בלתי ראויה של משרד הבינוי"

וינוגרד הוסיפה כי משרד הבינוי "התעלם במשך תקופה ארוכה מבקשתנו לקבל את המסמך שעליו חתם המנכ"ל. באופן פלאי ההסדר נשלח למשרדי התנועה שעות ספורות לאחר פרסום הכתבה על העתירה שהיא הגישה בעניין. הקשר בין מסירת המידע לפרסום אינו מקרי ומעיד יותר מכל על ההתנהלות הבלתי ראויה של הרשות. ההתנהלות מתעלמת מבקשת חופש מידע בניגוד לחוק מתוך תקווה שהמבקש לא יתעקש על המידע". לדברי וינוגרד, "לשמחתנו בחרנו להתעקש, וההתעקשות לא רק הובילה לחשיפת מסמך שראוי שיפורסם, אלא גם חשפה את התנהלות המשרד. צר לנו שכך בוחר משרד ממשלתי להתנהל. התנועה כמובן תיאבק על הוצאות המשפט בשל הגרירה המיותרת להליך משפטי, אך ראוי שהציבור ישמע ויראה כיצד מנסות רשויות להסתיר ממנו מידע".