מלכוד הריבית באג"ח: דרושה יצירתיות בהשקעות

חמש שנים כבר שוררת בשוק ההון ריבית שנושקת לאפס. אלא שאם בשנים הראשונות שוקי ההון חגגו והאג"ח הממשלתיות, האג"ח הקונצרניות ושוק המניות נסקו מעלה, אולם כעת, שוק האג"ח הממשלתיות נושק לשיאים של כל הזמנים, וה"בשר" הנותר בו זניח ביחס לסיכון הגלום אם הריבית תשוב ותעלה.

בשוק הקונצרני העליות החדות גרמו לניתוק בין הריבית שמעניקות האג"ח לסיכון הגלום בכושר ההחזר של החברה המגייסת, ולא בכדי רשמו האג"ח הקונצרניות ירידות שערים חדות בדצמבר 2014. הסיכון בשוק המניות גבר לאחר גל עליות רצוף של חמש שנים, שבמהלכו רשמו המדדים המובילים בעולם תשואה ממוצעת שנתית של מעל 10% ובארה"ב המדדים אף נמצאים בשיא כל הזמנים. לכך יש גם להוסיף כי הערכות בשוק הן שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה במהלך 2015 את הריבית, דבר שיפגע בשוק האג"ח אך גם עלול להשפיע לרעה על שוק המניות. בנקודה הזו ענת לוין חוזרת לתמונה עם מינויה למנכ"לית כנף, זרוע ההשקעות של כלל ביטוח, בניהולו של איזי כהן.

הבורסה בת"א | צילום: בלומברג

בסביבה המאתגרת הזו צריכים מנהלי ההשקעות של חברות הביטוח לעבוד בשני מישורים — הראשון הוא ניהול מאות מיליארדי השקלים של כספי הציבור הזקוקים לתשואה כדי להבטיח פנסיה הגיונית לחוסכים בתקופה של תוחלת חיים הולכת ומתארכת. במישור השני מנהלי ההשקעות צריכים להמשיך ולדאוג לניהול השקעות תיק הנוסטרו של חברות הביטוח ולייצר גם בו תשואה סבירה, וזאת כשלנגד עיניהם סיכון משמעותי עוד יותר.

בניגוד לכספי חוסכים שאם ירשמו תשואות שליליות, הציבור הוא שיפסיד בעיקר, הפסדים בתיק הנוסטרו יגיעו ישר לבעלי המניות של כלל, שעשוים להידרש במצב כזה להשלים את ההפסד מכיסם הפרטי. לכאורה, כדי לייצר תשואה, למנהלי ההשקעות אין מנוס מלהגדיל את הסיכון בתיקי החוסכים ובתיק הנוסטרו, ולהשקיע יותר באג"ח לא מדורגות, במתן הלוואות לא סחירות לחברות, בעסקאות נדל"ן מעבר לים ובמניות של מדינות אקזוטיות. אלא שמנהלי ההשקעות צריכים להסתכל לטווח הארוך.

הריבית במשק תשוב ותעלה, והיא עלולה לייצר מפולת בשוקי האג"ח ולפגוע באטרקטיביות של שוק המניות. את כספי החוסכים צריך לנהל בזהירות, במיוחד אם מביאים בחשבון שכיום כספי חוסכים בגיל 60 מושקעים באופן זהה לכספי חוסכים בגיל 30, כך שמנהל השקעות לא יכול ליצור תנודתיות גבוהה מדי בכספי החוסכים, שתכף יזדקקו לכסף לגיל הפרישה.

סטיית התקן הגבוהה והתנודתיות באפיק המניות לא מתאימות לחוסכים שקרובים לגיל פרישה, ולכן מנהלי ההשקעות לא יכולים להגדיל עד בלי סוף את החשיפה למניות בתיקי החוסכים, והם צריכים לחשוב מחוץ לקופסה כדי לייצר תשואות נאותות בסיכון סביר. לדוגמה, בהשקעה במוצרים מובנים כמו עסקאות איגוח או לקיחת חלק בעסקאות מימון של תשתיות, ואף בכניסה לתחום אשראי קמעונאי הדורש מערכות בקרה ומעקב מתוחכמות.