אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"צריך 141 משכורות כדי לרכוש דירה  - נתון גבוה ממספרי הלמ"ס" צילום: יריב כץ

"צריך 141 משכורות כדי לרכוש דירה - נתון גבוה ממספרי הלמ"ס"

לטענת ראש מכון חקר הנדל"ן באוני' ת"א, לפי הנתונים הרשמיים בסוף 2012 נדרשו 134 משכורות לרכישת דירה, אך בפועל המציאות קשה יותר

12.01.2015, 15:38 | דותן לוי

מצוקת הדיור גדולה בהרבה ממה שעלה עד כה בנתונים הרשמיים, כך עולה ממחקר של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב אשר בוצע במשך 14 שנה, בין השנים 1998-2012 ובדק כ-790 אלף עסקאות. 

קראו עוד בכלכליסט

לפי המחקר אשר הוצג על ידי ד"ר דני בן שחר, ראש המכון, יכולת רכישת הדירה המתוקננת – כלומר הדירה האפקטיבית המתאימה למאפייני משק הבית נמוכה יותר מהנתונים הרשמיים אשר מתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לפי ממצאי המחקר רכישת דירה אפקטיבית תצריך 7 חודשי הכנסה נטו נוספים לעומת הנתון הרשמי, אם לפי הנתונים הרשמיים בסוף 2012  נדרשו 134 משכורות לרכישת דירה ממוצעת – למעשה כדי לרכוש דירה אפקטיבית שתענה על הצרכים נדרשו 141 משכורות. עוד ציין ד"ר בן שחר כי המצב של הצעירים אף קשה יותר. "תיקנון צריכת הדיור בהתאם לצרכים של האוכלוסייה מעלה הערכת חסר קבועה של מצוקת הדיור", אמר.

המדען הראשי של הלמ"ס, ד"ר דימיטרי רומנוב, הציג נתונים על ערי ישראל וציין כי ירושלים, היא העיר עם תחושת העוני הגדולה ביותר בין הערים הגדולות, אך עם האוכלוסייה הרבה ביותר שגרה בה 30 שנה ויותר.

ירושלים היא העיר עם תחושת העוני הגדולה ביותר בין הערים הגדולות
ירושלים היא העיר עם תחושת העוני הגדולה ביותר בין הערים הגדולות צילום: דוד הכהן

 בתל אביב, ערך הנכסים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות, אך כשם שמרבה נכסים מרבה דאגה היא גם העיר עם הכי הרבה נפגעים מעבירות רכוש מבין 14 הערים הגדולות.

שירי ספקטור בן-ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה נתונים ממחקרים שנעשו במרכז בנושא העושר המוניציפאלי - גבולות ודרכי חלוקה. לדבריה, 99.8% מהארנונה הממשלתית מועברת לרשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, בהן מתגוררים 85% מהאוכלוסייה, בעוד 0.2% מועבר לרשויות ערביות בהן מתגוררים 15% מהאוכלוסייה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
חישוב - תקנו אותי אם אני טועה
בהנחה שזוג מרוויח משכורת ממוצעת בנטו של - 8000 ש"ח לגבר ו-6000 ש"ח לאשה (לצערי, לא אני חתום על חוסר השוויון המשווע). כלומר 14,000 ש"ח. דירה ממוצעת תעלה כיום בסביבות המליון ומאה אלף ש"ח. או בחישוב 1100000/14000=78 משכורות מלאות. אבל מי מצליח לחסוך משכורת מלאה? בהנחה שלזוג אין יותר מילד קטן אחד שזולל כספים על חינוך, ויש להם רק רכב אחד - הזוג יצליח לחסוך כ-15%, כלומר 2100 ש"ח בחודש. עכשיו אפשר להגיד שדירה עולה 1100000/2100=523 חודשי משכורת. בעברית זה משהו כמו 43.5 שנות עבודה! כמובן שניתן להגיד שאותו זוג חוסך את הכסף למקדמה על הדירה - 1100000*25%=275000 אבל גם אז ייקח לזוג החסכן יחסית 275000/2100=131 משכורות למקדמה - 11 שנים! בכמה יעלו מחירי הדירות עד אז?
יגאל  |  13.01.15
לכל התגובות