תוצאות משוב השופטים: הנשיא גרוניס במקום האחרון מבין שופטי העליון

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שיפרוש לגמלאות בימים הקרובים בהגיעו לגיל 70, קיבל את הדירוג הנמוך ביותר במשוב השופטים, מקרב שופטי בית המשפט העליון. הציון לו זכה גרוניס מעורכי הדין שהשתתפו במשוב עומד על 2.64 נקודות כהערכה כללית, כשהדירוג נע מ-1 שהוא הציון הנמוך ביותר ועד 5 – הגבוה ביותר.  

מחליפתו של גרוניס, השופטת מרים נאור, נמצאת מיד אחריו במקום השני בקרב שופטי העליון שזכו לדירוג הנמוך ביותר וציונה 3.02 נקודות. במקום השלישי מהסוף נמצא השופט חנן מלצר (3.34 נקודות). השופטים בבית המשפט העליון שזכו לדירוג הגבוה ביותר הם יצחק עמית (4.26 נקודות), נעם סולברג (4.07 נקודות) ויורם דנציגר (4.04 נקודות).

לשכת עורכי הדין פרסמה היום את תוצאות משוב השופטים שערכה, משוב שהוביל לקרע בינה לבין הנהלת בתי המשפט, ושיאו החרם עליו הכריזו הנשיא גרוניס ומנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר כלפי הועד המרכזי בכלל ועו"ד דורון ברזילי בפרט.

לפי נתוני הלשכה במשוב השתתפו כ-4,300 עורכי דין, מתוך 56,000 עורכי דין רשומים בישראל. הלשכה טוענת שמדובר במספר משתתפים דומה מאוד לזה שהוצג במשובים הקודמים שנערכו לפני עשור, בשנים 2005-2004. עם זאת חשוב לזכור שמאז ועד היום מספר עורכי הדין בישראל הכפיל את עצמו, כך שניתן היה לצפות לעלייה משמעותית במספר עורכי הדין שנטלו חלק במשוב.

חאלד כבוב בראש הרשימה במחוזי

המשוב מדרג את השופטים בכל אחד מבתי המשפט בישראל, כשהתוצאות מוצגות רק לגבי שופטים שדורגו ע"י לפחות 26 עורכי דין.

מי זכו בהערכות הגבוהות ביותר מעורכי הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב הם השופטים: חאלד כבוב (ציון 4.36), שאול שוחט (ציון 4.28), יצחק ענבר (ציון 4.26), חדוה וינבאום וולצקי (ציון 4.26) והשופט חגי ברנר (ציון 4.15).

לעומתם, חמשת השופטים שזכו להערכות הנמוכות ביותר הם: יהודה פרגו (2.11 נקודות בלבד), צילה צפת (ציון 2.35), גדעון גינת (ציון 2.71), דליה גנות (ציון 2.76) ודפנה אבניאלי שזכתה לציון 2.89 נקודות מעורכי הדין. כל הציונים המוצגים מתייחסים ל"הערכה כללית" לה זכה השופט, כאשר בנוסף דורגו השופטים בפרמטרים נוספים ובהם ממד סגנוני, ממד מהותי, ניסיון לפשר בין הצדדים, יחס לעורכי דין, יחס לעדים, ניהול הדיון ביעילות ועוד.

בבית המשפט המחוזי מרכז השופטת הוותיקה נגה אהד זוכה להערכה הנמוכה ביותר (2.22 נקודות בלבד), ואחריה המדורגים במקומות הנמוכים ביותר הם השופטים ורדה פלאוט (2.78 נקודות), רמי אמיר (2.82 נקודות), אילן שילה (2.95 נקודות) ויעקב אברהם (3.19 נקודות).

הראשון ברשימת השופטים המועדפים מבית משפט זה הוא יחזקל קינר (4.36 נקודות), ולאחריו עופר גרוסקופף (4.27 נקודות), צבי ויצמן (4.25 נקודות), בנימין ארנון (4.12 נקודות) והשופטת זהבה בוסתן (4.12 נקודות).

בבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלו את הציונים הטובים ביותר השופטים חננאל שרעבי (4.26) ורון שפירא (4.20). לעומתם, דורגו אחרונים השופט ד"ר מנחם רניאל (1.91 נקודות בלבד), ול-101 משובים שהתקבלו אודותיו מעורכי דין שונים – מספר גבוה משמעותית לעומת רוב שופטי המחוזי האחרים. במקום השני מהסוף בביהמ"ש בחיפה השופטת דיאנה סלע (2.23 נקודות).

ברזילי: להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט

במסיבת עיתונאים שקיים לפני זמן קצר, אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "זוהי חובתי כראש לשכת עוה"ד להיאבק למען שיפור המערכת, במיוחד כשעתידנו המקצועי תלוי בכך. המשוב נועד לשפר את תדמיתה הציבורית של מערכת המשפט, להגביר את אמון הציבור בה ואת שקיפותה ואמינותה של המערכת ולהעלות כך את יוקרתה ואיכותה. לפעול לכך שהמשפט לא רק יעשה אלא גם יראה. הלשכה רואה לעצמה חובה לפעול לאיתור תקלות במערכת המשפט, השקיפות והביקורת הם ערכים מובילים ואסור להרחיק את מערכת המשפט והשופטים מערכים אלו".

לדברי ברזילי "לצערי אנו עדים בשנים האחרונות לשחיקה הולכת וגוברת באמון הציבור במערכת השפיטה. לא היה קל להגיע לרגע זה בו אנו נמצאים היום. דרך ארוכה, הופעלו לחצים וגורמים שונים פעלו בכל דרך אפשרית כדי לטרפד. הבטחתי וקיימתי, למרות הביקורת מגורמים במערכת המשפט".

ברזילי הוסיף: "המשוב מציג באופן שקוף וברור את התנהלות השופטים ולכן לא היתה ברורה לי מלכתחילה ההתנגדות של נשיא בית המשפט העליון למשוב. המשוב מציג לציבור מערכת חזקה אמינה ומקצועית לצד ליקויים אצל שופטים מסוימים. ברור לי שיהיו שופטים שבשלב ראשוני ירגישו חוסר נחת מסוים מפרסום ממצאי המשוב, אך אני מאמין שלאחר שהנתונים יבדקו לעומקם, המערכת כולה ואותם שופטים יפיקו לקחים, עד המשוב הבא".

תגובת מערכת המשפט: "הרשות השופטת מאמינה בביקורת ככלי לשיפור וייעול תפקודה השוטף, אלא שמשוב השופטים הוא חסר תכלית וערך עבור הרשות השופטת, וממילא אינו צפוי להשיג את המטרות לשמן לכאורה נועד.

"ההחלטה על קיומו התקבלה באופן חד צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה. התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות".