החוקים השתנו

שוק הנפט לא פועל לפי חוקי הכלכלה, לפחות לא בטווח הקצר. הסיבה הראשונית לירידה במחירי הנפט היתה דווקא כלכלית – עודף היצע שנוצר כתוצאה משימוש בטכנולוגיות הפקה חדשות, בעיקר בארה"ב. גם האטה בגידול הביקושים, שבאה על רקע צמיחה כלכלית נמוכה והתפתחות טכנולוגיות שימוש חסכניות באנרגיה, היו בין הסיבות לירידה במחירי הנפט. 

אולם, מרגע שהמחירים התחילו לרדת באמצע שנת 2014 החוקים השתנו. לפי החוק הבסיסי בכלכלה, ירידה במחירים גורמת לעלייה בביקוש לירידה בהיצע. זה לא מה שקורה בשוק הנפט. הביקוש לנפט די קשיח. ירידה במחירי הדלק כמעט לא גורמת לאנשים לנסוע יותר, השימוש העיקרי של הנפט. בצד היצע קורים בכלל דברים הפוכים ממה שחוקי הכלכלה מבטיחים.

כיצד יתכן שירידה במחיר גורמת לגידול בהיצע?

צרכי תקציב במדינות המפיקות כגון רוסיה, מדינות המפרץ, מדינות בדרום אמריקה ואחרות מתבססות על תקבולי הנפט כמקור הכנסה חשוב אם לא העיקרי במדיניות הכלכלית שלהן. צרכים אלו דורשים מחירי נפט גבוהים שנעים בין 60 דולר בקטאר ל-100 ברוסיה ועד ל-180 דולר בלוב. לכן, במצב של ירידה במחירי הנפט מדינות אלה דווקא מנסות למכור כמה שיותר נפט במטרה לפצות על הפגיעה בהכנסות על ידי גידול בכמות המופקת. גידול בהיצע רק מגביר עוד יותר את הלחצים להמשך ירידה במחירי הנפט.

מי שכן נמצא תחת איום מיידי של הורדה מהירה במחירי הנפט הם היצרנים האמריקאים שמשתמשים בטכנולוגיות חדשות שהובילה לקפיצת מדרגה בייצור הנפט בארה"ב. על פי מרבית ההערכות שפורסמו לאחרונה, במחיר הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית, מרבית היצרנים האמריקאים בטכנולוגיות חדשות לא יכולים להצדיק את העלויות.

לעומת זאת, עלויות הפקת הנפט של מרבית היצרנים בטכנולוגיות רגילות במדינות המפיקות המסורתיות נמוכות בהרבה ונעות בדרך כלל בטווח של עד 40 דולר. המגבלות התקציביות של מדינות אלו הדורשות מחירי הנפט גבוהים הרבה יותר הן גמישות יותר מאשר אילוצי היצרנים האמריקאים. אפשר זמנית להגדיל גירעון תקציבי או לצמצם הוצאות ו"לשרוד" תקופה מסוימת גם אם המחירים הנמוכים.

צילום: בלומברג

ממצאים אלו מלמדים שהאינדיקאטור המוביל לזיהוי העיתוי לעצירה במחירי הנפט יהיה ככל הנראה ירידת התפוקה של המפיקים האמריקאים. ברגע שהיא תתחיל להתכווץ, מה שלא ראינו בינתיים, מחירי הנפט צפויים להתייצב.

בטווח הארוך, ללא שינוי משמעותי בביקושים, רמת המחירים תקבע על ידי יכולת ההתייעלות של היצרנים האמריקאים. יתכן שהנפט יישאר ברמה של 50 דולר או פחות רק לפרק זמן קצר, אך המחירים גם לא יחזרו כנראה לרמות של מעל 70 דולר, כי ברמות המחירים של מעל 70 דולר היצרנים בטכנולוגיות חדשות שוב יוכלו להציף את השווקים עם כמות גדולה של "הזהב השחור". במציאות חדשה זו, הבעיות של רוסיה, איראן, ונצואלה ודומותיהן רק מתחילות.

השווקים הפיננסיים מוטרדים מהירידה המהירה במחירי הנפט. הם חוששים שהירידה נותנת ביטוי להאטה נוספת בכלכלה העולמית, מעלה סיכון למשבר פיננסי במדינות היצרניות שעלול להשפיע על כול העולם. סיכון נוסף הוא פשיטות רגל של חברות האנרגיה האמריקאיות שישתקו את שוק האשראי ויאטו את הכלכלה כולה.

אולם, נראה שהשווקים כלל לא התחילו לתמחר את ההשפעה החיובית העצומה שתהיה להוזלה במחיר הנפט על החברות והצרכנים דווקא באזורים בהם הכלכלות זקוקות לזריקת מרץ, כגון: אירופה, יפן וסין. השפעה חיובית זו צפויה לבוא לידי ביטוי בתוצאות החברות ובביצועים הכלכליים בחודשים הבאים ועשויה לגרום לשווקים "להתפכח" מהפסימיות השוררת בהם כעת.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות.