"היקף האבטלה בארה"ב צפוי לרדת גם בטווח הארוך"

"הצמיחה בשוק העבודה האמריקאי צפויה לסייע בהקטנת היקף האבטלה גם בטווח הארוך ועשויה לייצר מנגנון איתן שיאפשר את חזרתם של מחוסרי העבודה לשוק התעסוקה", כך לפי ד"ר פטרישיה באקלי, דירקטורית בחטיבת מחקר המדיניות הכלכלית ב־Deloitte ארה"ב.

ברק אובמה נשיא ארצות הברית | צילום: בלומברג

להערכת באקלי, ישנם לא מעט תהליכים חיוביים בשוק התעסוקה האמריקאי, והם יעלו את המשק על נתיב של צמיחה כלכלית. עם זאת, אותן בעיות מבניות שהאטו באופן משמעותי את ההתאוששות של שוק התעסוקה האמריקאי בשנים האחרונות הן המכשול העיקרי להתאוששות מושלמת של כלכלת ארה"ב. אלה כוללות את ההיקף האדיר של אזרחים שאיבדו את פרנסתם, את הזמן הרב שנדרש להם לחזור למעגל העבודה ואת הקצב האטי שבו מייצר המשק משרות חדשות.

איתות חיובי לישראל

"אף שרשמית המיתון הסתיים ביוני 2009, שוק העבודה האמריקאי המשיך להידרדר חודשים ארוכים לאחר מכן", מציינים ב־Deloitte. באוקטובר של אותה השנה שיעור האבטלה נשק ל־10%. ארה"ב נחלצה רשמית מהמיתון לפני חמש שנים, אך רק בשלוש השנים האחרונות ירד שיעור האבטלה בקצב סדרתי של כ־1% בשנה, לאחר שנתיים של כמעט קיפאון.

חוזק המשודר לישראל מהשוק האמריקאי הוא איתות חיובי לשוק המקומי, ולכן התלות הישראלית במגמות הצמיחה בארה"ב היא בעלת השפעה מכרעת על מנועי הצמיחה בישראל. "ארה"ב היא שותפת הסחר העיקרית של ישראל; במחצית הראשונה של 2014 20% מכלל היצוא הישראלי יועד אליה", כך לפי נעם גונן ואלי תדהר, שותפים במערך הייעוץ האסטרטגי ב־Deloitte. לדבריהם, היקף הפעילות הגדול יחסית גורם לכלכלה האמריקאית להשפיע על המשק הישראלי בארבעה תחומים מובילים: אווירה והיקף פעילות כלכלית, שערי חליפין, רווחים פיננסיים והבחירה בארה"ב כאתר ייצור.

המשק הישראלי מוטה פעילות מסחרית דולרית, והתחזקות הדולר מיטיבה עם היצוא הישראלי. בה בעת, בעוד ארה"ב סבלה בחמש השנים האחרונות ממחנק אשראי, היעדר משבר פיננסי וריאלי חמור בישראל בתקופת המיתון ותיאבון לסיכון הביאו גורמים רבים להשקיע בעיקר בשוק האמריקאי. עם התאוששות המגזר הפיננסי ומגזר הנדל"ן ישראלים רואים עדנה בהשקעותיהם.

אנרגיה זולה

במקביל חברות ישראליות שביססו היקפי פעילות משמעותיים בשוק האמריקאי בוחרות בשנים האחרונות להפוך ליצרניות מקומיות בארה"ב. עמן ניתן למנות את כתר פלסטיק, שטראוס, אבן קיסר, על־בד ואקרשטיין. בשנים האחרונות נוסף מרכיב בבחינת היעילות הכלכלית של הייצור בארה"ב, והוא עלויות אנרגיה נמוכות בשל יכולות הפקת אנרגיה זולה מפצלי גז ונפט.